רשות המיסים הכריזה השבוע על נוהל גילוי מרצון חדש שיפעל עד אוגוסט 2026, המאפשר לאזרחים להסדיר הכנסות שלא דיווחו עליהן בעבר תמורת חסינות מהליכים פליליים. בפעם הראשונה, הנוהל כולל מסלול מיוחד לבעלי מטבעות דיגיטליים כמו ביטקוין. בנהלים דומים שהופעלו בעבר, הוסדרו כ-9,000 תיקים וגויסו כ-5 מיליארד שקל לקופת המדינה.מתי הנוהל תקף ועד מתי?הנוהל פועל מיד ועד 31 באוגוסט 2026 - רק שנה אחת. יועץ המס ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס, מגדיר זאת כהזדמנות של פעם בחיים. עוד אינגה אייזנברג ממשרד אייזנברג, שנער ושות' ויור ועדת מטבעות קריפטוגרפיים בלשכת עורכי הדין, מזהירה שאחרי המועד הזה לא יהיה אפשר להגיש בקשות כלל.למי מיועד הנוהל החדש?הנוהל פתוח לכל מי שלא דיווח על הכנסות בעבר - לא רק עשירים. לדברי גינדי, זה יכול להיות מישהו שירש חשבון בנק בחול, בעל דירה שכורה או מחזיק ביטקוין. אייזנברג מסבירה שהנוהל חל גם על יורשים שקיבלו נכסים לא מדווחים, בעלי חברות ואפילו אוספי יוקרה.מה הרלוונטיות לישראלי הממוצע?המצבים הנפוצים כוללים הכנסות משכר דירה, חשבונות בנק קטנים בחול או ירושות. רוח רני רבין מקבוצת אליוט גלובל מציין שהנוהל מתאים גם למחזיקי קריפטו ויורשים של נכסים מחול. לדברי אייזנברג, אפילו אוספי שעונים או יצירות אמנות יכולים להיכנס לקטגוריה הזאת.מה החידוש לגבי נכסים דיגיטליים?זו הפעם הראשונה שנוהל גילוי מרצון מתייחס ספציפית לביטקוין ולמטבעות דיגיטליים אחרים. המסלול המהיר בנוהל חל על מי שיש לו נכסים דיגיטליים בשווי עד 1.5 מיליון שקל והכנסות מהם עד 500 אלף שקל. גינדי מזכיר שהרווחים מקריפטו חייבים במס רווח הון של 25%.אך יש גם ביקורת על הגבלות אלו. עוד יגואר גל, מנכלית JAGuar לרגולציית קריפטו, טוענת שהתקרות נמוכות מדי ולא מכסות את הנישומים הגדולים באמת. לדעתה, המטרה האמיתית היא מאגר מידע: זיהוי שמות, תיקים ופעילות בשוק הקריפטו ולא בהכרח הכנסת כסף לקופת המדינה.זה לא יחשוף אותי לתביעה?אייזנברג מסבירה שהיתרון המרכזי הוא הגנה מפני הליך פלילי על עבירות מס שבוצעו בעבר. בנוהל של רשות המיסים נכתב במפורש: במקרים שבהם הבקשה לא אושרה, רשות המיסים לא תוכל לעשות שימוש במידע שנמסר, בין אם בהליך אזרחי או במסגרת חקירה פלילית.אבל יש חורים בהגנה הזאת. רבין מזהיר שרשות המיסים יכולה להשתמש במידע במקרים מסוימים: כאשר לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי.גיא רשטיק, שותף מיסוי תאגידי ב-BDO, מדגיש שהחסינות מותנית בכך שהפנייה במסגרת הליך הגילוי מרצון תבוצע לפני שנפתחה בעניין חקירה או בדיקה. מי שכבר נמצא תחת חקירה לא יוכל ליהנות מההגנה.מה השתנה לגבי אנונימיות?זה החידוש הכי בעייתי לעומת נהלים שפורסמו בעבר. לדברי רשטיק, בנוהל החדש אין מסלול אנונימי בכלל. בעבר אפשר היה להגיש בקשה מבלי לחשוף זהות, אבל עכשיו חייבים להזדהות מההתחלה. לדברי אייזנברג, הגילוי חייב להיות מלא עם כל הפרטים האישיים - והוא למעשה מכניס אתכם למערכת לצמיתות: כלומר מעתה תצטרכו לדווח על הכל וכחוק.כמה באמת אשלם מס?כאן זה הופך יקר. רשטיק מזהיר שרשות המסים לא תיתן שום הקלות, ובמקרים קיצוניים המס יכול להגיע למאה אחוז מהסכום: זה כולל את המס עצמו, ריביות והצמדות על כל שנות ההעלמה. אייזנברג מסבירה שפקיד השומה יכול לוותר על קנסות במקרים מיוחדים, כמו בעיות בריאות או טעות בתום לב, אבל זה לא מובטח.מה אם ירשתי חשבון בנק בחול?אם הסכומים לא גדולים מדי תוכל לדווח עליו במסגרת הנוהל. המסלול המהיר מתאים לחשבונות שהיו שווים פחות מ-4 מיליון שקל ב-2014 ולא הוספו אליהם כספים חדשים. לדברי אייזנברג, גם אם מדובר רק בכמה מאות אלפי שקלים כדאי להסדיר כדי להימנע מבעיות בעתיד.מה עם דירה להשכרה שלא דיווחתי עליה.אם ההכנסות עד 250 אלף שקל בשנה, זה נכנס למסלול המהיר עם טיפול פשוט יותר. מעל הסכום הזה צריך לעבור למסלול הרגיל שיכול לקחת עד שנה שלמה של דיונים עם פקיד השומה.מה היתרון על המצב הרגיל?בלי הנוהל, מי שנתפס מעלים מיסים עלול לעמוד בפני משפט פלילי ואפילו כלא. גינדי מתאר את זה כחבל הצלה - במקום חקירה פלילית, משלמים את המס ומתחילים דף חדש. אייזנברג מדגישה שמי שלא מנצל את הנוהל ונתפס אחר כך עלול לעמוד בפני חקירה פלילית וקנסות הרבה יותר גבוהים.למה הנוהל יוצא דווקא עכשיו?יש שתי סיבות מרכזיות. הראשונה כלכלית: לדברי גינדי, מאז המלחמה מחפשים דרכים להכניס כסף לקופת המדינה בלי להטיל מיסים חדשים. השנייה טכנולוגית: רבין מסביר שהיום יש שקיפות מלאה ומידע זורם אוטומטית מבנקים ברחבי העולם ואפילו מחברות קריפטו. המשמעות לדבריו היא מי שלא יסדיר עכשיו את מצבו עלול להיחשף ממילא, אבל ללא החסינות.