מליאת הכנסת צפויה להצביע היום (שני) בקריאה שנייה ושלישית על הגדלת תקציב המדינה לשנת 2025 בכ-31 מיליארד שקל ועל הרחבת מסגרת הגירעון ל-5.2% מהתוצר. ההגדלה מנומקת בהוצאות הכספיות הנוספות הנובעות מהמלחמה נגד איראן (מבצע עם כלביא) ומבצע מרכבות גדעון. ההוצאות הביטחוניות הנובעות מהמבצע הנוכחי לכיבוש העיר עזה, המכונה מרכבות גדעון ב', לא נכללות בתוספת.ההצבעה צפויה להתקיים לפני פגישתם המשותפת של ראש הממשלה נתניהו ונשיא ארהב טראמפ. זאת בניסיון למנוע מצב שבו הקואליציה לא תצליח לגייס רוב למהלך בשל התנגדות נציגי סיעות עוצמה יהודית והציונות הדתית למרכיבים בהצעת טראמפ לעסקה לסיום המלחמה בעזה.המנהיגים הרוחניים של דגל התורה הליטאית, הרב משה הילל הירש והרב דוב לנדו הורו לחברי הכנסת של הסיעה להתנגד למהלך. בסיעת אגודת ישראל צפויים חברי הכנסת יצחק גולדקנופף ויעקב טסלר להצביע נגד; עוד לא ברור כיצד יצביעו עמיתיהם לסיעה מאיר פרוש וישראל אייכלר.מנגד, שורה של חברים מספסלי האופוזיציה צפויים להיעדר מההצבעה - מה שצפוי להבטיח למרות זאת רוב בהצבעה לקואליציה, בהם יור יש עתיד ויור האופוזיציה חהכ יאיר לפיד ויור המחנה הממלכתי חהכ בני גנץ.לעומת נציגי הסיעות החרדיות האשכנזיות, חברי הכנסת של שס צפויים להצביע בעד הגדלת התקציב. בהודעה ששלחה שס נמסר כי הצעת התקציב ל'קופסה הביטחונית' שתעלה היום למליאת הכנסת, עוסקת בצרכים החיוניים ביותר להמשך הלחימה – רכש חימושים ושכר אנשי המילואים. אלו עניינים של פיקוח נפש ממש, ומשכך, סיעת שס תצביע בעד ההצעה.הצעת חוק תקציב נוסף ל-2025 שאישרה ועדת הכספים וצפויה לעלות היום לאישור מליאת הכנסת מגדילה את מגבלת ההוצאה לתקציב השנתי לכ-650.4 מיליארד שקל. לפי הודעת ועדת הכספים, בדיוני הוועדה נטען כי מבצעי עם כלביא ומרכבות גדעון הביאו הוצאות כספיות ניכרות, הן עבור הלחימה והן עבור מענה לנפגעי פעולות האיבה. הוצאות נוספות אלה, משפיעות גם על היקף גיוס החוב הממשלתי ותשלומי הריבית הנדרשים כתוצאה מכך.התוספות העיקריות לתקציב 2025:התקציב הכללי של משרד הביטחון יגדל מכ-109.8 מיליארד שקל לכ-135.7 מיליארד שקל. מזה, הוצאות כוח אדם (בעיקר ימי מילואים) יגדלו מכ-32.6 מיליארד שקל לכ-39 מיליארד שקל וההוצאות הביטחוניות יגדלו מכ-54.9 מיליארד שקל לכ-74.5 מיליארד שקל. תקציב הקצבות לביטוח הלאומי יגדל מכ-61 מיליארד שקל לכ-63.9 מיליארד שקל. תשלומי העברה במימון האוצר יגדלו מכ-12 מיליארד שקל לכ-14.9 מיליארד שקל. תקציב הוצאות ביטחוניות שונות יגדל מכ-19.9 מיליארד שקל לכ-26.1 מיליארד שקל. תקציב תשלום ריבית ועמלות יגדל מכ-56.2 מיליארד שקל לכ-57.9 מיליארד שקל. תקציב מלוות פנים יגדל מכ-43.8 מיליארד שקל לכ-45.3 מיליארד שקל, ותקציב מלוות חוץ יגדל מכ-9.4 מיליארד שקל לכ-9.5 מיליארד שקל. תקציב השלמת הבטחת תשואה לקרנות פנסיה יגדל מכ-2.8 מיליארד שקל לכ-3 מיליארד שקל.