זה בלתי נתפס שראש הממשלה שם את זה כיעד, אומר פרופ' איתי אטר על נאום ספרטה שנשא אתמול נתניהו. התדהמה הזו מסכמת את התגובה של רבים, בהם כלכלנים, אנשי עסקים ופוליטיקאים. לא מדובר במחלוקת מקצועית או אידיאולוגית אלא ממש בזעזוע.חזון ראש הממשלה על הפיכת ישראל לסופר-ספרטה כדבריו מתנגש במציאות ישראלית שעומדת בסתירה מוחלטת לרעיון ההסתמכות העצמית: מדינה שמייבאת יותר מ-90% מהדגנים ומהדגים שלה, שתלויה בעולם למצרכי יסוד וחומרי יצור - ושהצליחה להפוך למעצמה טכנולוגית הודות לכלכלה הגלובלית הפתוחה.הסכנה לטענת החוקרים היא ממשית: פשיטת רגל אמיתית. זה או סטארט-אפ ניישן או ספרטה-ניישן. זה לא עובד יחד, מגדיר זאת נשיא איגוד לשכות המסחר שחר תורג'מן.מה בכלל המציאות שתיאר נתניהו?המונח אוטרקיה מתייחס למצב שבו מדינה מסתפקת רק בייצור עצמי ומנתקת כל קשר סחר עם העולם. זה מצב שבו מדינה לא מנהלת שום קשר למדינות זרות, מסביר פרופ' בני בנטל, פרופסור אמריטוס לכלכלה מאוניברסיטת חיפה ויועץ למכון אהרן באוניברסיטת רייכמן. לדברי בנטל, מצב כזה לא קיים כנראה בשום מקום. הדבר הקרוב ביותר לתיאור זה הוא צפון קוריאה, אבל גם היא מנהלת קשרי סחר עם רוסיה ועם סין.החלק השני בחזון של נתניהו הוא הפיכת ישראל לסופר-ספרטה - מונח שמתייחס לעיר-המדינה היוונית העתיקה שהקדישה את כל משאביה למלחמה ולכיבושים. לדברי בנטל, ספרטה השקיעה את כל משאביה במאמצי כיבוש והפכה לסמל לחברה שמשקיעה את כל משאביה באמצעים צבאיים. מדובר לדבריו בחזון מאד בעייתי שמייצג חברה שוויתרה על כל דבר אחר למען המטרה הצבאית.האם ישראל יכולה להיות משק אוטרקי?גם אם נמנעים משיפוט מוסרי של החזון הספרטני של נתניהו, המומחים טוענים כי מימוש רעיון המשק האוטרקי בישראל פשוט בלתי אפשרי. התלות של מדינת ישראל ביבוא היא קיצונית. ניתוח שביצע פרופ' איל קמחי ממכון שורש והאוניברסיטה העברית על בסיס נתוני משרד החקלאות, העלה כי יותר ממחצית אספקת המזון של ישראל מקורה ביבוא מחול. לגבי הבשר, אמנם 93% ממנו מיוצר בארץ, אך כפי שניסח זאת תורג'מן, העוף מגודל בארץ - אבל המזון שהעוף אוכל מגיע מחוץ לארץ.אטר מוסיף כי הרוב הגדול של התוצרת שהישראלים צורכים מגיע מחוץ לארץ - לא רק מזון אלא גם מכוניות וחומרי גלם לייצור. עוד מיקי ברנע, השותף המנהל של משרד ברנע ג'פה לנדה, מדגיש את הבעייתיות: לישראל אין משאבים, אין עומק אסטרטגי, אין תעשייה מסוגים שונים ולכן התלות באספקה חיצונית היא מוחלטת.איך זה ישפיע על הצרכן הישראלי?מעבר למשק אוטרקי שמסתמך על ייצור וגידול עצמיים בלבד ייצור השפעות מיידיות עבור הצרכן הישראלי: מחירים גבוהים יותר והיצע מצומצם יותר של מוצרים שגם יהיו באיכות נמוכה מדי. לדברי אטר, ישראל פשוט תיאלץ לייצר דברים שהיא לא טובה בהם. במקום לקנות דברים שמישהו אחר עושה טוב יותר והתמחה בהם - אנחנו נעשה את זה, הוא מסביר, ואנחנו עושים את זה פחות טוב ויותר יקר.לדברי תורג'מן, המעבר לייצור מקומי בלעדי יביא לכך שהמחירים יעלו בסדרי גודל, אולי גם בעשרות אחוזים. סיבה עיקרית לכך היא עלות העבודה היקרה יותר: הרבה יותר יקר לייצר פה בגדים, כי עלות העבודה פה הרבה יותר יקרה מבמזרח. בנוסף הוא מעריך כי מגוון המוצרים יירד בעשרות אחוזים.במקביל טוען תורג'מן שהיצרנים המקומיים גם יידרשו להתמודד עם עלויות גבוהות יותר של חומרי גלם בשל אובדן הגישה לשווקים הבין-לאומיים.השפעה צפויה נוספת היא ירידה ברמת השירותים שהישראלים יקבלו, בשל בריחת מוחות של מי שיכול להרשות זאת לעצמו. כבר עכשיו אנחנו רואים בריחת מוחות והגירה של רופאים ומהנדסים, מציין אטר, ומזהיר כי לא יהיו מומחים לביצוע ניתוחים מורכבים.מה יקרה להייטק ולהכנסות ממנו?להערכות המומחים ענף ההייטק צפוי להיות הנפגע הכבד ביותר ממעבר למשק שמנותק מהעולם. במשק אוטרקי אתה לא מייצא, אף אחד לא קונה ממך, אומר אטר, מה שעומד בסתירה מוחלטת להנחת המוצא של ההייטק הישראלי, שמבוסס על יצוא שירותים לחול. אם לא יקנו מאיתנו אז הכלכלה שלנו תידרדר למקומות רעים מאוד, הוא מוסיף.התוצאה של קריסת יצוא ההייטק תהיה הרסנית, שכן ההייטק אחראי ליותר מ-50% מהיצוא הישראלי, לכרבע מהכנסות המיסים ולכשליש מההכנסות ממס הכנסה. מסקירה שפרסמו אגף הכלכלן הראשי באוצר ורשות החדשנות באוגוסט שעבר עולה כי ב-2020 (האחרונה שעבורה התפרסמו נתונים), סך הכנסות המדינה שנבעו באופן ישיר מפעילות ההייטק היו שקולות ליותר מ-9% מתקציב המדינה.הסתמכות עצמית על נשק אפשרית?לאחר שדבריו על משק אוטרקי עוררו סערה, נתניהו ניסה לתקן והדגיש כי התכוון בדבריו לפיתוח יכולות ייצור עצמאיות של נשק בישראל. אלא שהמומחים מצביעים על בעיות יסודיות גם בהיבט זה: אטר מזכיר למשל כי מנוע טנק המרכבה מיוצר בגרמניה.חומרי הגלם שמשמשים לייצור חימושים לא נמצאים בקרקע של ישראל, צריך לייבא אותם, מסביר בנטל, גם את המכונות שאיתן מייצרים את החימושים אין לנו יכולות לייצר, וגם אותן צריך לייבא.הקשר בין כיבוש עזה וחזון נתניהולפי בנטל ואטר גם אם נתניהו לא באמת מבקש להציג את סופר-ספרטה כחזון שיש לשאוף אליו, הוא מוליך אליו את ישראל הלכה למעשה. סירוב הממשלה לחתור לסיום המלחמה ברצועת והמיקוד החדש בכיבוש העיר עזה יוצרים לדבריהם מציאות שכופה על ישראל בידוד בין-לאומי - לצד סיבוך ישראל בשליטה אזרחית בעזה שתעלה עשרות מיליארדי שקלים מדי שנה בשנה. זאת לצד עשרות מיליארדי שקלים בשנה בהוצאות ביטחוניות.לדברי בנטל, העלויות הכספיות האדירות הללו הן רק חלק מהבעיה. במצב של החזקה קבוע ושליטה בעזה הביקורת הבינלאומית תגבר מאוד ותוביל להטלת סנקציות כלכליות על ישראל. סנקציות אלו יפגעו לדבריו קשות בצמיחה הכלכלית וביצוא הישראלי, במיוחד בהייטק.לפי ברנע, במקום להתמודד עם הביקורת הבינלאומית, הממשלה מקצינה עוד יותר את הצעדים שלה. התוצאה הצפויה היא שלא רק ממשלות זרות יפעלו נגד ישראל, אלא סקטורים נוספים - עסקיים וכלכליים - במדינות העולם יצטרפו לצעדים נגד ישראל, לדבריו.החשש: ספירלת חוב - ופשיטת רגלגילוי דעת שפרסם אתמול פורום הכלכלנים מתריע מפני השלכות הצירוף הקטלני של הוצאות אדירות על כיבוש עזה לצד פגיעה חמורה בהכנסות מיצוא בעקבות הסנקציות. התוצאה, הם מזהירים, עלולה להיות ספירלת חובות שתסתיים בחדלות פירעון - המונח שמשמש לתיאור מצב שבו עסק או מדינה נקלעים לפשיטת רגל.בנטל ממשיל את הבעיה לניהול משק בית: משק הבית מכניס 100 אלף שקל, אבל צורך 120 אלף שקל. אז הוא צובר חוב כל שנה של 20 אלף שקל. ועל החוב הזה גם נצברת ריבית. אם ההכנסות לא יעלו, הוא מסביר, המשק נכנס לספירלה: בשנה הבאה הוא כבר יצטרך 120 אלף, אחר כך 140 אלף, אחר כך 160 אלף.וככל שהחוב הולך וגדל, כך דירוג האשראי נפגע והריבית שאותו משק בית - או מדינה - נדרש לשלם הולך ונעשה כבד יותר. הסיכום לפי בנטל הוא שבנקודה מסוימת הבנק יבוא ויגיד 'משק בית נכבד, זהו. אנחנו לא ממשיכים לתת לך אשראי'.כדוגמה מביא בנטל את משבר החוב שאליו נכנסה יוון לפני יותר מעשור: היוונים התנהלו בדיוק כמו אותו משק בית. ההוצאות עלו על ההכנסות וההכנסות לא גדלו. הם צברו גרעונות אדירים. התוצאה הייתה חדלות פירעון ומחיר אדיר ששילמה האוכלוסייה: היתה הגירה מאד גדולה מיוון בעקבות המשבר הזה כי היוונים שיכלו למצוא עבודה ברחבי אירופה - עזבו.לטענת בנטל חדלות פירעון בישראל עלולה להיות חמורה בהרבה: יוון לא מוקפת מדינות אויב ולא מוציאה 9% מהתוצר שלה על ביטחון, הוא מחדד. מסיבה זו, הסכנה של קריסה כלכלית בישראל היא יותר מקיצוץ בשירותים האזרחיים: אם אם המדינה לא תוכל לממן את הביטחון, זה החיים שלנו.המסר מהדברים ברור: ההתעקשות על כיבוש תביא להוצאות גבוהות יותר עם הכנסות נמוכות יותר, שיובילו את ישראל לפשיטת רגל שתמנע ממנה להמשיך לממן את הוצאות הביטחון.התשובה של נתניהו - והחורים בהבתגובה לביקורת, הפיץ אמש ראש הממשלה הודעה נוספת לפיה הבורסה צומחת, הגירעון מצטמצם והשקעות זרות ממשיכות להגיע לישראל. אבל המומחים מצביעים על חורים משמעותיים בטיעונים אלו.בשיחה בשבוע שעבר הודה סמנכל המסחר של הבורסה יניב פגוט כי קיים נתק בין החגיגה בבורסה, שהמדדים בה קבעו שיאים חדשים, ובין המצב בכלל המשק. מי שנפגע מהמלחמה בצורה קשה זה העסקים היותר קטנים - חברות שהן לא בורסאיות ושאין להם נגישות לשוק האגח ושוק המניות ולמשקיעים.גם הטענה לפיה הגירעון מצטמצם אינה מדויקת. הממשלה מקדמת בימים אלו תוספת לתקציב ה2025 תוך העלאת יעד הגירעון ל-5% תוצר, בשעה שנתונים חדשים שפרסם היום הלמס מראים שהתוצר מתכווץ. התוצאה היא שבעוד שהוצאות המדינה גדלות, העוגה שממנה הן נגזרות מתכווצת - והגירעון שנמדד כאחוז מהעוגה הזו צפוי להמשיך ולצמוח.לדברי אטר, ככל שהמלחמה בעזה תימשך שיעור הגירעון צפוי לגדול עוד יותר. הוא מזכיר שיחס החוב לתוצר - נתון כלכלי משמעותי שאומד את עומק החוב של המדינה - כבר קפץ מ-60% ערב המלחמה ל-70% כיום. המגמה מאוד מטרידה, הוא מוסיף.