שאריות הטייק-אוואי יכולות להפוך מחר לחשמל מבטיח תשדיר המשרד להגנת הסביבה. המסר פשוט ומושך: הפסולת שאי אפשר למחזר תהפוך לאנרגיה נקייה במקום להישאר במזבלה. אבל מאחורי הקמפיין הפרסומי שעלה לאחרונה על המסכים מסתתרות שאלות רבות על יוזמה שעשויה לכבול את ישראל לשנים ארוכות ולמלא את השמיים בגזים מזהמים.השרה להגנת הסביבה עידית סילמן מקדמת במלוא המרץ הקמה של שבעה-עשרה מתקנים להשבת פסולת לאנרגיה עד שנת 2040. בפועל מדובר במשרפות ענק שיקלטו כמויות עצומות של פסולת, ישרפו אותו ויפיקו כמות מצומצמת של חשמל שתוזרם לרשת הארצית. המשרפות הללו, שמכונות בפי המשרד מתקנים מתקדמים להשבת אנרגיה, אמורים לטפל בכ-55% מהפסולת העירונית בישראל. במאי האחרון אף הציגה סילמן את המתקן הראשון שמקודם בנאות חובב ומתוכנן להיפתח ב-2030.אלא שדוח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שעיקריו מתפרסמים ב-N12 לראשונה, מציף פערים משמעותיים בין המדיניות שמקדמת השרה סילמן לנעשה במדינות המערב ומעלה שאלות לגבי כדאיות המהלך כולו. הדוח חובר לבקשת חהכ יוראי להב הרצנו (יש עתיד) המשמש כיור השדולה הסביבתית בכנסת. לפי הדוח, בעוד שבאירופה מצמצמים את השימוש במשרפות ומשקיעים במחזור ובמניעה, ובשעה שבארהב מתקנים דומים נסגרים מסיבות כלכליות - סילמן שואפת להצעיד את ישראל בכיוון ההפוך.ישראל רוצה לשרוף בגדולזו לא הפעם הראשונה שישראל מנסה להיכנס לעולם שרפת הפסולת. ב-2020 קידם שר הגנת הסביבה דאז זאב אלקין תוכנית להקמת שלושה מתקנים לשרפת פסולת בצומת מורשה, בחירייה ובאשדוד בהיקף של 4 מיליארד שקל. התוכנית הוקפאה עם החלפתו בשרה גילה גמליאל ולבסוף כל הפרויקטים בתחום הושעו או בוטלו.כעת השרה הממונה היא סילמן, והמשרד בראשותה משווק את משרפות הזבל כפתרון סביבתי מתקדם. הנתונים מספרים סיפור אחר. לפי דוח מרכז המחקר של הכנסת, המתקנים שמתכנן המשרד להקים בישראל יוכלו לשרוף כל אחד 500-300 אלף טונות של פסולת בשנה - כמעט פי שלושה מהממוצע האירופי שעומד על 193 אלף טונות. בחלק מהמקרים, המשרד אף שוקל מתקנים גדולים עוד יותר.הקמת משרפות הענק תחייב השקעות כלכליות עצומות. לפי הדוח, הקמת מתקן שיכול לטפל בכ-500 אלף טונות פסולת בשנה עשויה לעלות יותר ממיליארד שקל. במידע שמסר המשרד להגנת הסביבה לחוקרים הוא הודה כי המדינה מתכוונת לתמוך כלכלית במפעילי המתקנים מכספי קרן הניקיון.מה האמת מאחורי ההבטחות?בעוד שהמשרד של סילמן מציג את המשרפות כמתקנים להפקת אנרגיה נקייה - נתונים שהעביר משרד האנרגיה מעלים כי תרומתם הצפויה למשק החשמל מצומצמת: הערכת משרד האנרגיה המצוינת בדוח היא כי אם בשנת 2050 ייוצרו בישראל כ-10.6 מיליון טונות של פסולת עירונית ואם כולה תעבור טיפול תרמי [במתקן השבה] הדבר יביא להפקת אנרגיה בהיקף של עד כ-4% משיא ביקוש החשמל הצפוי בשנת 2050.במשרד האנרגיה אומרים כי השבת פסולת לאנרגיה יכולה לתרום תרומה צנועה אך בעלת חשיבות להשגת יעדי איפוס גזי חממה ולאפשר אספקת חשמל מקומית בשעת חירום. בארגוני הסביבה אומרים כי מדובר בשיעור זעום לאור ההשקעות הכלכליות העצומות והסיכונים הסביבתיים. עוד טוענים ארגוני הסביבה שמימוש התוכנית של סילמן עלולה להוביל דווקא לעלייה בפליטות החממה.באירופה הקרה מנצלים את מתקני שרפת הפסולת גם להפקת חימום עירוני, מה שמגביר את היעילות האנרגטית שלהם. בישראל אין מערכות מקבילות, מה שמפחית עוד יותר את יעילות המתקנים. כתוצאה מכך, החשמל שיופק במשרפות צפוי להיות יקר יותר מזה שמופק במקורות אנרגיה מתחדשת - ולהגדיל בסופו של דבר את עלויות החשמל לצרכנים.המחלוקת בין משרדי הממשלה חושפת בעיה נוספת: לפי דוח מרכז המחקר של הכנסת, משרד האנרגיה סבור שעדיף להקים מתקנים קטנים ומבוזרים הפועלים בטכנולוגיות מתקדמות ויעילות יותר. לעומת זאת, המשרד להגנת הסביבה מתמקד בטכנולוגיית השרפה המסורתית במתקנים גדולים. הסיבה, לפי תשובת המשרד למרכז המחקר של הכנסת, היא רצון לקדם יכולות טיפול משמעותית תוך זמן קצר במטרה להסתמך על טכנולוגיה מבוססת ומוכחת.אלא שהדוח מעלה חשש שהמיקוד בטכנולוגיה מיושנת עלול לפגוע במעבר לטכנולוגיות חדשניות ויעילות יותר בעתיד. במילים אחרות: ההתקשרויות ארוכות הטווח עם המתקנים הגדולים עלולות לכבול את ישראל לטכנולוגיה נחותה למשך עשרות שנים.סכנות בריאותיות חמורותאחת הסכנות החמורות ביותר במתקני השבת פסולת לאנרגיה היא הפליטות המזהמות שנוצרות בתהליך השרפה. המתקנים פולטים חומרים מסרטנים, גזי חממה וכן שורה של חומרים שמסכנים את בריאות הציבור כמו מתכות כבדות ככספית ועופרת, דיוקסינים (תרכובות רעילות מאוד) וחלקיקים המשפיעים על מערכת הנשימה.מחקרים בין-לאומיים מצביעים על קשר בין קרבה למשרפות לבין עלייה בשיעורי הסרטן, מומים מולדים ומות עוברים. מסמך נתונים של רשת GAIA העוסקת בצמצום אשפה ופליטות מזהמים מצביע על מחקר באיטליה, שמצא קשר בין עלייה בשיעור החלקיקים שפולטות המשרפות - לבין עלייה בשיעורי הפלות. ביפן נמצא קשר בין קרבת בתי ספר למשרפות לבין עלייה בתסמיני נשימה, כאבי ראש וכאבי בטן בקרב ילדים.איזה זבל ילך למשרפות?שאלת החומרים המזהמים שייפלטו מהמשרפות של סילמן כרוכה בסוג הזבל שיישרף בהן. מנתונים שמסר המשרד להגנת הסביבה למרכז המחקר של הכנסת, המשרד מתכנן לשלוח למתקנים הללו יותר ממחצית מהפסולת העירונית (55%-50%) - שיעור גבוה משמעותית מהמקובל במדינות מתקדמות, שם מתקנים דומים מטפלים בשאריות פסולת בלבד לאחר מחזור נרחב.מהנתונים שהעביר משרדה של סילמן הגיעו אנשי מרכז המחקר של הכנסת למסקנה כי ישראל מתכננת להפוך את מפעלי הפלא (הפיכת פסולת לאנרגיה) לטכנולוגיה העיקרית לטיפול בפסולת עירונית. לפי החוקרים הגשמת היעד הנוכחי תעמיד את ישראל בשורה אחת עם מדינות המשיבות פסולת לאנרגיה בשיעור גבוה מאוד - מסקנה שדחפה אותם לשאול אם לא כדאי לקבוע תקרה לשיעור הפסולת העירונית שתועבר לשרפה. במשרד להגנת הסביבה ענו כי השבה עדיפה על הטמנה.לטענת ארגוני הסביבה, השיעור הגבוה מתוך כלל הפסולת בישראל שהמשרד מתכנן לשלוח למשרפות צפוי להביא לכך שגם פסולת רגילה - מה שמכונה הפח הירוק - תישלח למשרפות במקום למחזור. התוצאה תהיה שרפה מיותרת של חומרים שתגביר את זיהום האוויר.מגמה הפוכה לנעשה בעולםהמשרד של סילמן מקדם את השימוש במשרפות אשפה דווקא בשעה שהשימוש בהן בעולם המערבי הולך ופוחת. מחקר שבוצע באוניברסיטת The New School בניו יורק ופורסם ב-2019, מנה 31 משרפות לפחות שנסגרו בארהב מאז שנת 2000, בעיקר מסיבות כלכליות. במקומות רבים ההחלטה הייתה חלק מאסטרטגיה להגביר מחזור ולשפר מערכות ניהול סביבתיות.לפי מידע ממאגר Eurostat של האיחוד האירופי, גם באירופה מתרחש תהליך דומה. בצרפת פחת מספר המתקנים מ-129 בשנת 2010 ל-116 בשנת 2022. במקביל, נכון ל-2023 בתשע ממדינות האיחוד הופעל מנגנון של היטל שרפה - מס שנועד להרתיע משימוש במשרפות ולעודד חלופות סביבתיות יותר.היתרון המוצהר של המשרפות הוא ייצור חשמל מפסולת שאינה ניתנת למחזור. אך איתמר כהן, ראש תחום פסולת בארגון מגמה ירוקה, רואה אחרת את האופן שבו המשרד להגנת הסביבה משווק אותן: מדיניות המשרפות של סילמן היא הונאה סביבתית שתוביל את ישראל לאסון אסטרטגי, הוא טוען. סילמן מקדמת טכנולוגיה יקרה, שתקבע אותנו ואת הדורות הבאים לתשתית מזהמת ויקרה. אנחנו והנכדים שלנו נשלם את המחיר של החלטות שגויות שמתקבלות עכשיו מתוך שיקולים לא מקצועיים.אירוע הפסולת בישראל לא מנוהל, טוען חהכ להב הרצנו. הממשלה חייבת לקדם תכנית לאומית בת-קיימה לטיפול בפסולת שממקסמת הפחתה ומחזור - כמו שעושות המדינות המתקדמות בעולם. אימוץ מדיניות קצרת-טווח, המתבססת על טכנולוגיות מזהמות, תגזור על ישראל לטבוע בזבל.ישראל מייצרת יותר פסולת מאירופהמהמשרד להגנת הסביבה נמסר: המשרד משקיע בהקמת תשתיות לטיפול בפסולת תוך פריסה ארצית של מערכי הפרדה ומיון לפסולת ברשויות המקומיות ותמיכה בתעשיית המיחזור. מהלכים אלו הם חלק מיישום אסטרטגיה שמטרתה מעבר ממשק פסולת המתבסס על סילוק והטמנה למשק המבוסס על כלכלה מעגלית. מתקני השבה לאנרגיה מהווים נדבך משלים וחיוני באסטרטגיה זו. המתקנים מתוכננים לטפל בהיקפים המתאימים למציאות הישראלית.ישראל מייצרת פסולת עירונית בכמות גבוהה במיוחד ביחס למדינות אירופה. לכן, נדרשים מתקנים בקיבולות של מאות אלפי טונות, כדי לתת מענה אפקטיבי ולמנוע הישענות על ההטמנה. המתקנים ישולבו יחד עם מתקני מיון, קומפוסטציה ומיחזור, ולא כתחליף להם. תרומת המתקנים למשק האנרגיה היא משנית ביחס ליעד העיקרי: מניעת הטמנה.כל מתקן ייבנה בהתאם לסטנדרטים של האיחוד האירופי ויפעל תחת היתר פליטה לפי חוק אוויר נקי, הכולל ניטור רציף וביקורות תקופתיות של המשרד להגנת הסביבה. בנוסף, המשרד קובע מנגנונים שיבטיחו שהמתקנים יטפלו בפסולת שאריתית בלבד, שאינה ניתנת למיחזור, וכך ימנעו שריפת חומרים הניתנים לשימוש חוזר.