מאז 7 באוקטובר, המציאות בסופרים השתנתה - ולא לטובת הצרכנים. נראה שחוק סימון המחירים שנועד להבטיח לנו כמה כל דבר עולה כבר לא באמת קיים. רשתות השיווק ביקשו לעצור את האכיפה בטענה למחסור בכוח אדם, משרד הכלכלה נענה לבקשה, ומאז - זה הפך לשגרה.
התוצאה: אנו קונים בסופר מבלי לדעת כמה אנחנו משלמים - והמחירים מזנקים בלי אזהרה. בחודש ינואר 2024, רק שלושה חודשים מתחילת המלחמה, פרסמנו כאן בחדשות 12 דוח פנימי של הרשות להגנת הצרכן שמראה איך רשתות השיווק ניצלו את אי-סימון המחירים והעלו מחירים בעד 23%. הרשתות, אגב, נמצאות בשיאי רווחים זה עשור, בזמן שהלקוחות רצים בין המעברים רק כדי למלא את המקרר - או את המקלט.
"זה הפך ממשרד הכלכלה למשרד יוקר המחיה"
חוק סימון המחירים קיים מאז 1998, אבל החל מנובמבר האחרון, משרד הכלכלה הנחה לא לאכוף אותו. בעלי רשתות כאמור ביקשו מעין "הפסקה זמנית" בגלל מחסור בכוח אדם, אך בפועל האכיפה לא חזרה. התכתבות פנימית בין מנכ"ל המשרד דאז אמנון מרחב לבין מי שהייתה הממונה על הרשות להגנת הצרכן הובילה לעצירת הבדיקות בשטח. "מדייקים את הנחיית השר", כתב מרחב, והממונה, שלא תמכה בצעד - בכל זאת הוציאה מכתב לעובדי הרשות המורה לעצור את האכיפה.
שר הכלכלה ניר ברקת כבר הצהיר שהוא "בצד של אזרחי ישראל", אבל מאחורי הקלעים - התמונה שונה לגמרי. בכירה לשעבר במשרד הכלכלה חשפה בשיחה עם חדשות 12: "כולם התנגדו לביטול סימון המחירים. שנים הטייקונים ניסו, ואף שר כלכלה לא נתן להם את הפרס הזה. עד שהגיע ניר ברקת, שהיה תקווה גדולה והפך לאכזבה. גילינו שר שבע שדואג לחברים המיליארדים שלו".
היא המשיכה עם טענות קשות מאוד על הניתוק בין המשרד לשטח: "ניר ברקת מנותק. הוא לא עושה קניות בסופר. כשמביאים אליו פתרונות, הוא מיד חוסם. זה הפך ממשרד הכלכלה למשרד יוקר המחיה. המצב נורא והציבור משלם את החשבון בקופה בסופר".
אולם גם הרשות להגנת הצרכן לא מצליחה לעמוד במשימה. הממונה על הרשות, תת ניצב (בדימוס) קובי זריהן, הודה: "האחריות להגן על הצרכן היא בהחלט גדולה על היכולת המעשית שלנו". לדבריו, לרשות יש רק שמונה פקחים בכל הארץ - שבאופן ברור אינם יכולים להגיע לכלל הסופרים והרשתות. כשנשאל מה קורה כשהרשות כן נותנת קנסות, הוא השיב: "הסמכות שלנו נגמרת שם". במילים אחרות, גם אם רשתות מפרות את החוק - אף אחד לא דואג שהן באמת ישלמו.
"הרבה פעמים הפשע משתלם"
כשמסתכלים על הדוחות הכספיים, מבינים למה באמת רשתות השיווק לא סופרות את הרשות להגנת הצרכן. ברשת שופרסל קיבלו משנת 2023 עד שנת 2025 קנסות בגובה של ארבעה מיליון שקל ושילמו אותם, בעוד שהרווח הנקי בשנתיים האלו עמד על 998 שקל. רמי לוי קיבל קנסות בגובה 2.5 מיליון שקל ולא שילם אותם, ובנוסף גרף רווח נקי של 464 מיליון שקל. ביוחננוף קיבלו קנסות בשווי חצי מיליון שקל בשנתיים, לעומת רווח נקי של 362 מיליון שקל.
מוטי אלבז, מומחה שיווק ומנכ"ל פירמת הייעוץ Success Code, התייחס לכך: "בסוף כל חברה משקללת את העלות מול התועלת. גם אם הקנס הוא כמה מיליונים - היא משקללת כמה היא מרוויחה יותר. אגב, גם אם מדובר בעשרות מיליונים - שווה לקבל את הקנס ולהשלים עם אותו פשע". דרור שטרום, ראש המכון לתכנון כלכלי ולשעבר ממונה "רשות התחרות" הוסיף: "הרבה פעמים הפשע משתלם. מאוד יכול להיות שהם מרוויחים הרבה יותר על זה שהמחירים לא מסומנים".
אז בפעם הבאה שאתם לא רואים מחירים על מוצרים, קחו בחשבון שיש הרבה פוליטיקה מאחורי זה - ולא בהכרח טעות תמימה.
תגובת רמי לוי שיווק השקמה: "הגיע הזמן שישראל תהיה מדינה מתוקנת, ותתנהג כמו כל מדינות העולם. אנחנו מקווים שהשר יקבל אומץ וישנה את התקנה שלא ניתנת ליישום ופוגעת בצרכן".