מליאת הכנסת אישרה הערב (שני) את מתווה הפיצויים לעובדים ועסקים שנפגעו מנזק עקיף במהלך המלחמה נגד איראן. המתווה שאושר כולל כמה שינוים מהותיים שהוכנסו בוועדת הכספים בהשוואה להצעה המקורית שהניח משרד האוצר על שולחן הוועדה - ובראשם הקלות נוספות בתנאים שיזכו עובדים בדמי אבטלה על היעדרותם מעבודה במהלך תקופת המבצע. עם זאת, עדיין יש עובדים ועסקים שלא יקבלו פיצוי.
N12 בחן את ההסכמות החדשות ועושה בהן סדר: מה השתנה, מי יקבל מה, מי נותר בחוץ - ומה צריך לקרות עכשיו כדי שהכסף יגיע לאנשים.
מה השינוי ממתווה "חרבות ברזל"?
המתווה החדש מבוסס על הפיצויים שהופעלו בתחילת מלחמת "חרבות ברזל", אך עם התאמות למאפיינים הייחודיים של מבצע "עם כלביא". ההבדל המרכזי הוא בתקופות הזמן והמאפיינים. במלחמת "חרבות ברזל" המצב התארך לחודשים, בעוד שמבצע "עם כלביא" נמשך 12 ימים ספציפיים עם הגבלות חדות על תנועה והגעה לעבודה.
לפי ועדת הכספים, המתווה כולל מענק "המשכיות עסקית" לצד הקלות בחל"ת כמענה משלים, בדומה למודל הקודם אך עם התאמות נקודתיות.
מה הוחלט לגבי תקופת החל"ת?
כאן התרחש אחד השינויים המשמעותיים: התקופה המינימלית הנדרשת כדי שהיעדרות עובד תוכר כחופשה ללא תשלום (חל"ת) קוצרה מ-12 ימים כפי שדרש המתווה המקורי - ל-10 מתוך 12 ימי הלחימה במבצע "עם כלביא". התנאי של הכרה בהיעדרות כחל"ת נדרש כדי שעובד שנעדר מעבודתו יהיה זכאי לקבלת דמי אבטלה. בנוסף, הוחלט שלא משנה אם העובדים נעדרו באופן רציף - מספיק שנעדרו ל-10 ימים במהלך התקופה כולה לקבלת דמי האבטלה.
לפי דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, "המאמצים לקיצור ימי רצף החל"ת ל-10 ימים נעשו מול ההבנה כי יום נוסף היה גורם לפגיעה בזכאות של כ-100 אלף עובדים".
מה הפיצוי שיקבלו עסקים?
העסקים הקטנים והבינוניים (עם מחזור עד 400 מיליון שקל) יקבלו מענק "המשכיות עסקית" שמחושב לפי נוסחה דיפרנציאלית: ככל שהפגיעה במחזור גדולה יותר, כך הפיצוי יהיה גבוה יותר.
למענק יהיו זכאים עסקים שחוו ירידה במחזור של מעל 25% למדווחים חד-חודשי או 12.5% למדווחים דו-חודשי. המענק כולל רכיב תשומות שעולה לפי גובה הפגיעה, ומרכיב עבור הוצאות שכר שכולל מכפלה של גובה הפגיעה ב-75%.
שינוי חשוב שהושג בדיונים: השוואת המחזורים תתבצע בין יוני 2025 ליוני 2023, כך שההשוואה תהיה לתקופה ללא לחימה. בנוסף, סכומי הפיצויים יוצמדו למדד בשיעור של 4.75%.
לפי המתווה שאושר בכנסת, עסקים שהחלו את פעילותם לאחר 1 בינואר 2023, זכאותם למענק תחושב לפי ממוצע חודשי של מחזור עסקאות מיום תחילת הפעילות או מ-1 בינואר 2025. לעסקים שמדווחים על בסיס מזומן ועיקר הכנסותיהם מתשלום שוטף - תינתן אפשרות לקבל פיצוי על סמך דיווחיהם לחודשים יולי ו/או אוגוסט 2025.
עצמאים בעלי מחזור של עד 300 אלף שקל יקבלו סכום קבוע בהתאם לפגיעה במחזור, מכיוון שאין להם הוצאות קבועות והוצאות שכר משמעותיות.
בנוסף, המתווה שאושר בכנסת קובע כי בעלי עסקים שעסקיהם ספגו נזק ישיר במלחמה יהיו זכאים לפיצוי נוסף עבור יולי ואוגוסט 2025. עסקים שפעילותם תושבת מעבר ל-31 באוגוסט 2025 יהיו זכאים גם לפיצוי בגין החודשים ספטמבר-דצמבר 2025, כל עוד פעילותם הושבתה לתקופה של לפחות 15 ימים במהלך תקופת הזכאות.
מה לגבי עובדים בגיל 67 ומעלה?
לפי הודעת ועדת הכספים, הוחלט על "מענק מיוחד לבני 67 פלוס". זה חידוש במתווה החדש שנועד לתת מענה לעובדים מבוגרים שאינם זכאים לדמי אבטלה רגילים. פרטים על גובה המענק או תנאי הזכאות לא פורסמו.
מה הוחלט לגבי עובדים שעתיים?
העובדים השעתיים נותרו ברובם מחוץ למתווה. יקותיאל משי, מנהל קידום מדיניות וקשרי ממשל בעמותת 121, טוען כי "המתווה עדיין מתעלם מעובדים שעתיים המהווים כרבע מכוח העבודה במשק שרבים מהם מגיעים מאוכלוסיות מוחלשות".
לפי עמותת 121, במהלך ימי המלחמה רבים מהעובדים השעתיים הגיעו לעבודה אך היקף השעות שלהם צומצם מבלי שהוצאו לחל"ת, ולכן אינם זכאים לפיצוי. להערכת העמותה, הסכומים שעלולים לאבד העובדים מגיעים לאלפי שקלים.
מה הפיצוי שיקבלו עסקים גדולים?
עסקים גדולים עם מחזור מעל 400 מיליון שקל לא יקבלו פיצוי במסגרת המתווה הנוכחי. אף שהמתווה המקורי שגיבש משרד האוצר אמור היה לפצות עסקים אלו, במגזר העסקי החליטו לוותר על 60 מיליון השקלים שיועדו להם, וזאת כדי לאפשר הקלה בתנאי החל"ת לעובדים.
לדברי יו"ר נשיאות המגזר העסקי אמיתי, ההחלטה לוותר על הפיצוי "התקבלה מתוך אחריות מלאה ובפועל שוות ערך לכ-250 מיליון שקל ומעצימה את ההישג למגזר העסקי".
כיצד יפוצו משכירי נכסים?
במסגרת המתווה החדש נכלל לראשונה פיצוי למשכירי דירות מגורים או נכסים מסחריים שהנכס שבבעלותם נפגע כתוצאה מהמלחמה. הפיצוי יהיה בגובה שכר הדירה האחרון ששולם, למשך תקופת השיקום כפי שהוגדרה על ידי קרן הפיצויים מס רכוש. תנאי הזכאות: הנכס הושכר ביום שבו ארע הנזק או בשלושת החודשים שקדמו לו, הנכס הוכרז כלא ראוי לשימוש לתקופה של חודש לפחות, ולא שולם שכר דירה בגין תקופת השיקום.
האם יש עוד סוגיות שלא נפתרו?
נושא בולט שנותר ללא פתרון הוא מצבם של נהגי התחבורה הציבורית, שאף איימו בשביתה אם לא יפוצו על הפגיעה בשכרם. בדיון בוועדת הכלכלה טען יוני קריספין, יו"ר ועד עובדי אלקטרה אפיקים, כי הנהגים "נקראו להוציא אנשים מנמל אשדוד או מנתב"ג תחת טילים". הנהגים דורשים שכר מלא על כל התקופה, אך לטענתם משרד התחבורה מסרב לנהל איתם משא ומתן בנושא.
מתי הכסף צפוי להגיע?
החוק העוסק במתווה הפיצויים אושר במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית ונכנס לתוקף. לפי הודעת משרד האוצר, רשות המיסים תפתח את המערכת המקוונת לתביעות "בימים הקרובים". את התביעות ניתן להגיש עד 90 יום מיום פתיחת המערכת. באוצר טוענים כי רוב התביעות ייענו תוך מספר ימים. עוד נטען כי זמן הטיפול בתביעות שייעברו לבדיקה ידנית יעמוד על לא יותר משמונה חודשים, ותשולם בהן מקדמה בגובה 60% מסכום התביעה תוך 21 יום.
כדי לקבל את המענקים יידרשו עסקים להגיש בקשות דרך רשות המיסים, ועובדים דרך המוסד לביטוח לאומי.
האם יש עדיין ביקורות על המתווה?
למרות השיפורים שהושגו, עדיין קיימת ביקורת משמעותית על המתווה. מרכז האופוזיציה בוועדת הכספים ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד), שמילא תפקיד מרכזי בעיצוב המתווה, הצביע נגדו וטען כי "מתווה הפיצויים אינו נותן מענה מספק עבור בעלי העסקים והשכירים". לטענתו, בעוד שהממשלה מסרבת לקצץ במשרדים המיותרים ובכספים פוליטיים, משרד האוצר מגלה "קמצנות יתר" כשמדובר בעסקים. "לא מזמן העברנו 190 מיליון שקל למשרד ההתיישבות ואף אחד לא שאל שאלות, אבל כשמדובר על חל"ת לעובדים אז פתאום התעוררו מחלוקות", טען.