שאלת המפתח בבניית תקציב 2026 נעה - כצפוי - סביב היקפו של תקציב הביטחון. במסיבת העיתונאים שערך משרד האוצר להצגת עקרונות תקציב 2026 חזרו שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ובכירי המשרד שוב ושוב על אותה נקודה: היקף תקציב הביטחון ועמידה בסיכום שנחתם עם משרד הביטחון ביולי האחרון יקבעו את היכולת של המשק הישראלי לעלות על מסלול צמיחה ביציאה מהמלחמה.בכירי משרד האוצר טענו שוב ושוב כי במקום להפנות עוד כספים לתקציב הביטחון - על מערכת הביטחון לייעל את ההתנהלות התקציבית שלה. תקציב הביטחון הוא אבן הראשה של התהליך שיכריע איך התקציב ייראה, פתח את האירוע מנכל משרד האוצר אילן רום. יש לנו סיכום חתום עם משרד הביטחון ואנחנו מצפים לעמידה בסיכום.תקציב הביטחון חייב להתייעל, אמר גם שר האוצר סמוטריץ'. יש לנו הסכם עם מערכת הביטחון ל-2025-2026 עם סיכום של ראש הממשלה מיולי האחרון. סיכמנו איתם על תוספות שאמורות לגלם הכל חוץ מבטש (ביטחון שוטף) מוגבר. לדברי השר, עמידה בסיכום עם תאפשר לעמוד ביעד הגירעון החדש שהוצב לשנת 2026: גירעון של 3.2% תוצר.את המספר הזה יש לקחת בערבון מוגבל: לפני כשנה, בעת הצגת עקרונות תקציב 2025 התחייב סמוטריץ' ליעד גירעון של 3%. למרות זאת, הלחצים הפוליטיים ודרישות השותפות הקואליציוניות דחפו את יעד הגירעון בתקציב שאושר לבסוף בכנסת ל-4.9%.התמונה שביקשו לצייר בכירי האוצר היא של 2026 כשנה קריטית להעלאת ישראל חזרה על מסלול של צמיחה עם תום המלחמה. חשבנו ששנת 2025 צריכה להיות שנת ייצוב, וכמעט הגענו למצב הזה, אמרה סגנית הממונה על התקציבים תמר לוי בונה. 2026 צריכה להיות שנה של מפנה אחרי שלוש שנים של צמיחה נמוכה וגירעון גבוה, וזה הזמן להחליף בין הדברים.את אתגר הייצוב של 2025 היטיב לסכם הכלכלן הראשי באוצר דר שמואל אברמזון, כשציין כי תחזית הצמיחה לשנה זו הונמכה ל-2.8% תוצר, בעקבות ביצועים חלשים ברבעון השלישי של השנה. תחזית הצמיחה לשנת 2026 הועמדה על 5.2%.כתוצאה מהזינוק בגירעון - האוברדראפט של מדינת ישראל - זינק היחס בין החוב לתוצר של מדינת ישראל מרמות של 60% ל-70%. לוי בונה העריכה כי יידרש למדינת ישראל עשור כדי לחזור לרמות החוב/תוצר של ערב מלחמת 7 באוקטובר.גורמים באוצר ששוחחו עם N12 ציינו כי אף שגובשה טיוטת תקציב אחראית יחסית, החשש הוא שבליל אישור התקציב בממשלה מסגרת הגירעון תיפרץ מעבר ליעד שהוצג במסיבת העיתונאים. לדבריהם, אם התקציב יהפוך לתקציב בחירות וההוצאות יתנפחו, עדיף בכל זאת להעביר תקציב המשכי 1/12 מבוסס על תקציב 2025 - חרף המשמעויות של זה לכלכלה.הצ'ק הפתוח לביטחון לא יכול להמשיךבכירי האוצר ירו בכל התותחים כדי להבהיר את הצורך בהתייעלות בתקציב הביטחון. אנחנו מדברים על התייעלות, על בזבוזים, על דברים שגובלים בפלילים שרשות המיסים חוקרת מבחינת בזבוז ימי המילואים, אמר מנכל האוצר רום.יהיו עוד חקירות על ספקים שסוחרים בסחורה תמורת ימי מילואים. מגיעים אלינו סיפורים על תורני מטבח במילואים, על שג שמגוייס למילואים של יומיים בשבוע. על בזבוז תקציב הביטחון משלמים אזרחי ישראל בחינוך ורווחה, המשיך רום.הדברים של רום מגיעים לאחר דיווחים מרובים על היד הקלה שהפעיל לכאורה צהל בשימוש בכלי של ימי המילואים על רקע המלחמה, ובמיוחד בצווי 8. באוצר שואפים לדרבן את מערכת הביטחון לצמצם את השימוש בכלים אלו ובכך לחסוך בהוצאות שנתפסות כמיותרות.כל שקל מיותר שהולך לתקציב הביטחון הוא שקל נוסף למיסים וגירעון, המשיך את המתקפה הכלכלן הראשי אברמזון. כל איש מילואים מיותר הוא אדם שעובד פחות ומייצר פחות.אחרי שהמשק גילה אחריות כלפי הביטחון, הביטחון צריך לגלות אחריות כלפי המשק, אמרה סגנית הממונה על התקציבים לוי בונה. בראש ובראשונה צריך להסדיר את סוגיית ימי המילואים ולתת ודאות. היינו בכמה שנים של צ'ק פתוח לביטחון ואנחנו לא חושבים שזה יכול להמשיך לשנת 2026, שזו שנה שבה המלחמה הסתיימה.לדברי לוי בונה, אנחנו צריכים לחזור לתוואי הצמיחה המקורי כפי שהיה טרום המלחמה ולהגיד למערכת [הביטחון] תתעדפי בהתאם לסדר העדיפויות החדש שנוצר. לוי בונה הוסיפה כי תקציב הבסיס לביטחון לשנה הבאה יעמוד על 90-80 מיליארד שקל - הבדל גדול בהשוואה ל-163 מיליארד השקלים שהוקצו לתקציב הביטחון השנה.במשרד הביטחון דורשים תקציב גדול בהרבה מזה שבאוצר מכוונים אליו, ומבקשים 144 מיליארד שקל. מתוך סכום זה 100 מיליארד שקל - מיועדים להתקשרויות, חוזים וכוח אדם; 14 מיליארד שקל - חזרה לכשירות והתעצמות. 4 מיליארד שקל - הקמת קווי ייצור לחימושים בישראל; ו-25 מיליארד שקל - לשימור 60 אלף חיילי מילואים שייצטרכו לעשות בטש מוגבר.במשרד הביטחון אומרים כי הצורך בגיוס מספר גדול כל כך של 60 אלף חיילי מילואים לשירות פעיל נובע מהיעדר גיוס החרדים ומאי הארכת השירות הסדיר. עוד אומרים כי נדרש בניין כוח משמעותי על רקע אירועי השנתיים האחרונות כדי להתמודד עם איומים אפשריים, ובהם טיפול חוזר באיראן והתעצמות אפשרית של חיזבאללה. במערכת הביטחון טוענים כי לא ייתכן שבעיות מלאי ימשיכו להגביל את יכולות הלחימה של ישראל וטוענים כי השיח שכופה משרד האוצר הוא בדיוק ההתקפות שראינו ב-6 באוקטובר וראינו לאן זה הביא אותנו.רמז למאבק הצפוי בין משרדי האוצר והביטחון על תקציב הביטחון סיפק זמן קצר לאחר מסיבת העיתונאים מנכל משרד הביטחון האלוף (במיל׳) אמיר ברעם. בהודעה שהפיצה דוברות משרד הביטחון מסר ברעם כי צר לנו שמנכ״ל האוצר מנצל שוב ובאופן ציני את מערך המילואים, שכולנו חבים לו, רק כדי לייצר מסך עשן ולהסית את הדיון מסוגיות הליבה: צורך ביטחוני דחוף להשקיע בחזרה לכשירות ולהאיץ את בניין הכוח של צה״ל ומערכת הביטחון, אל מול האיומים המתהווים ובראשם ניסיונות השיקום המואצים של איראן.משוכנע שרהמ נחוש להעביר תקציבנוסף למספרים המקרו-כלכלים וההתעקשות החוזרת על עמידה בסיכום החתום על תקציב הביטחון הציג שר האוצר גם עקרונות מנחים לגיבוש התקציב, ובהם:הורדת מיסים לציבור העובד: לדברי סמוטריץ' תוכנית מפורטת תוצג בימים הקרובים. רפורמה בבנקים: לדברי השר, באוצר מגבשים מס חדש שיוטל על הבנקים כפונקציה של גובה ריבית בנק ישראל. בנוסף יקודמו רפורמה בפיקדונות ושילוב מאגר נתוני האשראי במתן אשראי לעסקים. רפורמה במשק החלב: מהלך שלטענת השר יביא לפתיחת השוק והורדת מחירים.לפי סמוטריץ', בכוונתו להביא את תקציב 2026 לאישור בממשלה ב-4 בדצמבר, להעבירו בקריאה ראשונה בינואר 2026 ולאשרו סופית בקריאה שנייה ושלישית במרץ 2026 - המועד המאוחר ביותר האפשרי לפי חוק, שאי עמידה בו תביא לפיזור הכנסת.בתשובה לשאלות העיתונאים בדבר הנכונות הפוליטית של הקואליציה להעביר תקציב ל-2026 טען סמוטריץ' כי הוא משוכנע שחייבים להעביר תקציב, ומשוכנע שראש הממשלה מבין ונחוש לעשות את זה. הוא הוסיף כי קרו דברים שגרמו לי להעריך שאנחנו בסבירות מאד גבוהה לא הולכים למהלך סרק.לדברים הצטרף החשב הכלכלי באוצר יהלי רוטנברג שציין כי ויתור על תקציב מאושר והתבססות על תקציב המשכי 1/12 יביא לפגיעה בשירותים בסיסיים לאזרח. לדבריו זה מאד מכנס, בעיקר בשנת בחירות - רמז לכך שהשותפים הקואליציוניים מעדיפים לאשר תקציב מאשר ללכת לבחירות ללא תקציב מאושר ועם ציבור בוחרים שסופג קיצוצים בשירותים.כספים קואליציוניים ותקציבים לחרדיםכשנשאל על הכספים הקואליציונים וסוגיית משרדי הממשלה המיותרים שגורמי המקצוע המליצו לקצץ השיב שר האוצר לא נמאס לכם אחרי שנתיים להתעסק בשטויות האלו? רובו המוחלט של התקציב הוא טוב ומעודד צמיחה. עם זאת הוא הוסיף כי יש תמיד תקציבים שהם לא 'יעילים כלכלית' (סימן מרכאות באוויר - לב) כי יש גם מדינה.בתשובה לשאלת כתבת חדשות 12 קרן מרציאנו, אמר סמוטריץ' כי הוא מתחייב שהיקף הכספים הקואליציוניים ב-2026 לא יעבור את זה של 2025.כשנשאל על השקעת כספים ביעדים שאינם מקדמים צמיחה - כלומר מימון חינוך חרדי שאינו משלב בתעסוקה - הזדעק סמוטריץ' וטען כי לצפות מאיתנו לפתור את כל הבעיות של מדינת ישראל זה פופוליסטי. הוא הוסיף כי לא נפתור את כל הבעיות של מדינת ישראל בשנה. יש בתקציב רכיבים שהם לא מעודדי צמיחה, כמו רווחה ותרבות. תרבות זה לא מעודד צמיחה. לא הכל כלכלה במדינת ישראל.