בישראל מעריכים כי עם חתימת ההסכם להחזרת החטופים וסיומה של המלחמה בעזה - נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי לחתור לחידוש יחסי המסחר. יור הנשיאות דובי אמיתי טוען כי ארדואן שואף להיות שחקן משמעותי בעיצוב המציאות החדשה במזרח התיכון וברצועת עזה - מהלך שיחייב אותו לנהל יחסים גם עם ישראל. בנשיאות אף שואבים עידוד מהדיווחים לפיהם ארדואן הורה לבחון החזרה של חברת התעופה טורקיש איירליינס לנתבג.בנשיאות המגזר העסקי אומרים כי קיבלו שיחות מרובות מבכירים בחברות טורקיות שהביעו רצון לחדש את הקשרים עם השוק הישראלי. בנשיאות מעריכים כי טורקיה צפויה להיות בין המדינות הראשונות באזור שיפעלו להפשרת היחסים. לטענתם, ארדואן מבין שכדי להשתלב בתהליכי השיקום של עזה ולחזור למרכז הזירה האזורית - הוא יידרש להידברות עם ישראל, שמחזיקה בשליטה במעברים ובתשתיות המובילות לרצועה.לדברי אמיתי, קשה לדמיין את ישראל מוותרת על שליטה בשער הכניסה לסחורות לעזה. לכן, כל מי שרוצה להיות חלק מהשיקום – ובהם גם הטורקים – יצטרך לדבר איתנו. בנשיאות מזכירים כי גם במשבר הקודם בין המדינות, לאחר אירוע המרמרה, ישראל הצליחה למצוא אלטרנטיבות לסחר עם טורקיה – אך דווקא טורקיה ניזוקה יותר, משום שעיקר הסחר בין המדינות היה בייצוא טורקי לישראל.מי באמת נפגע מהחרם הטורקי?נתונים שפרסם בנק ישראל במרץ האחרון על השפעות אמברגו הסחר הטורקי במהלך מלחמת 7 באוקטובר מאשרים את הטענה: לפני האמברגו עמדה טורקיה על כ־6% מסך היבוא הישראלי – בעיקר מלט, גבס, ברזל ופלדה – בעוד היצוא הישראלי אליה היווה רק כ־2.5% מהיצוא הכולל. עם הפסקת הסחר, היצוא הישראלי לטורקיה ירד בכמיליארד דולר, אך עיקר הפגיעה נרשמה דווקא בצד הטורקי.טורקיה הייתה ספק מרכזי של תשומות בנייה, וכשישראל מצאה חלופות אחרות באירופה ובירדן, היצוא הטורקי ספג את עיקר הנזק, נכתב בדוח הבנק. בבנק הוסיפו כי היכולת של המשק הישראלי לגוון את מקורות היבוא מנעה פגיעה נרחבת במחירים.בנשיאות המגזר העסקי סבורים כי הנתונים מוכיחים את מגבלת הכוח של החרם הכלכלי הטורקי - מגבלה שלדעתם גם ארדואן עצמו מודע לה. ארדואן רואה שהמשק הישראלי הסתדר בלעדיו, אבל החברות הטורקיות הפסידו מיליארדים, אומר אמיתי. כדי לשקם את הכלכלה שלו, הוא חייב לפתוח את השער חזרה.הסנטימנט השלילי בעולם לא ייעלםבמקביל, מדגישים בנשיאות כי ההתאוששות של המשק הישראלי עצמה צפויה להיות ארוכה ומורכבת. בראש האתגרים עומדים החרם והעוינות הגוברים כלפי ישראל בעולם, המחסור בעובדים בענפי הבנייה והתשתיות, והחוב הגדול שישראל צברה למימון המלחמה. לדבריהם, גם אם עוצמת המחאה הציבורית בעולם תדעך, הסנטימנט השלילי כלפי ישראל לא ייעלם במהרה, וימשיך להכביד על חברות ישראליות הפועלות בחול.בנוגע למחסור בעובדים, אמיתי מזהיר כי ההתמכרות לכוח עבודה זול עוצרת אותנו מלבצע את הקפיצה הנדרשת לטכנולוגיות בנייה חדשות ומהירות יותר. בנוגע לגירעון, בנשיאות מזכירים כי השילוב בין החובות הגדולים שגייסה הממשלה למימון צורכי המלחמה ובין הריביות הגבוהות שנגזרו מהורדת דירוג האשראי ימשיכו ללוות את המשק גם בדור הבא.למרות זאת, במגזר העסקי שומרים על זהירות אופטימית. הם סבורים כי אם המדינה תאמץ מדיניות שתעודד השקעות ותפחית רגולציה, ותפעל לחידוש קשרי הסחר עם מדינות האזור – ובראשן טורקיה – ניתן יהיה להחזיר את המשק הישראלי למסלול צמיחה כבר בשנים הקרובות.