האקדמיה המלכותית השוודית למדעים הכריזה היום (שני) על הזוכים בפרס נובל לכלכלה לשנת 2025: פרופ' יואל מוקיר הישראלי-אמריקני יזכה במחצית הפרס, בעוד פרופ' פיליפ אגיון ופרופ' פיטר האוויט יחלקו ביניהם את המחצית השנייה. סכום הפרס עומד על 11 מיליון כתר שוודי (כ-4.2 מיליון שקל). האקדמיה העניקה את הפרס למוקיר על שזיהה את התנאים המוקדמים לצמיחה מתמשכת באמצעות התקדמות טכנולוגית, ולשני עמיתיו על התיאוריה של צמיחה מתמשכת באמצעות הרס יצירתי.מוקיר, בן 79, נולד בהולנד ב-1946 ועלה לישראל עם אמו כשהיה בן שנה לאחר שאביו נפטר וגדל בחיפה. הוא סיים בהצטיינות תואר ראשון בהיסטוריה וכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים ב-1968, והמשיך לתואר שני ודוקטורט באוניברסיטת ייל שבארצות הברית. מזה 45 שנה הוא מתגורר בארצות הברית ומלמד באוניברסיטת נורת'ווסטרן שבאילינוי.מוקיר זכה בעבר בפרס היינקן להיסטוריה (2006) ובפרס בלצן הבינלאומי להיסטוריה כלכלית (2015). הוא ערך את האנציקלופדיה של אוקספורד להיסטוריה כלכלית, כיהן כנשיא האגודה להיסטוריה כלכלית, והנחה למעלה מ-40 עבודות דוקטורט. ספרו האחרון, תרבות של צמיחה: מקורות הכלכלה המודרנית, יצא לאור ב-2016.תרומתו של מוקיר: למה העולם התעשרלפי הודעת ועדת הפרס, מוקיר השתמש במקורות היסטוריים כדי לחשוף מדוע צמיחה כלכלית מתמשכת הפכה לנורמה רק ב-200 השנים האחרונות, לאחר אלפי שנים של קיפאון. הוא הדגים שכדי שחדשנות תתרחש בתהליך מתמשך, לא מספיק לדעת שמשהו עובד - צריך גם הסבר מדעי מדוע הוא עובד, משהו שחסר לפני המהפכה התעשייתית.פן נוסף שהדגיש מוקיר במחקרו הוא את החשיבות של חברה פתוחה לרעיונות חדשים ומאפשרת שינוי. בראיון שהעניק לדה מרקר ב-2021 הסביר מוקיר שהאמונה בקידמה היא תנאי הכרחי: כדי שמדינות יחוו קדמה, הן חייבות להאמין שהקדמה היא א' דבר אפשרי וב' דבר רצוי. הוא ציין כדוגמה את פיתוח חיסוני הקורונה תוך שנה, והסביר: לדעתי, אפילו לפני 25 שנה לא היינו רואים שום דבר קרוב לקצב הזה.אגיון: חשש מהפיכת ישראל למדינת הלכהאגיון, שזכה במחצית הפרס יחד עם האוויט, הביע בעבר דאגה עמוקה לגבי הכיוון שאליו צועדת ישראל - באופן שנראה כמתכתב עם אזהרותיו של מוקיר. בראיון שהעניק לדה מרקר ב-2023, בעיצומה של המחאה נגד ההפיכה המשטרית, הוא הזהיר כי ישראל, ככלכלה מתקדמת המבוססת על חדשנות, זקוקה באופן קריטי למוסדות חזקים, לבתי משפט עצמאיים ולחופש מכפייה דתית.אגיון, ששימש כיועץ אישי לנשיא צרפת עמנואל מקרון, הסביר שבלי מערכת משפט עצמאית השחיתות גדלה, התחרות נפגעת והחדשנות דועכת. אנחנו חוששים שאם ישראל תיהפך למדינת הלכה, אוכלוסיות שמקדמות את החדשנות, כמו יזמי ההיי-טק, יעזבו, הזהיר. מה שיישאר לאחר מכן יהיה ישראל שונה בתכלית.מוקיר על עתיד הסכסוך בישראלמוקיר הפגין בעבר שילוב של אופטימיות היסטורית וחששות עמוקים לגבי עתידה של ישראל. בראיון שהעניק לכלכליסט בינואר 2024 - חודשים ספורים לאחר פרוץ מלחמת 7 באוקטובר - הוא הודה שאינו אופטימי לגבי עתידו לגבי עתיד הסכסוך, אך הצביע על תקדימים היסטוריים מעודדים של סכסוכים שנפתרו: צפון אירלנד, יוגוסלביה, ובמיוחד הגרמנים והצרפתים שלאחר מאות שנות שנאה עברו שנים ואין עוינות, הצרפתים נוסעים בפולקסווגן, לא מפריע להם. הוא ציין כי בטווח הארוך חייבים להגיע להסדר, אחרת תהיה הריסה הדדית, חיסול הדדי של שני הצדדים.מוקיר דחה בתוקף את הטענות כי המחאות בקמפוסים האמריקאיים נגד ישראל הן ביטוי לאנטישמיות. לדבריו, יש להבחין בין אנטישמיות לשמה לבין אנשים שמתנגדים להתנהגות של ישראל, שחלקם אף יהודים בעצמם. הוא הדגיש שהאנטישמיות תמיד היתה תופעה של הימין הקיצוני, ולא של השמאל.לדבריו, להגיד שההסתייגות הזאת היא אנטישמיות ושהיא אינה קשורה לדברים שישראל עשתה זו איוולת. הוא הזהיר שישראל מאבדת את תמיכת השמאל האמריקאי, שתמיד תמך בה, בעוד התומכים כיום הם קבוצות ימין אוונגליסטיות ותומכי טראמפ. ישראל היתה תמיד מין אי של דמוקרטיה, נאורות וליברליזם בעולם נבער, והיום הדימוי הזה הולך ונשחק, הוא אמר. לא בטוח שזה מחיר שאנחנו יכולים לשלם כשאנחנו משק קטן ופתוח שתלוי במסחר וקשר עם העולם.עדות ליוקרתו של המחקר הישראליהאוניברסיטה העברית בירושלים מסרה כי היא מברכת את פרופ' מוקיר על זכייתו בפרס נובל לכלכלה. פרופ׳ תמיר שפר, נשיא האוניברסיטה העברית: ברכות חמות על ההישג המכובד. פרופ׳ מוקיר מצטרף לשורה ארוכה של זוכי פרס נובל שהחלו את דרכם המחקרית באוניברסיטה העברית. מבחינתנו זוהי הוכחה נוספת למצויינות האקדמית ולמעמדה של האוניברסיטה העברית כמוסד האקדמי המוביל במדינת ישראל.פרופ' אמל ג'מאל, דיקאן הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל אביב: ביום היסטורי זה, אנו גאים לברך את חברנו פרופ' יואל מוקיר על זכייתו בפרס נובל בכלכלה. פרופ' מוקיר מלמד באופן קבוע כמרצה אורח בבית הספר לכלכלה עש איתן ברגלס באוניברסיטת תל אביב וזכייתו מהווה כבוד גדול עבורנו. זו עדות נוספת ליוקרתו של המחקר הישראלי בעולם.