מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) דוח חדש, שבו הוא תקף את התנהלות שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בזמן המלחמה, כשבין היתר הדגיש המבקר את העיסוק בכספים הקואליציוניים, וחוסר העיסוק של ראש הממשלה בנימין נתניהו בהיערכות הקבינט הכלכלי-חברתי לשעת חירום. אנגלמן מתח ביקורת גם על ראשי הממשלה לשעבר יאיר לפיד ונפתלי בנט, ועל שר האוצר לשעבר אביגדור ליברמן, שלא התכוננו מראש לשעת חירום, במיוחד לאחר משבר הקורונה.עיקרי הדוח:סמוטריץ' הצהיר כי יוביל מהלך לקיצוץ רוחבי של 70% בכספים הקואליציוניים והסטתם לצורכי המלחמה, אבל המבקר ציין כי כספים קואליציוניים רבים לא קוצצו או קוצצו בהיקף נמוך, וחלק מהם אף הוגדלו לאחר פרוץ המלחמה. הקבינט לא קיבל החלטות בנוגע לתחומים שהוא הוסמך לטפל בהם בתקופת המלחמה: מתן מענה כלכלי לעסקים ולעובדים; תיאום כלל היוזמות האזרחיות והקשר ביניהן לבין הממשלה; והסברה ותיווך של פעולות הממשלה האזרחיות לאוכלוסייה. צרכים מהותיים שהקבינט הכלכלי-חברתי הוסמך לטפל בהם לא באו על פתרונם במשך זמן רב, ובהם הטיפול ביישובי הצפון: הקבינט לא עסק באופן כולל במשבר בצפון, למעט העלאת סוגיות והתייחסויות ספציפיות. משרד האוצר לא העמידו רזרבות כלשהן בתקציב המדינה שניתן היה לעשות בהן שימוש מיידי עם פרוץ המלחמה. היעדר ההיערכות הוביל לכשל חריג וקריטי עוד יותר: במשרד האוצר עסקו בגיבוש שתי תוכניות תקציביות מתחרות במקביל - מצב שעיכב את אישור התקציב בכנסת.המבקר תקף בדוח את התנהלות השר סמוטריץ' סביב הכספים הקואליציוניים במסגרת גיבוש תקציב 2023 שהתעדכן בעקבות צורכי המלחמה. הוא הזכיר כי שורה של גורמי מקצוע כלכליים, מאגף התקציבים ובנק ישראל ועד לקרן המטבע העולמית, קראו לקיצוץ ניכר בכספים הקואליציוניים. למרות זאת, ואף שסמוטריץ' הצהיר כי יוביל מהלך לקיצוץ רוחבי של 70% בכספים הקואליציוניים והסטתם לצורכי המלחמה - המבקר ציין כי כספים קואליציוניים רבים לא קוצצו או קוצצו בהיקף נמוך, וחלק מהם אף הוגדלו לאחר פרוץ המלחמה.עורכי הדוח אף הצביעו על כמה תוכניות שמומנו בכספים קואליציוניים שאינן קשורות לצורכי המלחמה - ולמרות זאת זכו לתקצוב. לצד אלו, מונה מבקר המדינה כמה תוכניות של החינוך החרדי (המוכר שאינו רשמי ומוסדות הפטור) שזכו לתוספת מצטברת של כ-100 מיליון שקל.אנגלמן המשיך בביקורת על תפקודו של סמוטריץ', כשטען כי בזמן המלחמה לא מימש את סמכויותיו בתור מי שעומד בראש הקבינט הכלכלי-חברתי - לקבוע את סדר יומו של הקבינט ולהקים מרכז שליטה אזרחי. התכנסויות הקבינט הכלכלי-חברתי בזמן המלחמה היו מעטות באופן חריג ביותר והוא חדל מלהתכנס בחודש דצמבר 2023, כתב. סמוטריץ' לא פעל למרות חשיבותם הרבה של הדיונים הללו, שכן בלעדיהם הקבינט אינו יכול לממש את תפקידו כדרג המדיני האחראי על הטיפול בכל ההיבטים האזרחיים הנוגעים לניהול מערך המלחמה.בדוח נכתב כי בניגוד להמלצות מבקר המדינה וגורמי המקצוע, גם נתניהו לא עסק בסוגיית היערכות הקבינט הכלכלי-חברתי בשעת חירום, וגם לא וידא שהטיפול בתחום האזרחי במהלך המלחמה מלא וממצה. לפי אנגלמן, אוזלת ידו של אותו קבינט במילוי תפקידיו במהלך המלחמה - באה לידי ביטוי, בין היתר, בהימנעותו ממתן מענה מערכתי ליישובי קווי העימות ותושביהם מבעוד מועד. הקבינט לא עסק באופן כולל במשבר בצפון, למעט העלאת סוגיות והתייחסויות ספציפיות, נכתב בדוח.הקבינט, לפי המבקר, כלל לא קיבל החלטות בנוגע לתחומים הבאים שהוא הוסמך לטפל בהם בתקופת המלחמה: מתן מענה כלכלי לעסקים ולעובדים; תיאום כלל היוזמות האזרחיות והקשר ביניהן לבין הממשלה; והסברה ותיווך של פעולות הממשלה האזרחיות לאוכלוסייה. לפי המבקר, צרכים מהותיים שהקבינט הוסמך לטפל בהם לא באו על פתרונם במשך זמן רב, ובהם הטיפול ביישובי הצפון והטיפול במחסור בעובדים במשק.לקריאת הדוח המלא של מבקר המדינה, לחצו כאןסמוטריץ' מצידו מסר בתגובה לבדיקת המבקר כי כישלון הקמת אותו מרכז שליטה והפעילות הדלה של הקבינט הכלכלי-חברתי בתקופת המלחמה קשורים בפעולותיהם של גורמי המקצוע במשרד האוצר, במשרד המשפטים ובנציבות שירות המדינה, אשר לדברי השר הערימו קשיים בפני הקמת המרכז לשלטון אזרחי וביסוס פעילותו.בדוח שהוציא, אנגלמן גם העיר לראשי הממשלה לשעבר בנט ולפיד, ולשר האוצר לשעבר ליברמן, על חוסר ההכנה לשעת חירום, במיוחד לאחר משבר הקורונה. הוא גם לא חסך את אחריות זו מנתניהו וסמוטריץ': ראוי היה כי ממשלות ישראל היו פועלות לקיים תהליך של הפקת לקחים ולקיים דיונים בנושא, בין אם באמצעות הקבינט הכלכלי-חברתי או בפורום ממשלתי אחר.התקציב אושר בכנסת יותר מחודשיים מפרוץ המלחמהפרקים נוספים בדוח המבקר עוסקים בשורה של ליקויים סביב ניהול התקציב בשנות המלחמה. המבקר הצביע על כך שלא עמדו רזרבות כלשהן בתקציב המדינה שניתן היה לעשות בהן שימוש מיידי עם פרוץ המלחמה, מה שהצריך איתור של מקורות תקציביים, זאת על אף שבהתחלה - בנובמבר 2023 - אגף החשב הכללי ערך מיפוי ממנו עלה לכאורה כי יתרת תקציבי הרזרבה בתקציב המדינה הייתה כ-30 מיליארד שקלים.היעדרו של מנגנון כזה - שאת האחריות לכך תולה המבקר בממונה על התקציבים והחשב הכללי באוצר - הוביל לכשל חריג וקריטי עוד יותר: בחודש נובמבר 2023, כשהיה ברור שנדרשת תוספת תקציב גדולה למימון פינוי אוכלוסייה, תשלומים למשרתי מילואים ומערכות בחירום - במשרד האוצר עסקו בגיבוש שתי תוכניות תקציביות מתחרות: אחת של אגף התקציבים כמקובל; והשנייה בהובלת המשנה למנכל משרד האוצר - מינוי פוליטי של שר האוצר בצלאל סמוטריץ'.היועץ המשפטי של משרד האוצר עדכן את השר כי המשנה למנכל אינו רשאי לעסוק בגיבוש התקציב. למרות זאת, סמוטריץ' החליט לאמץ את התוכנית שגיבש המינוי הפוליטי שלו, ושלפי המבקר התגלה לבסוף כי כללה מקורות תקציבים שגויים. לטענת אגף התקציבים, ההתנהלות כולה הביאה לכך שהתקציב אושר בכנסת - יותר מחודשיים מפרוץ המלחמה.