משרד הכלכלה כשל במלאכתו בפיקוח על שוק המזון באופן שמעלה חשש כי תרם לזינוק במחירים וליוקר המחיה בישראל, כך עולה מדוח מבקר המדינה שמתפרסם היום (שני). הדוח מצביע על פגמים בפעילות יחידת המפקח על המחירים במשרד הכלכלה, הן בהיבטים של מעקב אחר פעילות יצרני המזון המפוקחים והן בהחלת הפיקוח על המחירים עצמם.
• מחירי הסחורות יורדים - אז למה המחירים עולים?
• שנה טובה: המותגים שהודיעו על עליית מחירים
• סל הקניות התייקר ב-5% - מי הוביל את העליות?
• על רקע המלחמה: זינוק במחירי העוף
במקביל חלה ירידה של יותר מ-90% באכיפת הפיקוח על המחירים וגם גובה הקנסות עצמו נמוך. לפי המבקר, סכומי הקנסות המוטלים נמוכים ביחס למותר בחוק ולהכנסות החברות, באופן ש"עלול שלא להרתיע את העוסקים בענף מלהפר את החוק ולהביא לפגיעה בצרכנים".
הדוח על הפיקוח על המחירים בענף המזון מתפרסם כחלק מביקורת שמפרסם מבקר המדינה, ועוסקת בהיבטים בהתמודדות עם יוקר המחיה. "לצד המלחמה, סוגיית יוקר המחיה חייבת לעמוד לנגד עיני ראש הממשלה ושרי הממשלה. בגיבוש תקציב 2024, על הממשלה לתת את דעתה גם על השפעת המלחמה בסוגיית יוקר המחייה בישראל ולתקן את הכשלים שעלו בדוחות", מסר המבקר מתניהו אנגלמן.
"ניתן לראות כשלים רבים אשר שרי הממשלה לא פעלו לתיקונם", הוסיף אנגלמן. "רמת השירות ויעילות נמלי ישראל נמוכה; למשרד האוצר לא הייתה תכנית מגירה להתפרצות אינפלציה; ירידה של למעלה מ-90% באכיפת הפיקוח על המחירים במזון; אין מספיק תחרות בשוק האשראי".
לפי הדוח, נכון למועד סיום הביקורת בתחום הפיקוח על מחירי המזון בפברואר 2023, שווקים ומקטעים שונים בענף המזון עדיין ריכוזיים למדי. המבקר מצא כי נתח השוק המצרפי שהחזיקו עשרת הספקים הגדולים בענף המזון היה יותר מ-50% מכלל ענף המזון ומוצרי הצריכה, וכי יש פער מחירים של 37% בענף המזון בהשוואה למחירים במדינות המפותחות ופער של 51% ביחס למדינות האיחוד האירופי.
למרות זאת, מציין המבקר, בשנים 2018-2022 לא בחנו ועדות המחירים בענף המזון הוספה של מוצרים חדשים לפיקוח, למעט בחינה של רמת התחרות בשוק הלחם המלא. בתקופה האמורה כיהנו כשרי הכלכלה אלי כהן (אז כולנו וכיום הליכוד) בשנים 2017-2021, עמיר פרץ (העבודה) ב-2020-2021 ואורנה ברביבאי (יש עתיד) ב-2021-2022.
פגמים במעקב אחר המוצרים המפוקחים
אנשי מבקר המדינה מצאו כי המפקח על המחירים במשרד הכלכלה לא קיים מעקב סדור אחר פעילות המפוקחים בהתאם לנוהלי ועדת המחירים. כך, בשנים 2018-2021 המפקח לא ביקש ולא קיבל דיווחי עלויות ורווחיות עבור כלל המוצרים המפוקחים, כפי שהוגדרו בנוהלי עבודתו. כך, נכון לשנת 2023, הדוח האחרון בנושא רווחיות ועלויות מאפיות הלחם המפוקחות הנמצא בידי המפקח מעודכן ל-2017.
במקביל, המפקח במשרד הכלכלה לא פעל בשנים 2016-2022 לאיתור מחירי מוצרים שנמצאים בפיקוח, ניתוחם ומעקב אחריהם, או לאיתור מחירי מוצרים שראויים לפיקוח. חריגים היו בחינה עצמאית של מחירי השמרים ובחינה יחידה ב-2019 בשיתוף אגף האסטרטגיה במשרד. לפי בדיקת המבקר, באותן שנים ביצע המפקח במשרד החקלאות בחינות שוק כמוגדר בנוהלי ועדות המחירים בענף המזון, הן על מוצרים שבפיקוח והן על אלה שאינם בפיקוח.
עוד נמצא כי בשנים 2018-2022 לא בחנו ועדות המחירים בענף המזון הכנסה של מוצרים חדשים לפיקוח, למעט בחינה של רמת התחרות בשוק הלחם המלא. משכך, הן לא המליצו להטיל פיקוח מחירים הדוק של קביעת מחיר מרבי או פיקוח רך של מעקב על מוצרי מזון חדשים. במסגרת זו נמצאו ליקויים בבחינת השפעת הוצאת מחירי החמאה מפיקוח הדוק.
לפי סקירת משרד החקלאות, מאז הוצאת החמאה המיובאת מפיקוח הדוק עלה מחירה של החמאה המיובאת ב-60% בין נובמבר 2021 לדצמבר 2022. זאת בשעה שמחיר חפיסת חמאה באנגליה ובארה"ב עלה בתקופה דומה בשיעורים של 23%-29%. המבקר ממליץ לבחון מחדש אם יש רווחיות חריגה ביבוא החמאה ואת מקורה, ולפעול בהתאם להחזרת הפיקוח על מחירה.
לפי המפקח, צמצום הפיקוח ההדוק ואי בחינת הטלת הפיקוח על מוצרים חדשים התרחשו למרות עדויות על ריכוזיות גבוהה בענף המזון בישראל, ועל רווחיות חריגה במקטעים מסוימים בענף המזון.
קנסות נמוכים וחשש מהיעדר אפקטיביות
המבקר מצא כי בתחום אכיפת המחירים של מוצרי המזון המפוקחים, חלה ירידה תלולה במספר תיקי האכיפה שנפתחו בשנת 2021 שהסתכמו ב-127 תיקים - לעומת 1,574 התיקים שנפתחו בשנים 2019-2018. כמו כן, רק 27% מתוך תיקי הביקורת שבהם נמצאו הפרות של מחירי הפיקוח ושהועברו למחלקת התביעות במשרד הכלכלה הבשילו לכדי צעדי ענישה. לפי המבקר, נתונים אלו עשויים להעיד על היעדר אפקטיביות באכיפה.
בדיקת המבקר מצאה כי ועדת הכופר במשרד הכלכלה הטילה קנסות בסכום כולל של 2.5 מיליון שקל - "רק 2.5 מיליון שקל" לפי הדוח - בגין מקרי הפקעה של מחירי מוצרי מזון שהיו תחת פיקוח הדוק בשנים 2018-2021. הסכום הממוצע לתיק כופר היה 7,600 שקל בשנים אלו ולפי המבקר מדובר בסכום נמוך הן ביחס לקנס המקסימלי שהחוק מתיר להחיל והן ביחס להכנסות העוסקים בענף.
ממשרד הכלכלה והתעשייה נמסר: "המשרד רואה עין בעין עם מבקר המדינה את החשיבות הרבה בפיקוח על המחירים במוצרי המזון, בייחוד לאור העובדה שמזה שנים רבות מחירי המזון בישראל הם יקרים באופן ניכר מהמחירים באירופה. על אף שהדוח מתייחס לתקופה שקדמה לקדנציה הנוכחית של המפקח על המחירים ושל הנהלת המשרד הנוכחית, בכוונת משרד הכלכלה והתעשייה להעמיק את הפעילות הפיקוחית של המפקח, על המוצרים שמחיריהם כבר נמצאים בפיקוח, בד בבד עם שימוש בכלים ואמצעים נוספים, הן על ידי המפקח והן על ידי גופים נוספים, כדי להגביר את רמת התחרותיות במשק ולהיאבק ביוקר המחיה. שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת הנחה את הנהלת המשרד לפעול בכל הכלים העומדים לרשות המשרד כדי להילחם במונופולים ובקרטלים ולהגביר את התחרות כך שהמחירים ירדו".
באוצר לא נערכו להתפרצות אינפלציה
פרק אחר בדוח המבקר מצא ליקויים בהיערכות המדינה למקרה של התפרצות אינפלציה, כפי שארע ב-2022 לאחר משבר הקורונה. בדוח מציין המבקר כי אף שבאגף התקציבים במשרד האוצר עקבו אחר ההתפתחיות המקרו-כלכליות הוחלט לא להכין תוכנית מגירה כיוון שלא נצפתה בישראל התפרצות אינפלציונית חריגה.
בנוסף תוקף המבקר את משרד האוצר על כך שלא נקט "צעדים שמטרתם להגדיל את הכנסות המדינה" והגדלת ההכנסה של אוכלוסיות פגיעות על רקע עליית האינפלציה. ביקורת נוספת מופנית לכך שהצעדים שבהם נקט האוצר בינואר 2023 שהתמקדו בהפחתת עלויות האנרגיה והדלק לא לוו בהתייעצות מקדימה עם אגף הכלכלנית הראשית ועם בנק ישראל.
בתשובת אגף התקציבים המובאת בדוח מצוין כי "משרד האוצר גיבש והממשלה אישרה את קידומם של חוק ההתאמות הפיסקליות לצד תיקון ל-חוק יסוד: משק המדינה בין היתר בשל עמדת אגף התקציבים כי חוסר הוודאות ביחס למצב המקרו כלכלי מחייב משנה זהירות בעת הגשת תקציב בלו"ז מוקדם".
במקביל מצביע המבקר על כך שעליית ריבית בנק ישראל לא הועברה במלואה לריבית על פקדונות הציבור באופן שתרם לגידול משמעותי ברווחי הבנקים.