אדווה אמיר, בת 31, גרה בהוואי ועובדת כטייסת בחברת התעופה הבין-לאומית הוויאן איירליינס (Hawaiian Airlines). "אני גרה שם כבר שנה וחצי", היא מספרת בשיחה עם mako. "לפני זה גרתי בארצות הברית כדי ללמוד טיס והתחלתי לעבוד בחברת סקיי ווסט בסן פרנסיסקו".
אמיר, במקור מתל אביב, עברה לארה"ב אחרי הצבא, ובמשך ארבע שנים למדה תעופה וצברה שעות טיסה עד שהחלה לעבוד בחברה הראשונה. "להיות טייסת זה באמת מדהים. אני טסה על איירבוס A330 ומגיעה גם ליפן ואוסטרליה, אבל לקח לי זמן עד שהגעתי לנקודה הזו ויש גם תקופות קשות, עם הרבה טיסות מתישות ורגעים לא מאוד נוצצים".
בפודקאסט שלה, "הטייסת", חושפת אמיר את אחורי הקלעים של עולם הטייסים ונותנת הצצה גם לחלקים הפחות נעימים ומדוברים. כך למשל, באחד הפרקים שלה, היא מנפצת שישה מיתוסים על טיסות שכדאי לכם להכיר:
מיתוס 1: כיסי אוויר במטוס הם מסוכנים
נתחיל עם אחד הפחדים הנפוצים ביותר: מערבולות אוויר, או בשפה מקצועית, כיסי אוויר. כל מי שטס אי-פעם חווה את התחושה הזו שהמטוס קופץ בצורה לא נעימה, ולעתים נדמה שזה סימן לכך שהמטוס עומד להתפרק או לצנוח. זה ממש לא המצב.
כיסי אוויר הם תופעה טבעית מאוד שקורית כאשר המטוס עובר בין שכבות שונות של אוויר. זה יכול לקרות בגלל שינויי טמפרטורה, תנועת עננים או אפילו זרמי רוח שנגרמים על ידי הרים על הקרקע ונמצאים בנתיב הטיסה. המטוסים עצמם בנויים לעמוד בעומסים הרבה יותר גדולים ממה שכיסי האוויר יכולים לגרום, כך שאין באמת סיכון. עם זאת, חשוב לציין שכיסי אוויר יכולים להיות מסוכנים אם אתם לא חגורים.
מיתוס 2: טייסים חייבים ראייה מושלמת
הרבה אנשים חושבים שטייסים חייבים ראייה של שש-שש לפחות, אחרי הכל, איך נוכל לנווט את המטוס ללא ראייה מושלמת? אז למרות שזה נשמע הגיוני, זה לא בדיוק נכון.
זה נכון שיש דרישות רפואיות מחמירות כדי להיות טייס בצבא, אך באזרחות ראייה מושלמת היא לא אחת מהן. למעשה, רבים מחברי הטייסים משתמשים בעדשות מגע או משקפיים. הטכנולוגיה שיש לנו כיום במטוסים כל כך מתקדמת, שאנחנו לא צריכים להסתמך רק על הראייה שלנו כדי להטיס את המטוס. יש לנו מסכים שמציגים לנו את כל המידע שאנחנו צריכים – ממצב המנועים ועד למסלול הטיסה המדויק, כולל כלי טיס אחרים במרחב הטיסה שלנו. אז ראייה מושלמת זה אולי נחמד, אבל זה לא תנאי להיות טייס מוצלח. אנחנו צריכים לראות מספיק טוב בעיקר כדי למצוא את הכפתור של האוטו פיילוט.
מיתוס 3: טייסים ישנים במהלך הטיסה
בואו נפריך את המיתוס הזה אחת ולתמיד. אמנם אנחנו לפעמים ישנים בזמן הטיסה, אבל רגע לפני שאתם מתחילים לדמיין את כל הצוות נוחר בתא הטייס בזמן שהמטוס טס אוטומטית ליעדו, אני אסביר:
בטיסות ארוכות, במיוחד בטיסות בין-יבשתיות, יש לנו צוותים שמתחלקים לעבודה ולמנוחה. יש תא שינה קטן ונעים (כמו חדר בהוסטל בסטייל עם הרבה מיטות קטנות) שבו אנחנו יכולים לנוח ולצבור כוחות. אבל גם בזמן שחלק מהטייסים נחים, יש תמיד 2 טייסים ערניים שמנהלים את הטיסה בצורה מלאה בקוקפיט.
מיתוס 4: על כל טיסה יש רופא
אני לא יודעת אם הייתי בת מזל, אבל בכל פעם שהיה מקרה חירום רפואי במהלך הטיסות שלי, תמיד היה רופא או מישהו עם הכשרה רפואית שיכול היה לסייע. שגיליתי שהסיכוי שיהיה רופא או מישהו עם הכשרה רפואית על מטוס נוסעים עם שלוש מאות איש הוא די גבוה. כתב העת הרפואי של ניו אינגלנד משנת 2013 ניתח כמעט 12 אלף מקרי חירום רפואיים בטיסה ומצא שרופאים שהיו בין הנוסעים סיפקו סיוע רפואי בכ-48 אחוזים מהמקרים, אבל האמת היא שאין חובה שיהיה רופא על כל טיסה, וזה מיתוס שכדאי להפריך.
יחד עם זה, צוותי הטיסה מאומנים להתמודד עם מגוון מצבי חירום רפואיים, החל מהתייבשות, שבץ, לידה במטוס ועד למקרי חירום חמורים יותר. המטוסים מצוידים בערכות חירום רפואיות שמכילות כלים ותרופות שיכולים לעזור במצבים רבים, ואנחנו תמיד יכולים להתייעץ עם רופאים על הקרקע באמצעות תקשורת לוויינית. במקרים חמורים, אנחנו יכולים לשנות מסלול ולבצע נחיתת חירום.
מיתוס 5: אנחנו מכבים האורות במהלך ההמראה והנחיתה כדי לחסוך באנרגיה
כיבוי האורות נועד להכין את העיניים שלכם למצב חירום אפשרי. אם תצטרכו לפנות את המטוס במהירות, העיניים שלכם כבר יהיו מורגלות לתנאי החשיכה, וזה יכול להיות קריטי. תחשבו על זה כמו אימון קצר למקרה חירום, שבו אתם כבר מוכנים לרוץ לכיוון היציאות גם אם אין אור. אנחנו רוצים לוודא שאתם בטוחים ומוכנים לכל תרחיש, גם אם הסיכוי לכך הוא קטן מאוד.
אני תמיד מחייכת לעצמי כשמישהו אומר לי שהוא חושב שאנחנו מכבים את האורות כדי לחסוך באנרגיה. עם כל הדלק שאנחנו שורפים כדי להטיס את המטוס, חסכון כזה בהחלט נהיה שולי.
מיתוס 6: הטייס האוטומטי יכול להנחית את המטוס לבד
המיתוס האהוב עליי: האוטו-פיילוט עושה הכל. נשמע נוח, נכון? מקישים על כפתור והמטוס טס, נוחת ואפילו ממריא. אבל בואו נדייק את הדברים:
את הטייס האוטומטי אנחנו יכולים להפעיל רק אחרי המראה, הוא כלי עזר חשוב ומשוכלל מאוד, אבל הוא לא מחליף אותנו, הטייסים. אנחנו משתמשים בו כדי להקל על העומס ולשמור על יציבות המטוס בגובה, אבל זה לא אומר שאנחנו סומכים עליו בעיניים עצומות. למעשה, יש מצבים שבהם אנחנו משתלטים ידנית על המטוס, במיוחד במצבי מזג אוויר קשים או במקרי חירום ספציפיים. גם במקרים של נחיתה אוטומטית (שהשימוש בה מאוד נדיר) זה דורש הרבה הכנה ומעקב שלנו, הטייסים.
לעוד סודות וסיפורים מעניינים על טיסות וטייסים, אתם מוזמנים להאזין לפודקאסט "הטייסת" או לעקוב אחרי אדווה אמיר באינסטגרם.