בריטיש איירווייס חזרה לארץ: כמה עולה כרטיס טיסה ללונדון?

בינואר, עם חזרתה של חברת הלואו קוסט ההונגרית וויזאייר, חל שיפור במצב הטיסות ללונדון, והחל מיוני תצטרף גם חברת הלואו קוסט הבריטית איזי ג'ט. בסך־הכול, יחד עם בריטיש יתווספו לקו זה בין 20-32 טיסות שבועיות של חברות תעופה זרות בקו הפופולרי.

החברות הישראליות בראש טבלת המחירים

חזרתן של החברות הזרות סייעה להגדיל את ההיצע, אך באפריל, גם בטיסות של הרגע האחרון וגם לקראת סוף החודש, עדיין לא פשוט למצוא מושב במחלקות התיירים של אל על ובריטיש, חברות הלגאסי שפועלות בקו.

מבדיקת גלובס עולה כי בסוף אפריל נותרו רק מקומות בביזנס במחירים של 2,000 דולר ומעלה. גם באל על לא נותרו כרטיסים רבים במחלקות התיירים, בעיקר בטיסות חזרה לישראל, מה שמאלץ את הטסים לבחור במושב פרימיום או ביזנס באחד הכיוונים ועלול לייקר את הכרטיס בעשרות אחוזים.

לפי נתוני אופיר טורס, את המחיר ההתחלתי הגבוה ביותר במחלקת התיירים בחודש אפריל מציעה אל על, עם כרטיסים החל מ־702 דולר. הבאה בתור היא ישראייר שמציעה כרטיסים החל מ־679 דולר, אחריה בריטיש בהפרש קטן עם מחיר התחלתי של 650 דולר, והאחרונה היא וויזאייר שמשווקת כרטיסים החל מ־288 דולר.

ביוני, עם חזרתה הצפויה של איזי ג'ט, המצב משתפר מעט. גם כאן החברות הישראליות מככבות בראש הרשימה. ישראיר החל מ־689 דולר, אל על החל מ־607 דולר, אחריה בריטיש עם 471 דולר, איזי ג'ט עם 385 דולר ו-וויזאייר עם 288 דולר.

הסיבה להפרשים בין החברות הישראליות לזרות היא שיטת התמחור הנהוגה בענף. כשחברת תעופה חוזרת לשוק, היא מוכרת תחילה את המושבים הראשונים, ולכן יכולה להרשות לעצמה תמחור נמוך יותר מהמתחרות שנמצאות בשוק לאורך זמן. המושבים הראשונים שנמכרים בכל טיסה הם הזולים ביותר שמציעה חברת תעופה, וככל שיותר נוסעים רוכשים כרטיסים - כך עולה המחיר בהתאמה.

בחברות התעופה הישראליות שפעלו ביציבות לאורך המלחמה, אמון הצרכנים רב, ולכן רבים מהנוסעים מעדיפים לשלם יותר, ובכך להבטיח את הטיסה שלהם.

בריטיש חזרה, אחרי שדרשה ודאות משפטית

בטרם השעיית הטיסות האחרונה של בריטיש לפני כחצי שנה, פעלה החברה ביציבות יחסית בישראל, תוך ביצוע ביטולי טיסות נקודתיים בלבד, גם בתקופות שבהן חברות תעופה זרות אחרות ביטלו טיסות לאורך זמן. זאת, הודות לפתרון תפעולי של עצירת ביניים בלרנקה בדרכה לישראל, שאיפשרה החלפת צוותים.

מצד אחד, הפתרון האריך את משך הטיסה ויצר אי־נוחות לנוסעים; מצד שני, הוא איפשר את קיום לוח הטיסות. העצירה, שארכה כ־45 דקות, האריכה את משך הנסיעה בכשעה וחצי בסך־הכול (בשל שינוי במסלול האווירי), והנוסעים נשארו על המטוס לכל אורכה.

אלא שלאחר תקופה הפתרון הזמני הגיע לסיומו, ובריטיש בחרה להפסיק לפעול בתנאי אי־הוודאות ששררו בישראל.

הפתרון החדש שהציעה, יחד עם כ־20 חברות תעופה נוספות, היה תיקון לחוק שירותי תעופה (הידוע גם כ"חוק טיבי" ע"ש יוזמו ח"כ אחמד טיבי), שאילץ את חברות התעופה לפצות נוסעים שטיסתם בוטלה, לספק כרטיס טיסה חלופי ולממן עבורם לינה במלון עד הטיסה הבאה.

במתכונתו המקורית, החוק חייב את החברות לשאת בעלויות, גם כשלא ניתן היה לספק כרטיס חלופי בגלל גלי ביטולים רחבים, וגם כשהעלות הכוללת של הלינה תפחה בעקבות ההמתנה הארוכה לטיסה חלופית.

בריטיש הודיעה על חידוש טיסותיה עוד לפני שהתיקון לחוק אושר סופית, ושבוע לאחר ההודעה התיקון אכן אושר.

בין ההקלות שנקבעו בצו: פטור מחובת פיצוי כספי על טיסה שבוטלה (מעבר להחזר הכרטיס), ביטול החובה לספק כרטיס חלופי זהה והגבלת החובה לספק לינה ושירותים נלווים עד שלושה לילות בלבד.

החברה הבריטית שעדיין לא חוזרת

בטרם פרצה המלחמה, פעלה בקו תל אביב לונדון גם וירג'ין אטלנטיק, בראשות המנכ"ל הישראלי שי וויס. החברה תכננה לחדש את פעילותה עם שבע טיסות שבועיות בספטמבר האחרון, לאחר שהשעתה את כל טיסותיה מאז אוקטובר 2023, אך השעתה אותן עד אוקטובר 2025 לפחות.

לטענת החברה, הסיבה לכך היא אתגרים הנובעים מזמינות של חלקי חילוף למנועי רולס־רויס טרנט 1000, המותאמים למטוסי הבואינג 787־9 שבשימוש החברה. בהתאם לכך, נדרשת החברה לבצע שינויים בלוח הטיסות לשנת 2025.

לפני פרוץ המלחמה, הפעילה וירג'ין 14 טיסות שבועיות לנמל התעופה הית'רו שבלונדון. היא תכננה לחזור לפעילות עם 7 טיסות שבועיות בספטמבר, תוך שימוש בפתרון המוכר של בריטיש עצירה בלרנקה שבקפריסין לצורך החלפת צוותים.

חזרתה המתוכננת של וירג'ין נחשבה לבשורה משמעותית לענף, שכן החברה היא שותפה בברית SkyTeam, מה שמאפשר לנוסעיה להגיע בנוחות למאות יעדים ברחבי העולם כולל טיסות המשך נוחות במיוחד לארה"ב.

לפי הערכות בענף, בשבועות הקרובים תבשר וירג'ין אם אכן תשוב לישראל כמתוכנן בעונת החורף של 2025-2026.