הערים שדרות וקריית שמונה נפגעו בצורה הכי קשה מהמלחמה וההוצאות בהן בכרטיסי אשראי נחתכו בהיקף של 80% ויותר, כך עולה מנתוני שב"א (מפתחת ומנהלת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי). ההשוואה נעשתה לשבוע ממוצע בימי שגרה בשנת 2023.
הירידות החדות ביותר בהיקפי ההוצאות מתרחשות בערים שתושביהם פונו ע"י המדינה כמו שדרות וקריית שמונה, ובערים שסובלות בצורה הכי משמעותית מהירי לעברן כמו אשקלון, אשדוד, ראשל"צ, נהריה ונתיבות.
מהנתונים עולה כי בשבוע הרביעי למלחמת "חרבות ברזל" - ירדה ההוצאה באשראי בשדרות בשיעור של 84% (מהוצאה של 13.7 מיליון שקל בשבוע - להוצאה של 2.2 מיליון שקל בשבוע). כך גם בקריית שמונה, שם חלה ירידה של 76% (מהוצאה של 22.3 מיליון שקל בשבוע - להוצאה של 5.3 מיליון שקל בשבוע). גם באילת חלה צניחה של 42%, בנתיבות בהיקף של 44% ובירושלים בהיקף של 38%. ואולם, היקף הירידות בהוצאה בערים הללו מהוות שיפור מסוים בהשוואה לשבועות הקודמים, אז הירידה הייתה חדה אף יותר.
"החזרה לשגרה מוגבלת"
בערים הגדולות באזור השפלה והמרכז ניכרת מגמה של התאוששות וחזרה לשגרה בצל המשך המלחמה וכך לדוגמה תל אביב שבשבוע הראשון של המלחמה ההוצאות באשראי בה צנחו בהיקף של 40% הצליחה להתאושש ובמהלך השבועיים האחרונים ההוצאות בה נמוכות בהיקף של 20% בלבד לעומת השגרה.
"אנחנו רואים מהנתונים שהמשק אכן נמצא במגמה של התאוששות מהטראומה של השבוע הראשון במלחמה, והחזרה לשגרה מוגבלת, בצל המלחמה, תורמת רבות לגידול בפעילות העסקית בכל הארץ", מסבירה סמנכ"לית השיווק, המכירות והפיתוח העסקי של שבא, טלי הולנברג. "אנחנו רואים שהעיר ראשלצ, שכאמור הפכה לאחד ממוקדי השיגורים במלחמה, עדיין לא מצליחה לחזור להיקפי פעילות כמו של הערים הסמוכות אליה באזור השפלה והמרכז, והפעילות העסקית בה עדיין נמוכה לעומת נס ציונה, רחובות וחולון".