עוד כששיחק כדורסל בהפועל ירושלים אהב פפי תורג'מן לתכנן ולבנות פריטים מעץ. לכל מקום שהיה מגיע ברחבי העולם לא נעלם מעיניו העיצוב, ממה בנויים הרהיטים והיכן הם ממוקמים. לפני שנה פתח גלריה וסטודיו ברחוב בן יהודה בתל אביב, שם הוא יוצר רהיטים בהשראה יפנית וקוריאנית, נורדית וגם מסגנון מיד-סנצ'רי. "פתחתי את הגלריה בתקופת המלחמה וכל הבלגן במדינה, ובנוסף, בבן יהודה בונים את הרכבת והרחוב סגור ברובו, אבל לעסק צריך סבלנות, בטח כשהוא עסק לא רגיל כמו שלי ונמצא במרכז העיר".
הצגת פוסט זה באינסטגרם
הצגת פוסט זה באינסטגרם
הצגת פוסט זה באינסטגרם
>> לכל הכתבות בערוץ living
תורג'מן, 55, שיחק כדורסל בשנים 2006-1987, רובן בקבוצת הפועל ירושלים, שבע שנים בנבחרת ישראל, ובשתיהן היה קפטן. במשך שתי עונות שיחק כשחקן זר באיטליה ובבלגיה, והיו גם עונות בהפועל תל אביב, בגליל עליון ובגבעת שמואל. כשהגיע לגיל 36 והרגיש שהגיע לשלב שבו הוא צריך לחזר אחרי מאמנים וקבוצות ולא להפך, כפי שהיה רגיל, הבין שקריירת הכדורסל הסתיימה עבורו.
"גם כשחקן כדורסל, מאז גיל 20 ולאורך השנים, אהבתי לבנות. יש לי חבר, יגאל, שעבדתי אצלו בנגרייה בנס הרים, והיא הייתה בשבילי תרפיה. אחר כך בניתי בית בצור הדסה ותכננתי ובניתי יחד איתו מעקה למדרגות, בר למטבח, אי מעץ ושיש, ספסלים, שולחן לסלון, שולחן אוכל וספסל לשולחן. זה היה תחביב קצת מסוכן, אבל השתדלתי לא להתעסק עם מכונות גדולות כדי לא להיפצע ולהיות מנוטרל ממשחקי כדורסל".
לאחר שפרש פתח שני סניפים של ארומה בתל אביב, סניף של גוד פארם בפתח תקווה, ולאחר שעבד קצת אצל חבר, החליט שיפתח לעצמו עסק שהוא אוהב. בגלריה Papi Furniture הוא מייצר רהיטים כמו כורסאות וספסלים, שולחנות אוכל, סטולים וכל פריט שנותן לו השראה. לעיתים הוא מוצא רהיט, משפץ ובונה אותו מחדש עם תוספות משלו, ולעיתים משתמש בחומרים קיימים כמו לוחות דק או זכוכית ויוצר מהם רהיטים חדשים יש מאין, משולחן מיוחד לסלון ועד מזנון עם דלתות, שולחן וספסל לגינה או שידת איפור. לכורסה משנות ה-50 הפשיט את ריפוד העור, עבד על מסגרת העץ והברזל והוסיף חבלים כדי ליצור מהם מושב ייחודי. שתי זכוכיות מקלחון עם פתחים הפכו לדלתות לארון תצוגה עם מדפים.
הקהל שלו הוא בעיקר מי שמגיע לבן יהודה ומתחבר לעבודות שלו או מכרים ומשפצי בתים שמשלבים את הרהיטים שלו בדירות שהם משפצים. הוא מקבל מחמאות על היצירות הייחודיות וכעת מתכוון לפתח קשרים עם אדריכלים ומעצבים כדי לייצר עבורם הזמנות בהתאמה אישית. "אני משתמש בעצים קשים כמו איפאה או קומרו, שנגרים לא אוהבים בדרך כלל כי הם שוחקים את המכשירים ועלולים לזוז אם לא קושרים אותם טוב, אבל למראה שלהם אין תחליף, כמו הכורסה עם החבלים בשני צבעים שעשויה מקומרו".
הוא מתגורר בתל אביב, גרוש ויש לו שלושה ילדים בוגרים, 24, 22 וחיילת בת 19. אם היה לוקח תכונה מהקריירה הספורטיבית שעוזרת לו גם היום, זו הייתה ההתמדה. "יותר מכישרון אפילו. גם כשלא הכל הולך, אתה ממשיך ומתמיד. התמדה היא המוטיב העיקרי להצלחה. המטרה שלי היא לא להיות מפעל, אלא לבנות רהיטים בצורה מסוימת עם הקו הייחודי שלי ולהתפרנס מזה".
הצגת פוסט זה באינסטגרם
אתה מוצא קשר בין נגרות לספורט קבוצתי?
"הקשר היחיד הוא שאני משתדל לעשות מה שאני אוהב. צריך להיות רגוע, לחשוב, לתכנן. גם ככדורסלן, לשחק זו התרפיה שלנו, להיות בקבוצת כדורסל נותן המון לנפש, וגם פה כשאתה בונה, זה לוקח אותך למקומות טובים".
איך היה המעבר מעולם שבו אתה במרכז הבמה לעולם שקט ואומנותי יותר?
"ביום שפרשתי מכדורסל הבנתי שזה נגמר. אני אוהב את העשייה, והפרסום פחות מעניין אותי. גם כדורסל לא שיחקתי למען הפרסום אלא כי אני אוהב. הייתי משחק גם אם לא הייתי מקבל כסף ומגיע לרמות שאליהן הגעתי. הכי חשוב בכדורסל, בעבודה ובחיים בכלל זה לשמור את הרגליים על הקרקע וצניעות. כדורסל הוא אהבת חיי אבל אני מאוד אוהב לבנות רהיטים, לתכנן ולעצב אותם".
