עושים סדר בהתייקרויות במשק: בחודשיים האחרונים אנו מדווחים כמעט מידי ערב על העלאות מחירים – מרשתות בתי הקפה, דרך יצרניות המזון הגדולות ועד יבואניות מוצרי הטואלטיקה. מה הסיבות, למה ההתייקרויות לא משתקפות במדד המחירים לצרכן והאם ניתן לצפות להקלה מסוימת ב-2022?
הזינוק במחירים נוגע כמעט לכל תחומי הצריכה שלנו, ובפרט למזון ולטואלטיקה. ברשימה המצורפת כאן ניתן לראות שרוב החברות הגדולות בתחום הייבוא והייצור כבר הודיעו על עליות מחירים, או מתכוונות להודיע על כך בקרוב. גם כלי הפלסטיק והמשקאות הממותקים מתייקרים, בשל מיסים חדשים, מה שמשפיע על המחירים במסעדות ובבתי הקפה. עליות המחירים נעות בין אחוזים בודדים ומגיעות גם ל-20% ומעלה. התייקרויות כאלה אינן דבר של מה בכך והיא עלולה לייקר את סל הקניות של כולנו בצורה משמעותית.
אך למרות הדיווחים האינסופיים על גל ההתייקרויות, במדד המחירים לצרכן של הלמ"ס לא רואים עלייה משמעותית במחיר, ובחודש שעבר אפילו נרשמה ירידה קלה. אפשר להצביע על מספר סיבות לפער הזה: ראשית, חלק מעליות המחירים עדיין לא התרחשו והן רק צפויות להמשך השנה. חברות הייבוא למשל מיידעות את המשווקים בעליות המחירים, ובין הגורמים יכול להתבצע משא ומתן ורק בסופו אנו נראה את ההתייקרות בסופר. בנוסף, המשווקים מחזיקים מלאים שנרכשו במחירים הקודמים, מה שאמור לאפשר להם לעצור את ההתייקרויות לתקופה ארוכה יותר.
סיבה אחרת לפער בין המדד לבין התחושה הציבורית היא אופן החישוב שלו: המספר הסופי שמספק מדד המחירים לצרכן שווה לעליות המחיר בכל תחום כפול שיעור ההוצאה של משק בית על אותו ענף. המשקולות הללו נקבעו לאחרונה ב-2019, כלומר לפני הקורונה. מאז ההוצאות של משקי הבית השתנו פלאים: פחות נסיעות לחו"ל ופחות בילויים, יותר קניות בסופר ובישולים בבית. במובן זה מדד המחירים לצרכן לא מתואם באופן מלא עם הוצאות משקי הבית. בלמ"ס מבהירים בהקשר זה כי הפערים במשקולות הינם לשני הכיוונים (חלק מהמשקולות צריכות להצטמצם וחלק לתפוח) ועל כן הם מניחים שההשפעה של ההטיה הזו על המדד שולית.
אך זה לא רק מדד המחירים לצרכן, גם בנק ישראל לא צופה עליות מחירים משמעותיות בשנים הקרובות. הנגיד, פרופ' אמיר ירון, סקר את תחזית הבנק ל-2022 בעת פרסום הודעת הריבית האחרונה, ואמר כי האינפלציה צפויה להישאר בתוך תחום היעד. אחת הסיבות המרכזיות להתייקרויות היא הקושי בשרשראות האספקה שפקד את העולם בעת משבר הקורונה, ובבנק ישראל צופים הקלה משמעותית בהיבט זה בשנה הקרובה ובזו שאחריה.
בנוסף ציינו בהודעת הבנק כי ישראל נהנית ממטבע חזק במיוחד, מגמה שלא צפויה להשתנות בשנים הקרובות ונובעת מהכוחות הבסיסיים של השוק ולא מתופעות חולפות. כוח זה אמור להוזיל את עלויות הייבוא ולהגן על הצרכן הישראלי מפני עליות המחירים בעולם עד רמה מסוימת. העובדה הזו, יחד עם הרפורמות הרבות בתחום הייבוא שקידמה הממשלה ואשר כבר החלו לפתוח ענפים רבים לתחרות העולמית, אמורים למנוע עליות מחירים משמעותיות.
ולמרות הבשורות המעודדות, בתחומים מסוימים איש לא מבטיח ירידה במחירים. כך למשל מחירי הדיור, שאינם נכללים במדד המחירים לצרכן, ומהווים סעיף הוצאה משמעותי מאוד במשקי הבית – עלו ביותר מ-10% בשנה האחרונה והעלייה הזו לא צפויה להיעצר. גם עליית מחירי האנרגיה בעולם כולו מגיעה לישראל: מחירי החשמל יעלו בשנה הקרובה בכמעט 5%, ומחיר הדלק בישראל עולה ויורד בהתאם לשינויים במחירי הנפט, שמושפעים מהתפשטות הקורונה בעולם ומהביקוש לתעופה ולניידות.
אם כך, עליות המחירים האחרונות עלולות להתגבר עוד יותר ולהשפיע על הוצאות משקי הבית בתחומים רבים, אך יש דרך אחת פשוטה שבה הצרכן יכול להתגונן מפניהן – השוואת מחירים. אם חברה אחת מעלה מחירים אין שום סיבה להמשיך לרכוש ממנה. הסופרים שלנו מלאים במותגים שונים ובמוצרים מגוונים, ומחאה צרכנית נגד ההתייקרויות מתבטאת קודם כל ברכישה חכמה בסופר.