מירי הקקיאן החליטה לנצל מבצע ברשת אינטימה, ורכשה לעצמה שני סטים חדשים של ביגוד. שמחה וטובת לב היא יצאה מהחנות עם הקבלה והפריטים. אלא שכשהגיעה לביתה, היא גילתה שחייבו אותה בשקל נוסף על שקית הנייר אותה קיבלה בחנות.
"שאלו אותי אם אני רוצה שקית, שאגב נקרעה די מהר, והקופאית בשום שלב לא ציינה שזה בתשלום, אחרת הייתי משתמשת בשקיות אחרות שנשאתי באותו יום", מספרת הקקיאן. "ביקשתי קבלה לטלפון ואז חזרתי לחנות וביקשתי קבלה פיזית. רק ככה גיליתי יום למחרת. מבחינתי זה ממש גזל כי גם לא יידעו שמחייבים אותי וגם מחיר מוגזם, כשבסופר לוקחים 10 אגורות. במסווה של 'חברה ירוקה' - חישוב קל של 1,000 לקוחות בחנות בחודש כפול מספר החנויות וכבר אפשר לחשב את הרווחים".
הסכום לא אמור לעלות על 60 אגורות
על פי חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות, שנכנס לתוקף ב-1 בינואר 2017, מי שעוסק בממכר קמעונאי של מוצרים לא יעמיד לרשות לקוח, לא ימסור לו ולא ימכור לו שקית נשיאה שעובייה פחות מ־20 מיקרון" בשל עוביין, שקיות אלה נקרעות במהירות ולמעשה מבחינת איכותן הן בבחינת פסולת עוד בטרם נעשה בהן שימוש, ומשום כך יש למנוע את השימוש בהן".
החנות תשלם, בעד כל שקית שמכרה, היטל בסכום של 8.54 אגורות (לסכום ללקוח יתווסף מע"מ). הסכום הזה אמור להיות מועבר לקרן לשמירת הניקיון, ונועד לעידוד צמצום השימוש בשקיות נשיאה חד־פעמיות ולצמצום ההשפעות הסביבתיות השליליות הנגרמות כתוצאה מהשימוש בהן. השר להגנת הסביבה רשאי לשנות את גובה ובלבד שהסכום לא יעלה על 60 אגורות.
על החנות להגיש למשרד להגנת הסביבה דוח רבעוני ודוח שנתי, על מספר שקיות הנשיאה החד־פעמיות שמכר, מחירן ללקוח, סוגי החומרים שמהם עשויות השקיות, עוביין ומשקלן.