בשורה לכל מי שכבר לא מחזיקים כסף מזומן בכיס, ויש הרבה כאלה, במיוחד בשנים האחרונות. רבים מכירים את הסיטואציה שבה אתם נכנסים לקיוסק או מכולת ורוצים לקנות ארטיק לעצמכם, או חבילת במבה לפעוט שמציק בעגלה. שלפתם את כרטיס האשראי או הטלפון הסלולרי כדי לשלם, ואז נתקלתם לא פעם בתשובה: "לא מקבלים כרטיס אשראי על פחות מ-20 שקלים" (או סכום אחר). אז אתם מצרפים עוד מוצר, שניים ויותר כדי להגיע לסכום איתו אפשר לשלם בכרטיס האשראי.
כדי לפתור את הבעיה הזו, הצעת חוק לאיסור התניית תשלום באמצעות כרטיס אשראי בסכום מינימום עברה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת ותקודם בוועדת הכלכלה לאישורה. בדיון בוועדה לפני כשבועיים, אף עלתה הטענה שחלק מבעלי העסקים משתמשים בתירוץ זה כדי להכריח את הלקוח לקנות עוד דברים.
ההצעה עליה מדובר היא הצעה לתיקון חוק הגנת הצרכן כך שיחול "איסור התניית תשלום באמצעות כרטיס חיוב בסכום רכישה מזערי". את הצעת החוק הגיש חבר הכנסת אליהו ברוכי ממפלגת "יהדות התורה" וקדמו לה הצעות דומות של משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס.
"עסקים המאפשרים תשלום באמצעות כרטיס חיוב מתנים לעיתים את התשלום בדרך זו בסכום רכישה מזערי, אף שעמלת הסליקה שבעל העסק משלם בשל השימוש של הצרכן בכרטיס חיוב נגזרת כשיעור מסכום הרכישה ואינה בסכום קבוע", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק. "התנהלות זו פוגעת בצרכנים, שעלולים לרכוש מוצרים שלא תכננו לרכוש מלכתחילה".
הצעת החוק גם כוללת קנסות נגד בעלי עסקים שיפעלו נגד החוק, לאחר שיתקבל. מוצע להסמיך את הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן להטיל על עוסק שהתנה תשלום בכרטיס חיוב בסכום רכישה מזערי בניגוד להוראות התיקון המוצע, קנס בסך 22,530 שקל, ואם הוא אינו תאגיד – 7,170 שקלים.
"בחודש זה יצטבר למאות שקלים שאוציא מהכיס"
"קודם כל אני אוהב כסף מזומן שנכנס מייד לקופה", אומר בעל מכולת מאזור הדרום. "חוץ מזה, על מכירה באשראי יש עמלת סליקה של 2% (עמלת סליקה ממוצעת בעסקים גדולים היא 0.8% ממחיר העסקה, אבל דווקא עסקים קטנים משלמים יותר, כ-2.4%, כי הם סולקים הרבה פחות. ר.מ.) אז אם קונים חלב, או ארטיק זה כמה עשרות אגורות, אבל בחודש זה יכול להצטבר למאות שקלים שאוציא מהכיס".
יו"ר ארגון בעלי המכולת אלי סתווי, טוען שהוא אישית בעד השינוי: "מבחינתי, תמיד כדאי שנתאים עצמנו לקדמה," הוא טוען. גם הרשות להגנת הצרכן בעד השינוי, משום שהוא אמור לשרת את טובת הצרכן.
איגוד לשכות המסחר שהסתייג בעבר מההצעה מחשש שתחול גם על עסקאות מקוונות, מסר: "כפי שעולה מדברי ההסבר להצעה וכן משיח שקיימנו עם חבר הכנסת אליהו ברוכי, מציע ההצעה, תכלית הצעת החוק היא לתקן פרקטיקה בעייתית הרלוונטית רק למסחר פרונטלי, ואינה רלוונטית כלל לעסקאות המבוצעות באופן מקוון, שהוחרג מההצעה".
"ייתכן שחלק מבעלי העסקים רוצים 'לעקוץ את הלקוח'"
לעומת זאת, בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה מסתייגים מהצעת החוק. בישיבת ועדת הכלכלה בחודש שעבר, טענה נציגת הסוכנות תמר מירסקי: "היות ולעסק זה עולה יותר שכשמשלמים לו באשראי כי יש לו עמלה על זה, אז הוא יכול לסמן בנפרד שני מחירים – מחיר מזומן ומחיר באשראי, אבל זה עומס תפעולי. הוא לא יעשה את זה כנראה. יכול להיות שזה יגרום לו פשוט ליישר את המחירים למעלה, ולהעלות את כל המחירים", היא מסבירה.
"כנראה שחלק מהעסקים שמשמשים בפרקטיקה הזו באים בכוונות 'לעקוץ את הלקוח'. אבל הרבה עסקים פשוט מנתבים כך כמה הכנסות הם רוצים במזומן וכמה הכנסות הם רוצים באשראי בשביל להוזיל את עלויות המימון. ברגע שאנחנו נחסום להם חלק מהאפשרות הזו, הם יצטרכו בסוף להביא את ההכנסה הזו ממקום אחר", מוסיפה מירסקי.
ביום שלישי הקרוב תדון ועדת הכלכלה בקידום הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית. בנוסף, אמורה הוועדה לדון בהחלת החוק לא רק על כרטיסי חיוב. כלומר, שההוראות התיקון המוצע יחולו גם על כרטיסים שאינם כרטיסי אשראי, המיועדים לרכישת מוצרים: למשל, תשלום דיגיטלי באמצעות אפליקציה כמו פייבוקס ודומיה.