לפני זמן מה ביקר אצלנו חבר קרוב, וכשהצענו לו משקה ביקש תה. "רק תרוקנו את הקומקום ותרתיחו מים חדשים", חידדה אשתו את הבקשה. כי מתברר שאנין הטעם מרגיש היטב מתי המים רתוחים בשנית ולא מסוגל לשתות תה שהוכן כך כלל. כיוון שזאת הפעם הראשונה שנתקלתי בבקשה שכזו, ניסיתי לבדוק אם יש אמת בטענה, וכך גם גיליתי שחוץ מהטעם המשתנמך, רבים גם סבורים שההרתחה הופכת את המים לבריאים פחות.
הטענה שמים שעוברים הרתחה חוזרת הופכים למסוכנים נשמעת שוב ושוב, בעיקר ברשתות החברתיות, וכוללת אזהרות על הצטברות של מתכות כמו עופרת וארסן, או מלחים כמו פלואוריד וניטרטים. המדע, לעומת זאת, מספר סיפור אחר לגמרי. מתברר שלא רק שאין סכנה ממשית – גם אם תרתיחו את המים כמה פעמים – אלא שבמרבית המקרים הרתחה חוזרת פשוט לא משנה כמעט דבר.
<< לכל הכתבות בערוץ living
בבדיקות איכות המים באוסטרליה, לדוגמה, נמצא שרמות המינרלים, המתכות והחומרים האורגניים שבמים נמוכות מאוד, והריכוז שלהן כמעט לא משתנה גם אם מרתיחים את המים שוב ושוב. בעת הרתיחה, תרכובות אורגניות נדיפות מסוימות עלולות להתפוגג לאוויר, אבל כמות התרכובות הלא-נדיפות (כמו מתכות ומלחים) נשארת זהה. נכון שתוך כדי אידוי עלולה לעלות ריכוזם של חומרים אי-אורגניים – אך לפי העדויות, הריכוז לא עולה לרמות שעלולות להזיק. כדי להגיע לרמות מזיקות של עופרת, לדוגמה, צריך היה לצמצם 20 ליטר מים לכוס אחת – תרחיש לא ריאלי לחלוטין בקומקום רגיל.
גם במכון דוידסון חיזקו את הטענה כשנדרשו לסוגיה החשובה, אם כי אמרו כי הרתחה חוזרת של מים גורמת להצטברות של חומרים מסוכנים אינה שקר מוחלט. האדים שעולים בזמן הרתיחה הם מולקולות מים שעוזבות את הכלי שבו המים הורתחו. לעומת זאת, רוב החומרים האחרים, ובכלל זה מלחים, מתכות ותרכובות אחרות, נשארים בדרך כלל בכלי ההרתחה באותה כמות בדיוק. המשמעות היא שבאידוי ממושך, ריכוז החומרים במים עולה, אבל בין כך ובין הטענה שהרתחה שנייה של המים מסוכנת לבריאות המרחק גדול. רוב הקומקומים החשמליים מרתיחים את המים במשך זמן קצר לפני שהם מפסיקים לעבוד בצורה אוטומטית, כך שכמות המים שמתנדפים בתהליך קטנה, ולא נגיע לרמות מסוכנות של חומרים כמו ארסן, עופרת או פלואוריד גם אם נרתיח את המים בקומקום שוב ושוב פעמים רבות.
ומה לגבי הטעם?
האם הרתחה חוזרת משפיעה על הטעם? זה תלוי באיכות המים המקומית ובטעם האישי שלכם. ייתכן שריכוז מינרלים מעט שונה, או אובדן חמצן מומס מהמים בזמן הרתיחה, ישפיעו על הטעם – אך יש גורמים רבים שמשפיעים על טעם המים מהברז.
בשורה התחתונה - כל עוד המים בקומקום עמדו מלכתחילה בתקן של מי שתייה בטוחים – הם יישארו בטוחים לשתייה גם אחרי הרתחה חוזרת.