למרות החזרה לשגרה בתקופה האחרונה, חלק מההרגלים שצברנו במגפת קורונה עדיין איתנו. בשבועות האחרונים אלפי ישראלים השתתפו באתגר ויראלי שבו פרסמו כמה כסף הם הוציאו על האוכל שהזמינו. הרשתות החברתיות הוצפו בצילומי מסך של הסכומים שהגיעו לעשרות, ואפילו למאות אלפי שקלים.
קורל ברדה רחמני, עצמאית מראשון לציון, מזמינה בין 4-5 פעמים בשבוע אוכל. "לעשות קניות זה זמן וכסף. בתור אימא ל-4 ילדים שעובדת קשה, אין לי זמן לעמוד כל היום במטבח ולבשל", היא מספרת. בנותיה, אגם, אדל ואמה מספרות על המצב הייחודי: "אנחנו רוצות שאבא ואימא יכינו אוכל, אנחנו אומרות להם אבל אין להם תמיד זמן, אז אנחנו מזמינות מוולט".
"בקורונה היינו בבית, התרגלנו להזמין אוכל, זה היה טעים. התרגלנו להוצאה הזאת, הרגלים לא חוזרים לאחור וזה הפך להיות סוג של הוצאה קב ועה שאנחנו ממשיכים איתה גם עכשיו", אומר ד"ר דייבי דישטניק מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב.
בשנת 2019 הישראלים הזמינו אוכל ממסעדות בשווי של 2.5 מיליארד שקלים. בשנת 2021, המספר זינק ב-280% והגיע כמעט ל-7 מיליארד שקלים.
בדומה לרבים, גם אצל עמרי דובוסק מתל אביב צמד המילים "בישול ביתי" נשמע קצת כמו שפה זרה. "אני הוצאתי ב-3 השנים האחרונות 92 אלף שקל בוולט", הוא מספר. "שאתה מכין אוכל בבית אתה צריך להכין כמות, ואז היא יושבת במקרר, ולאכול אוכל שישב יום או יומיים במקרר קצת מגעיל אותי. זה נוח שזה מגיע עד אליך, שזה טרי, שזה נגיש".
"אם אנשים בעבר היו מביאים אוכל לעבודה ומכינים קופסא, ומכינים את האוכל בבית והיו צריכים להתאמץ, היום אנשים קצת פחות רוצים להתאמץ. גם בנושא האוכל אנחנו מחפשים את החיים הקצת יותר קלים", אומר פרופ' טל שביט, מומחה לכלכלה התנהגותית מאוניברסיטת אריאל.