קו הרקיע מזנק לגובה: בשנים האחרונות נבנו לא מעט גורדי שחקים בישראל ועשרות עוד עתידים להיבנות בהמשך. לנוף של מגדלי המגורים מצטרפים כעת בנייני משרדים שנוגעים בשמיים. "גורד שחקים הוא לא עוד בניין", מסביר האדריכל גיל שנהב. "זהו מגדל של 150 מטר ולפחות 50 קומות. אם בעבר היו לנו בין 30 ל-20 מגדלים, הרי שבעשור הקרוב אנחנו נראה הכפלה, ואף שילוש - נראה יותר כמו דובאי, מנהטן ושנגחאי, מאשר רומא ופריז".
הבניין הכי גבוה בישראל נכון להיום הוא שרונה עזריאלי שמתנשא לגובה 238 מטרים עם 61 קומות. הוא צפוי לאבד בקרוב את התואר, בין היתר לאחד מן הסמלים הבולטים של קו הרקיע התל אביבי - שלושת מגדלי עזריאלי. בקרוב, יתווסף למשפחת המגדלים אח צעיר, שיהפוך בתוך 3 שנים גם לגבוה מכולם. המגדל הרביעי יהיה בצורה של ספירלה, בגובה של 350 מטרים עם 91 קומות.
מגדל עזריאלי בשרונה הוא המגדל הגבוה ביותר בישראל כיום – עם 238 מטרים. בתל אביב יוקם ב-2026 בניין נוסף בגובה 300 מטרים ובו 80 קומות. ב-2025 תושלם בניית מגדל הספירלה ואז יתווסף גורד שחקים נוסף שיתנשא לגובה של 400 מטרים, ויכיל 100 קומות. הגבוה מכולם, מגדל בן 120 קומות, יקום במתחם הבורסה ברמת גן – ואורכו יותר מחצי קילומטר. אבנר ישר, האדריכל האמון על הפרויקט, תומך בהוספת עוד ועוד מגדלים: "הם תוצאה של צורך, לא של אופנה. אני שמח שהם קיימים, אם לא הם היינו בצרות גדולות. לא היה לנו מקום"
לעומתו, דוד קנפו, לשעבר יו"ר התאחדות האדריכלים, הוא אחד מן המתנגדים לשינוי הצפוי: "אנחנו הופכים להיות תושבים של מעליות ומרתפי חנייה אין-סופיים. אנחנו כבר היום נמצאים בגיהנום של פקקים, והוא רק ילך ויחריף. זה תהליך לא בריא, לא לתל אביב ולא למדינה". לדברי אוהד דנוס, יו"ר לשכת השמאים לשעבר, "גורדי השחקים מייצרים עומס על הרשויות המקומיות שכמובן מעדיפות אותם. מצד שני, בזמן הזה הן מתכננות פחות מגורים. היה רצוי שיעשו פחות משרדים ויותר מגורים".
ישראל צועדת עם הפנים קדימה - כמה שיותר גבוה וכמה שיותר נוצץ. קו הרקיע שלנו ימשיך להשתנות בשנים הקרובות עם עוד ועוד מגדלים. עכשיו נותר לקוות שבין כל הקירות העצומים נצליח לראות גם קצת נוף ולא רק את פיסת הדשא בכניסה למגדל.