מחירי הדיור זינקו ביותר מ-200% מאז שנת 2007, כך מציין מבקר המדינה בדוח על נושא הנדל"ן. בבדיקה שערך מתניהו אנגלמן, הוא תולה את המשבר בפער שבין הביקוש להיצע - פער שמסתכם ב-189 אלף יחידות דיור חסרות. למדינה לא היו חסרות אפשרויות לצמצם את הפער הזה - היא מופקדת על ניהול משאבי הקרקע, וידה בכל שרשרת הייצור החל משלב התכנון ועד למסירת המפתח. ולמרות זאת, אנחנו עדיין רחוקים שנות אור מיעד התכנון - 2.6 מיליון יחידות דיור עד 2040.
סיקור N12
- ביקורת חריפה על גולדקנופף: "המשרד מתנהל כאילו אין שר"
- התופעה שהפכה למכה עבור שוכרי דירות: "אין איך לברוח"
- בזמן חגיגות ה-70 להיווסדה: הוכרזה עיר חדשה בישראל
מהו ה"פער בדיור"?
על פי נתוני המועצה הלאומית לכלכלה, 2.6 מיליון דירות חסרות בכל המחוזות על מנת לענות על הביקוש. הפער המשמעותי ביותר הוא במחוז המרכז, שם חסרות 55 אלף יחידות דיור, ובמחוז ירושלים שם חסרות 46 אלף יחידות דיור. במצב שבו הפער בין הביקוש להיצע גבוה, המחירים עולים - וכך קרה בכל רחבי הארץ.
על מנת לענות על הפער ולעצור את עליית המחירים, החליטה הממשלה במרץ 2017 על "תכנית אסטרטגית לדיור". לפי התוכנית, בשנים 2017-2040 נדרשת המדינה לבנות כ-1.5 מיליון יחידות דיור, ולתכנן כ-2.6 מיליון יחידות דיור. בחלק הביצועי הייתה הצלחה יחסית - כ-96% מהיעד בתל אביב ובמרכז הושג, ונבנו באזורים הללו יותר מ-200 אלף יחידות דיור. באותו זמן, הבנייה בפריפריה הייתה "בניית יתר", כבצפון ובדרום עקפו את היעד בכ-120%.
מבקר המדינה מצא כי חלק מהפעולות שנקבעו למימוש היעד האסטרטגי פשוט לא יצאו לפועל. תכניות פעולה שמשרד הבינוי והשיכון, משרד האוצר ורשות מקרקעי ישראל היו אמורות לגבש ולתקצב מעולם לא קרו, ותכנון שכן קרה - השיג מטרות הפוכות ליעדים. כך לדוגמה, באזורי הביקוש תוכננו יחידות דיור בשיעור נמוך משמעותית מהיעדים - בעוד בפריפריה נוצרו עודפי תכנון.
מה עם "קבינט הדיור"?
על פי דוח המבקר, מנהל התכנון לא דיווח ל"קבינט הדיור" באופן סדיר על הנושא - והוא בעצמו לא הנחה את רשות מקרקעי ישראל ומשרדי הבינוי והשיכון להכין את התכניות שמעולם לא פורסמו.
בתוך הבלאגן הזה, גם תכניות שמגיעות לשלב האישור, נתקלות בעיכובים משמעותיים. שיעור התוכניות שלא אושרו בזמן התקן (תוך 18 חודשים בועדה מחוזית ותוך 24 חודשים בותמ"ל) עמד על 28%. כמו כן, דווקא תכניות "צפופות" יותר, שהיו מניבות יותר יחידות דיור, חיכו יותר זמן לאישורים.
בשנים 2017-2021 קבעה הממשלה יעדים לרשות מקרקעי ישראל, על מנת שזו תשווק ותבצע עסקאות באזורי הביקוש. נמצא כי 26% מהמכרזים לא הצליחו כלל, וכמחצית מהמכרזים היו מחוץ לאזורי הביקוש. האם היעדים בכלל עובדים? בשנים 2017-2019, להן נקבעו יעדים קונקרטיים, עמדה רמ"י בכ-83% מהיעד. בשנת 2020, לגביה לא קבעה הממשלה יעד ספציפי, הביצוע ירד משמעותית.
כדי להמשיך לעמוד ביעדי התוכנית האסטרטגית, מבקר המדינה ממליץ למינהל התכנון להגביר את הפעולות לקידום ולאישור של תוכניות בנייה, בדגש על מחוזות המרכז, תל אביב וירושלים, ולשים דגש על כך שאלה מתועדפות על פני הצפון והדרום, שם נרשמו עודפי תכנון ובנייה.
החרדים סובלים במיוחד
אוכלוסייה שסובלת במיוחד מתת הפעילות של הממשלה בנושא הדיור היא האוכלוסייה החרדית. עד 2035, אז חמישית מהישראלים צפויים להיות חרדים, נדרשת בנייה של כ-200 אלף יחידות דיור לאוכלוסייה החרדית, כ-10,000 בשנה.
אבל בינתיים היעד הזה רחוק מאוד מהמציאות. בין השנים 2016-2021 שווקו כ-14,800 יחידות דיור, רק מחצית מהיעד השיווק הממשלתי. מספר יחידות הדיור בתוכניות המיועדות לאוכלוסייה החרדית היוו רק כ-4% מכלל יחידות הדיור שאושרו בשנים 2017-2021, למרות שכ-7% ממשקי הבית באותן שנים הגדירו את עצמם כחרדיים.
מבקר המדינה ממליץ כי משרד הבינוי, בתיאום עם המועצה הלאומית לכלכלה ומינהל התכנון, יגבש המלצות חדשות ליעדי התכנון לאוכלוסייה החרדית וכן המלצות לגבי יעדי שיווק בשיתוף עם רשות מקרקעי ישראל, על מנת שאלה יאושרו בקבינט הדיור.