לבנים הן אחד מחומרי הבנייה הוותיקים ביותר בעולם – ועדיין נחשבות לאמינות, חזקות ועמידות לאורך זמן. הן מופיעות בקירות חיצוניים, חצרות, מדרכות, ולעיתים גם כחלק מעיצוב פנים. גם בישראל, לבנים הן מראה נפוץ אם אלה הלבנים האדמדמות הקלאסיות שמוכרות ממבנים ישנים, או הלבנים אפורות, המודרניות יותר, שאתם רואים בכל אתר בנייה. כך או כך, ללבנים יש חורים גדולים במרכזן. מה הסיפור שלהם – והאם הם רק עיצוביים?
חורים חכמים עם מטרה כפולה
החורים האלה, שלעיתים נקראים בשפה מקצועית "צפרדעים" (frogs), לא נמצאים שם במקרה. יש להם תפקיד חשוב – גם בשלב הייצור וגם בבנייה עצמה.
כשהלבנים עוברות שריפה בתנור, החורים מאפשרים לפזר את החום בצורה אחידה ולחסוך באנרגיה. נוסף לכך, הם מצמצמים את כמות החומר הנדרש לכל לבנה – מה שחוסך בעלויות ובמשקל..
המשקל הנמוך יחסית מקל גם את ההובלה וההנחה בשטח – יתרון משמעותי לאנשי מקצוע שצריכים להניח מאות לבנים ביום. הלבנים החלולות מפעילות פחות עומס על היסודות, כך שהמבנה כולו יציב יותר ופחות חשוף לשקיעות או קריסות
<< לכל הכתבות בערוץ living
חוזק מפתיע – דווקא בזכות החורים
אבל ההפתעה הגדולה באמת מגיעה דווקא בשלב החיבור בין הלבנים: כשהטיט מוחדר בין הלבנים, הוא גם חודר לתוך החורים עצמם. התוצאה היא קשר הדוק וחזק יותר – לא רק מסביב אלא גם מבפנים. זה יוצר חיבור עמיד במיוחד, שיכול לעמוד בשינויים במזג האוויר ובטמפרטורות קיצוניות, מה שמסביר למה לבנים כאלה מתאימות מאוד גם לשימוש חיצוני.
גם אם לבנה מסוימת נשברת עם הזמן, המבנה עצמו יישאר יציב – החיבור הכולל חזק מספיק כדי להחזיק את השורה גם בלי כל חלק.