בשנות ה-90, כשהיו מחפשים מקום לאירוע שמעניק חוויה רומנטית וציורית בעיצוב שמזכיר סגנון של "בני מלכים", מצאו במרחבי השרון הירוקים את הטירה בגעש. המקום שימש כגן אירועים ואירח חתונות, נשפי ערב ואירועים פרטיים בצביון כפרי יוקרתי. "הטירה" פעלה במשך שנים על קרקע חקלאית, אולם הוצא נגדה צו סגירה, ולבסוף המתחם נסגר וננטש. בימים אלה ממש מי שעובר בכביש החוף ומביט לעבר קו החוף, יכול להבחין בטירה האגדית מתעוררת לחיים.
לאחר שנרכשה על ידי קבוצת יזמים פרטיים, עומדת הטירה המיתולוגית בפני פרק חדש של שימור והתחדשות, שיהפכו את המתחם כולו לגן אירועים "שדות", עשיר בצמחייה ועצים עם טריבונות לישיבה, פונה לים עם גשר מעל בריכת שיקוף. הטירה עצמה, כ-185 מ"ר, תשמש כמשרדים לאחר שעברה שימור מחמיר בידי אדריכלית ליבנה שואף רונן מ"שואף רונן אדריכלים". לצד הטירה החל תהליך שימור של בית הבאר, ששימשה את היישוב הוותיק והמבנה שלה יהפוך גם הוא לחלק ממבני האירועים.
<< לכל הכתבות בערוץ living
הטירה בקיבוץ געש ידועה גם כ"בית ליטוינסקי", מבנה מרשים וייחודי שנבנה בתחילת שנות ה-30 של המאה ה‑20 על ידי משפחת ליטוינסקי, משפחת מייסדים בולטת שהחזיקה קרקע נרחבת באזור והקימה במקום בית קיץ בסגנון טירה לצד פרדס רחב ידיים. האב המייסד, יעקב אלחנן ליטוינסקי הוא גם אחד ממייסדי תל אביב ואף השתתף בהגרלת המגרשים לאחוזת בית, שנודעה בשם "הגרלת הצדפים". המשפחה התגוררה אז בבית ברחוב אחד העם 22, שתוכנן עם נקודות דמיון לטירה במרפסת, בעמודים, בפרטים אדריכליים ובקישוטים בחזית המבנה.
"זהו בית מגורים בסגנון אדריכלי מיוחד, בן שתי קומות וקומת גג עם חדר משושה ולו גג פח וחלונות צרים, סגנון בנייה אופייני לבתים שנבנו ברחבי הארץ בתחילת המאה ה-20, השאוב מסגנון הבנייה הערבית העירונית באותה תקופה", מציינת אדריכלית השימור. למרות שייכותו למשפחת אצולה, גילויי ה"פאר" היחידים היו חלונות ויטראז' ורצפה מעוטרת. לצידו בית באר הבנוי כורכר וגג רעפים ובו באר עמוקה ששימשה להשקיית הפרדסים.
במהלך השנים עברו הבית, בית הבאר וסביבתו גלגולים רבים, וכעת מתוכנן לשמרם ולהחזיר להם את יופיים המקורי. השם "הטירה" הגיע מבני היישובים השכנים, שראו בו מבנה מבודד ומסתורי. בתקופת ההעפלה שימש הבית כמקלט למעפילים. בסוף שנות ה-60 נמכר הבית למשפחה ציונית אמידה מאיראן ולאחר מכן לקיבוץ געש, שראה בו רקע ותפאורה לאירועי תרבות. מקץ 20 שנה הפך המקום לגן אירועים.
נועם זיו, מורה דרך מקיבוץ שפיים הסמוך לטירה, אומר כי "הטירה היא מונומנט ייחודי וחריג באזור הזה, שרובו חקלאי. היא משמרת גם אדריכלות אקלקטית של סוף שנות ה-20 עם מוטיבים של הבנייה באחוזת בית, וגם סיפור ציוני של משפחה יזמית מיוחדת במינה, משפחת ליטוינסקי, שהעזה להקים עסק חקלאי קפיטליסטי לצד שכנים שלא ראו בעין יפה עושר, רכושנות ועבודה שאינה עברית. שימור המבנה מתחקה אחר סגנון הבנייה המקורי הן בגוונים, הן בעיטורים והן בשמירת התפקיד הפונקציונלי של כל חלק בנפרד".
הטירה כוללת מרפסות משוחזרות שגודלן 51 מ"ר, ושטח בית הבאר כ-150 מ"ר, ושטח המתחם כולו כ-18 דונם. היזמים השקיעו במקום כ-40 מיליון שקלים. על האדריכלות סרג' בן דוד ואיציק לוי, עיצוב פנים גלעד זעפרני ותכנון הנוף של סטודיו "רותם יוצרים נוף". היא צפויה להתחיל לפעול ב-26 במאי 2026.
שירי ליבוביץ, נציגת היזמים, מוסרת כי גן האירועים "שדות אירועים בשפיים" יעוצב באווירת טוסקנה, איטליה. האולם הגדול, בגודל 1,000 מטר, יעוצב בסגנון וילה טוסקנית באווירה ים-תיכונית. מבנה הבאר הישנה הוסב למקום לאירועים קטנים, ויחד עם הטירה המפורסמת שופצו שני המבנים לשימור בהקפדה יתרה בהליך שימור שהחזיר למבנים את זוהרם.
אלון סעדון, מנכ"ל "שדות אירועים בגעש", מספר כי כבר כעת, עוד בטרם הושלם, ישנם מתעניינים רבים. "זה מתחם האירועים המושקע ביותר עד כה בישראל ויהיה המוביל בארץ בעיצוב ובקולינריה בידי אחד השפים המוכרים בישראל. יהיו בו גן אירועים חיצוני, אולם מקורה, בית באר ו'סיקרט גרדן' שבהם יתקיימו אירועים מצומצמים כאפטר-וודינג, וכולם יעוצבו ויולבשו בצורה מוקפדת. זהו פרויקט בקנה מידה שטרם נראה כמותו בארץ, הן מבחינת ההשקעה הכספית והן בהשקעה בפרטים הכי קטנים ובמגוון האינסופי לחגוג במקום את כל סוגי האירועים, כך שאף אירוע לא יהיה דומה לשני".
