רעידת האדמה בטורקיה הכניסה את כולנו לפרופורציות, וגם ללא מעט חששות - מה עשוי לקרות אם רעש אדמה דומה, או אפילו חלש יותר, יכה כאן בישראל? היום (שני) הנושא הגיע לוועדות הכנסת השונות, ולמרות שמרבית חברי המשכן היו עסוקים בדיונים על הרפורמה המשפטית, היו גם מי שפינו מזמנם לעסוק בהיערכות לאסון אפשרי. מי שהפתיע במיוחד הוא נציג משרד הפנים, שחשף כי במשרד שוקלים להאריך את תוקפה של תכנית תמ"א 38 - שעתידה לפוג באוקטובר הקרוב.
"נכנסתי לפה מודאג ואני יוצא מפוחד"
בישיבה, שארכה למעלה מארבע שעות, דנו ראשי רשויות, נציגי משרדים, וחברי כנסת בהיערכות הלקויה של ישראל לרעידת אדמה. "ההתקדמות מאוד איטית. אני מקווה שהמדינה תתעורר בעקבות האירוע בטורקיה ותשקיע יותר בהיערכות לרעידות אדמה", אמר אמיר יהב, מנהל ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה במשרד הביטחון. במענה לשאלת יו"ר ועדת הפנים יעקב אשר, חשף יהב כי ועדת השרים לענייני רעידות אדמה התכנסה לאחרונה ב-2016, וציין כי יישובים רבים נמצאים בסכנה לקריסת מבנים, ביניהם חיפה והקריות, ירושלים ויישובים בדרום.
ז'קי לוי, ראש עיריית בית שאן אמר בדיון: "נכנסתי לפה מודאג ועכשיו אני יוצא מפוחד". מרבית הגופים שנדרשים להיערך לרעידת אדמה, כולל מערכת הביטחון, אמרו בדיון כי לא עשו זאת מסיבות תקציביות. "תשימו את הכסף למבנים המסוכנים ביותר, אחר כך תדונו מי מפנה את הפצועים ומי קובר את המתים", אמר לוי. "האחריות מוטלת עליכם במשמרת שלכם – איך אתם ישנים? איך אתם לא נערכים? יש פה בלאגן מטורף וכל הנושא צריך להתארגן תחת גוף אחד בתקציב המדינה".
בחזרה לתמ"א 38? "פתרון לעשירים"
באשר לפתרונות, הוזכר בדיון כי תוכנית תמ"א 38, מהתוכניות המתוקצבות היחידות המחזקות בניינים למקרה של רעידת אדמה, אמורה להסתיים באוקטובר הקרוב. יוסף חיים שמחון, יועץ למנכ"ל משרד הפנים, חשף בדיון כי בימים אלה המנכ"ל בוחן את האפשרות להאריך את תוקף תמ"א 38. שרת הפנים לשעבר, איילת שקד, הציגה מענה חלופי שאושר עוד בכנסת הקודמת, אך התקנות שממנו הוא מורכב עדיין לא נכנסו לתוקף, וכעת לא ברור מה יהיה עליו.
"אני חושב שתמ"א 38 והחלופה שלה הן תוכניות טובות שעשות את עבודה באזורי הביקוש, אבל צריך לתת מענה לאזורים שהם לא אזורי ביקוש", אמר יהב בדיון. חיים ביבס, יו"ר השלטון המקומי בישראל הוסיף כי קיימות כ- 800 אלף יחידות דיור שנמצאות בסכנה אם תתרחש רעידת אדמה. "תמ"א 38 היתה תמ"א לעשירים, ולא טיפלה במקומות כמו בבית שאן. המדינה צריכה להביא מיליארדים כדי שיהיה שינוי".
לפי נתונים שהצגנו בשבוע שעבר ב-N12, שיעור המבנים שחוזקו בתמ"א מסך המבנים המסוכנים במרכז היה כפול מבאזורי הסיכון. במרכז אלפי בניינים זכו ל"שדרוג", בעוד שבאזורים המועדים לרעידות האדמה, מדובר בעשרות בניינים בלבד. הסיבה היא שהתמריץ העיקרי לתמ"א 38 הוא רווחיות של היזמים בבניית יחידות דיור חדשות, ובפריפריה התמריץ הזה לא חזק.
כמה עולה רעידת אדמה - וכמה עולה למנוע אותה?
יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר סיכם את הדיון ואמר כי ימשיך בסדרה של דיונים בנושא, בסופה תפרסם הוועדה מסמך מקצועי של המלצות ומסקנות ותוקם ועדת משנה שתעקוב אחר ביצוע המסקנות. "משרד האוצר אוהב לבדוק כמה יעלה לנו שיקום וחיזוק מבנים, אבל הבדיקה הנכונה שצריכה להיות היא כמה תעלה לנו רעידת אדמה. חכם שעיניו בראשו ישקיע היום כדי שמחר יהיו לנו פחות נזקים ופחות הוצאות", אמר אשר.
בדיון מקביל שנערך בוועדת הכספים עלו מספר תשובות לשאלה הזו. נציג משרד הביטחון הזהיר בוועדה: "על פי הערכת משרד האוצר, עלות הנזק של רעידת אדמה תעמוד על 150 מיליארד שקלים. מניעה תהייה הרבה יותר זולה. בטורקיה כבר מדברים על הערכה של 85 מיליארד דולר. לפי המחקר כל השקעה של דולר בהערכות תחסוך בין 6 ל-10 דולר אחר כך".
היו"ר משה גפני שאל מספר פעמים את נציג משרד האוצר האם ישנו תקצוב מיוחד למקרה של אסון, עד שזה הודה: "אין כסף שחונה במיוחד עבור אירוע של רעידת אדמה". נציג המשרד הסביר: "תקציבים יופנו לנושא במידת הצורך, כספים רבים מוקצים להיערכות, לצד תקציבים קבועים להתחדשות עירונית וחיזוק מבנים". גפני העיר לנציג האוצר: "מדינה מתוקנת לוקחת פיקוד על הדבר הזה. זה שכל משרד אמור לתת חלק לא פותר את הבעיה, מדובר בסכומים מזעריים. מה עושים עם מעשרות ומאות אלפים שנותרים ללא קורת גג? יש כסף לנושא?".