בכל חורף, כשהגשם מגיע לישראל, תושבים רבים מגלים שהכבישים שלהם הפכו לנחלים, שהדרכים נחסמו, בתים מוצפים, מערכות חשמל נופלות ורכבים נהרסים. בקצרה אפשר לתאר זאת כבעיה חמורה בניהול מי הגשמים, או כפי שקוראים להם בעגה המקצועית "מי הנגר". כך הגענו למצב שקצת גשם יכול למנוע מתושבי ישראל לצאת מהבתים, בחורפים קשים התכנון הלקוי הזה גם גובה חיי אדם.
היום (שלישי) המועצה הארצית לתכנון הייתה אמורה לאשר תוכנית משמעותית שמסדירה את תכנון מי הנגר בישראל שנים קדימה. התוכנית, שמנהל התכנון קידם במשך חודשים, זכתה לתמיכה של משרדי הממשלה השונים, ביניהם החקלאות והגנת הסביבה, ועברה פה אחד בוועדת המשנה של המועצה הארצית. אך ברגע האחרון, כפי שנודע ל-N12, התוכנית נפלה מסדר היום.
משרד האוצר, שנציג שלו אף ישב בהפקדת התוכנית במועצה הארצית, החליט שבתוכנית יש פגמים ודרש להכניס בה שינויים משמעותיים שלדעת גורמי מקצוע היו פוגעים ביעילות שלה. גורמים שמעורים בפרטים טוענים כי באוצר פשוט הבינו שהתוכנית "יקרה מידי", אך במשרד טוענים שהתוכנית כפי שהיא הוצגה תשית עלויות גבוהות ותאט בנייה, מבלי לספק פתרונות ארוכי טווח לבעיה. על אף שהמועצה הארצית עצמאית, ויכולה הייתה להצביע על ההצעה למרות התנגדות האוצר, החליט היו"ר שלומי הייזלר להוריד את ההצעה מסדר היום. כך, תוכנית שהייתה יכולה לטפל בלקות תכנונית משמעותית - התמוססה ונדחתה למועד לא ידוע.
הפתרון להצפות
מי נגר הם מי הגשמים שזורמים על הקרקע משום שהם לא מצליחים לחלחל: ככל שהקרקע בנויה וצפופה יותר, כמו גם ככל שיש גשמים רבים יותר, כך יכולת החילחול של המים פוחתת ונוצרים שטפונות. במנהל התכנון ראו את תנופת הבנייה שישראל נכנסת אליה ובמקביל את משבר האקלים שמשגע את מזג האוויר, והבינו שאין ברירה אלא לטפל בנושא ההצפות לפני שיהיה מאוחר מידי. הבסיס לפתרון הוא יצירת מערכת תעלות שתוביל את המים לאגני ניקוז, מלאכותיים וטבעיים, שימוקמו באזורים נמוכים, ובכך תמנע הצפת השטחים הבנויים והחקלאיים.
ההצעה שהייתה אמורה לעלות היום להצבעה היא תיקון פרק המים בתמ"א 1, כך שקבלת היתרי בנייה בכל רחבי הארץ תותנה בניהול נכון של מי הנגר בשטח התוכנית על מנת למנוע שטפונות. התמ"א המתוקנת הייתה מטילה אחריות על היזם, אך גם על הרשויות המקומיות ורשויות הניקוז, שיידרשו לייצר תוכניות אב לניהול הנגר בשטחן. שינוי תוכנית המתאר הארצית מעיד על כוונת מנהל התכנון להבטיח מהפך כולל במדיניות שתוכל למנוע הצפות ושיטפונות שנים קדימה.
ההתנגדות בדקה ה-90
במשרד האוצר התנגדו לתוכנית והעלו הסתייגויות משמעותיות בימים שלפני ההצבעה במועצה, ואליהם הצטרפו גם מנהל מקרקעי ישראל וראשי רשויות מסויימים. כך למשל דרשו המתנגדים לתקן את מדיניות ניהול הנגר לא במסגרת תמ"א, שתקפה בכל הארץ, אלא נקודתית במקומות שבהם יש הצפות. הדרישה הזו העלתה גיחוך בקרב גורמים המעורים בתוכנית: "איפה בישראל אין הצפות? אולי בנקודות נידחות בדרום. בטח כשמתכננים לטווח הארוך ולא יודעים מה יקרה ואיפה יהיו הצפות בעוד 10-15 שנים, חייבים תוכנית ארצית", אמרו.
בנוסף, בעוד שבתוכנית שקידם מנהל התכנון הוצגו פתרונות רבים לאגירה של מים באופן מלאכותי, באוצר רצו לתת מענה רק ברמת התיעול. גם דרישה זו נדחיתה על הסף על ידי גורמים המעורים בפרטים: "בשנים האחרונות אנחנו עדים למופעי גשם חריגים, כמות גשמים קצרה ורבה, ומערכת התיעול לבדה לא יכולה להתמודד איתם וצריך אמצעים משלימים. גם בשאר העולם המערבי הפתרונות אינם נוגעים רק לתיעול".
נקודה נוספת שהעלו במשרד האוצר היא שאלת התחזוק של התשתיות למניעת הצפות. לטענתם לא ברור מי יהיה אחראי למערכות שיותקנו במבנים כיום בהתאם לתמ"א החדשה. התשתיות הללו ידרשו תחזוק במהלך השנים, אך לדיירים ולבעלי הדירות לא בטוח שיהיה אינטרס לטפל בהם מכיוון שהם לא מושפעים מהם ישירות.
"עמדת האוצר היא גם לא מבוססת וגם קצרת ראות", אמר ל-N12 ערן אטינגר, מי שהיה עד אתמול סמנכ"ל בכיר במשרד החקלאות ושותף להובלת המדיניות בנושא מי הנגר. "המהלך שמוביל מינהל התכנון, בתמיכת המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות ועוד, הוא אולי המהלך הכי חשוב שמתרחש כיום בנושא מניעת ההצפות העתידיות. בלעדיו, ימשיכו להידרש מיליארדים בפתרונות ניקוז הנדסיים, שגם הורסים את הנחלים".
"העלות של אי עשייה גבוהה בהרבה"
גם במשרד להגנת הסביבה לא היו מרוצים מהפלת ההצעה. "מדובר בתמ"א חשובה אשר המשרד תמך בה לאורך כל הדרך", נמסר. "בעידן של פיתוח מואץ ומשבר אקלים יש צורך לתת מענה לכמויות הנגר ההולכות וגדלות באמצעות פתרונות המשולבים עם הליכי התכנון. התמ"א כללה עבודה מעמיקה ביותר בשולחנות עגולים מרובים, לאורך מספר שנים עם גורמי המקצוע ומומחים רבים בחזית הידע המדעית בנושא.
"יש שותפים המזהירים מפני העלויות שהתמ"א משיתה לכאורה, ואולם בעידן של שינויי אקלים העלות האמיתית של אי-עשייה גבוהה בהרבה. על כן, המשרד להגנת הסביבה סבור, כי יש להחזיר את התמ"א לדיון במועצה הארצית ולהמשיך לקדם סדר יום תכנוני עדכני, המותאם לחזית הידע המדעי והמקצועי להתמודדות עם משבר האקלים".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "משרד האוצר רואה חשיבות רבה בטיפול בנושא ההצפות וניהול מי הנגר, בין היתר באמצעות כלים תכנוניים. יחד עם זאת, אנו סבורים כי בתיקון המוצע קיימים פערים, בין היתר בהגדרת הבעיה, חלופות אפשריות שלא נבחנו, הבחנה מינימלית בין אזורים שונים וסוגי התכניות, וכן בעייתיות בהיבט מימון התחזוק והתפעול של האמצעים המוצעים לניהול מי הנגר.
מסיבות אלו עולה החשש כי התיקון בניסוחו הנוכחי עלול להביא לנטל רגולטורי וכלכלי ללא תועלת של ממש וללא השגת המטרות אליהן מכוון התיקון. לאור זאת, משרד האוצר מבקש לדחות את הדיון בתיקון עד למיצוי עבודת המטה ובחינה מעמיקה של הפערים".