נגד כל הסיכויים: אות חיים מהגשושית שנחתה על השביט

לאחר שישה חודשים של נתק, חידשה היום (ראשון) גשושית החלל "פיליאה" את הקשר עם חדר הבקרה ושיגרה אות חיים ראשון אל כדור הארץ.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

בחודש נובמבר האחרון חגגו בעולם האסטרונומיה הישג חסר תקדים עם נחיתה מוצלחת ראשונה של גשושית על כוכב שביט נע. שמחת החוקרים הייתה מוקדמת, לאחר שהתברר כי המחסור באור שמש על הכוכב משבש את אספקת החשמל של הגשושית המתבססת על אנרגיה סולארית הנטענת מאור השמש. החששות התממשו בתום 60 שעות פעילות בלבד, כשבסיומן אבד הקשר בין חדר הפיקוח והשליטה לבין הגשושית.

התפנית המפתיעה בעלילה אירעה לאחר שהכוכב נכנס אל קטע המסלול הקרוב יותר לשמש, מה שאפשר לקרני האור להטעין את קולטני האנרגיה של הגשושית ולהשיב אותה לפעילות. בחשבון הטוויטר המופעל על ידי מרכז הבקרה של הגשושית נכתב: "שלום כדור הארץ, האם שומעים?"

אחד המבצעים המסובכים שביצע האדם

סוכנות החלל האירופית, האחראית על שיגור הגשושית, השקיעה יותר ממיליארד אירו בשיגורה של חללית האם "רוזטה", שנשאה את "פיליאה" ולמעשה הייתה זו שהנחיתה אותה על כוכב השביט P67, שזכה לכינוי "צ'ורי". בחודש אוגוסט בשנה שעברה החלה החללית לנוע סביב השביט עד שהתמקמה מעל ליעד הנחיתה על קרקע הכוכב, שעל פי הערכות מורכב משילוב לא מהודק של קרח ואבק.

הנחיתה על השביט היא מבצע מסובך שדורש תמרונים עדינים ויכולת להתמודד עם חומרים ותנאי כוח משיכה לא מוכרים על פני הגוש החללי. הנחיתה נעשתה אחרי מחקר מקדים, בנייה מסובכת ושיגור מסוכן, בסיוע של מדענים מסביב לעולם - באחד ממבצעי חקר החלל המסובכים ביותר שביצע האדם מאז ומעולם.

התכנית לחקור שביט ולהביא דוגמא מקרקעיתו לכדור הארץ כבר בת יותר מ-30 שנה. סוכנות החלל האירופית סימנה את "צ'ורי" כמטרה הראויה למחקר. הוא נראה כמו שני גושי קרח ואבק חלליים שהתחברו.