בצידו השמאלי של המסך יושב אדם במסכה, לראשו דגל ישראל ועל חזהו צלב אדום גדול. מימין שני אנשים עם סרטי ראש איסלאמיסטיים וכאפיות ומאחוריהם דגלי מדינות ערב. שני הצדדים נפגשים בטיקטוק לדו-קרב חי, המשלב עובדות לא נכונות והפצת דיסאינפורמציה - בזמן שקהל הצופים ממטיר עליהם לייקים ומתנות, שמתורגמות לכסף אמיתי.

• לא אמיתי: הפייק ניוז שמועבר במלחמה - והאמת מאחוריו
• אירופה לצוקרברג ומאסק: טפלו מיד בפייק ניוז על ישראל
• מאסק המליץ על חשבון מהמלחמה - וגילה שהוא אנטישמי
• "לא מאמינה": ההטרלה לשדרנית המצרית שחשפה את האמת
• פייק ולא במקרה: המלחמה חסרת הגבולות של חמאס

בשבועות האחרונים הוצפה טיקטוק, אפליקציית הסרטונים הפופולרית בקרב צעירים, בשידורים חיים של "קרבות" בסגנון הזה. בסרטונים הללו לרוב אין בכלל ישראלים או פלסטינים. בסרטון הספציפי הזה, שדומה לו מוצג כאן למטה, הטיקטוקר שמייצג את ישראל הוא בכלל מגיאורגיה ואת הפלסטינים מייצג טיקטוקר מטורקיה.

זה לא קרב פוליטי או רטורי - זה קרב על תשומת לב ובעיקר על כסף. זה קרב צעקות שמי שמקבל בו מהצופים הכי הרבה מתנות - כלומר טיפים - הוא המנצח. בסוף הקרב הכסף עובר לטיקטוקרים עצמם, ונתח ממנו עובר ישירות לטיקטוק.

את הסכומים הרשמיים קשה לדעת (טיקטוק אינה מפרסמת נתונים), אבל הזינוק במספר השידורים החיים מהסוג הזה מאז פרוץ המלחמה מבהיר שיוצרי התוכן זיהו את הטרנד. במקום ויכוחים או דיונים, המשתתפים בעיקר צועקים, מדי פעם זה על זה אבל בעיקר על המשתמשים, ומדרבנים אותם ללחוץ לייק ובעיקר על כפתור המתנה. אף אחד מהצדדים אגב לא אומר מילה על כך שאולי חלק מהכסף ייתרם לארגונים הומניטריים. המטרה היא נטו רווחים.

@jrbaldwiniv Zeus and Tiktok Stars YOU GUYZ ARE THE BEST!❣️ THANK YOU SO MUCH!!! #teamjerusalem⚔️✝️ #teamjerusalem #jrbaldwiniv #baldwiniv #baldwin #baldwiniv✝️ #tiktoklivestar #tiktoklivebattle #tiktoklivegifts ♬ Fire To The Rain (Hardstyle) - HARDSTYLE MUSIC

באפריל אשתקד הוצפו טיקטוק ויוטיוב בתכנים שעקבו אחרי המשפט של ג'וני דפ ואמבר הד. עכשיו הטרנד החם הוא תוכן שקשור למלחמה בין ישראל לחמאס. קרבות הטיקטוק הם רק דוגמה אחת לניסיון של גורמים זרים לרתום לטובתם את ההתעניינות של הקהל העולמי באירועים במזרח התיכון. כמובן שיש גם יוצרי תוכן מקומיים, ישראלים ופלסטינים, שמפיצים לעולם תכנים הקשורים לנעשה במלחמה, חלקם הסברתיים יותר, חלקם פחות.

בארץ התפרסם המקרה של המשפיען העזתי סאלח אלג'פראווי, שבתחילה שיבח את חמאס, אחר כך בכה כשצה"ל הפגיז את עזה ובסוף הפך לבדיחת הרשת הגדולה בישראל. להבדיל אלף אלפי הבדלות, במסגרת חגיגות השמחה בקריית גת עם שחרורה של החיילת אורי מגידיש משבי חמאס, אחת החוגגות פתחה לייב בטיקטוק ששידר את האירוע לעולם. השידור הפך במהירות לוויראלי והכניס אלפי צופים, זכה ליותר מ-250 אלף לייקים וזיכה את המשדרת בלא מעט מתנות (כספיות) מהגולשים.

בניגוד ליוצרי תוכן ישראלים או פלסטינים, רבים ממי שעומדים מאחורי התכנים סביב המלחמה שמציפים עכשיו את הרשתות החברתיות לא באמת מתעניינים או מבינים במה שקורה בישראל או ברצועת עזה. אבל זה לא באמת משנה כשכל מה שאתה רוצה זה להרוויח כסף. האמת אינה צד בסיפור והיא בטח לא המטרה. המלחמה הפכה לספורט שכל העולם צופה בו, ויש מי שמספיק מתוחכמים ונטולי עקבות כדי לנצל את זה - בחסות חברות הענק שמפעילות את הרשתות החברתיות ולא עושות די כדי להילחם בתופעה. קרבות הטיקטוק הן רק דוגמה אחת.

דיווחי חדשות - בלי קשר למציאות

חשבונות רבים בטוויטר (כיום אקס) מפרסמים פוסטים ברשת החברתית במסווה של חברת חדשות עצמאית או חוקרי מודיעין ממקורות גלויים, מה שמכונה OSINT. בפועל, רבים מהחשבונות האלו הם בכלל אדם אחד שאוסף כותרות מרחבי האינטרנט - ומפיץ אותן הלאה כאילו הוא גוף חדשותי מוסמך.

דוגמה לחשבון כזה הוא The Spectator Index שמזדהה בטוויטר כגוף חדשות ואוחז ב-2.6 מיליון עוקבים - אך מתופעל למעשה בידי אדם אחד בשם עבדול לטיף חלימי שמתגורר במלבורן, אוסטרליה. חשבון הטוויטר שלו מפיץ כותרות חדשותיות שלרוב מתחילות במילה BRAKING, כדי לתת את התחושה כאילו כל דבר שמתפרסם בחשבון הוא חדשות מתפרצות וטריות.

ציוצים של The Spectator Index (צילום: צילום מסך מתוך טוויטר)
ציוצים של The Spectator Index. הכל מתחיל ב-BRAKING כדי לתת את התחושה של חדשות מתפרצות וטריות|צילום: צילום מסך מתוך טוויטר

בפועל, הדיווחים שלו מגיעים מכותרות שחלימי מלקט מכלי תקשורת ברחבי העולם, אך לפעמים גם ממשתמשי טוויטר אחרים שלא מקפידים במיוחד לאמת את הידיעות שהם מפיצים. ועדיין, מיליונים נחשפים לציוצים של The Spectator Index, גם אם הם עצמם לא עוקבים בכלל אחרי החשבון שלו.

התפרצות חשבונות הטוויטר שעוסקים במלחמה בין ישראל בחמאס נעוצה בשינוי שהכניסה החברה לפני מספר חודשים: תשלום למשתמשים הכי פעילים בפלטפורמה. משתמשים שמשלמים עבור שירות הפרמיום של טוויטר זכאים לתשלום לפי מספר הצפיות והאינטראקציות שקיבלו הציוצים שלהם.

זה אומר שמשתמשים שעד כה יצרו תכנים בעיקר עבור חשיפה יכולים להתחיל ממש לעשות כסף. התוצאה היא תחרות בין משתמשים מאומתים שרוצים לקבל כמה שיותר חשיפה וכך כמה שיותר הכנסות - ומגבירים את מספר הציוצים שלהם גם אם זה בא על חשבון הדיוק והאמינות של המידע שהם מפרסמים.

ההרס בעזה מתקיפות צה
הרס בעזה. הצייצנים רוצים יותר ציוצים שיביאו יותר כסף, גם על חשבון דיוק ואמינות|צילום: רויטרס

על האמינות המפוקפקת של חשבונות המודיעין ממקורות גלויים מעיד יותר מכל מקרה שבו היה מעורב לאחרונה בעלי טוויטר אילון מאסק עצמו. בתחילת המלחמה המליץ מאסק ל-160 מיליון עוקביו על צמד חשבונות המציגים עצמם כחשבונות OSINT המיועדים לדבריו ל"מעקב אחר המלחמה [בישראל] בזמן אמת". אלא שזמן קצר לאחר ההמלצה התגלה כי מדובר בחשבונות הידועים בהפצת פייק ניוז ומידע שקרי, תיאוריות קונספירציה ואפילו ביטויי אנטישמיות.

עיתונאי ה-BBC שַׁיָּאן סַרְדָּארִיזַדֶּה - גוף שבעצמו לא נחשד באהדת יתר לישראל - צייץ שאחד החשבונות שעליהם המליץ מאסק ידוע בתוכן שנוי במחלוקת בנוגע ליהודים ושהשני נחשב לאחד החשבונות הגרועים ביותר בתחום המודיעין הגלוי.

מאסק מחק בסופו של דבר את ההמלצה (כמובן ללא התנצלות או הבהרה), אך המקרה רק מדגיש את הבלגן השורר בטוויטר מאז השינויים שהוא הוביל בפלטפורמה - ואת השלכותיו. משתמשים שבעבר אומתו כעיתונאים או בודקי עובדות ובעלי אחריות לאמינות המידע שהם מפרסמים פינו את מקומם למשתמשים שמאומתים תמורת תשלום. המשתמשים החדשים האלו מדורבנים בידי טוויטר להגיע למקסימום חשיפה, ואם הדרך לכך עוברת בהפצת שקרים, לא נראה שלמאסק זה מפריע.

האנטישמיות הפכה להכנסה נוחה

שקרים זו דרך אחת להרוויח כסף מ"ייצור תוכן" על רקע המלחמה. דרך אחרת היא פשוט גילויי אנטישמיות. בעולם החדש של מאסק להיות אנטישמי פומבי זה משתלם כלכלית. "אני לא רוצה לשמוע את היהודים בוכים שוב על השואה", כתב לוקאס גייג׳, אישיות רשת שיש לה 150 אלף עוקבים בטוויטר.

החשיפה של הציוצים של גייג' גדלה משמעותית בשבועות האחרונים על רקע המלחמה והקו האנטישמי המובהק שהוא מוביל בטוויטר, ומזכה אותו בעשרות אלפי לייקים ותגובות. גייג׳ אף מציין כי לאחרונה יותר אנשים קונים ממנו את הספר שלו. אך את הכסף האמיתי על האמירות שלו הוא מרוויח מטוויטר, מאחר ומדובר בחשבון מאומת.

עד לפני כמה שבועות חשבון הטוויטר של ג׳קסון הינקל צייץ בעיקר על ידיעות מהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה, עם גילויי אהדה בולטים לצד הרוסי. עכשיו הוא מצייץ כמעט רק על המלחמה בין ישראל לחמאס. מי שלא מסתפק בתכני השנאה השגרתיים של הינקל יכול לרכוש ממנו תמורת 3 דולר מנוי שיזכה אותו בתוכן נוסף. והתוכן הזה הוא הפצת שקרים.

הינקל מעלה דיווחים כוזבים שאותם הוא טוען שלקח מאתרים ישראלים, מסמן יהודים שנמצאים בנקודות מפתח בארה"ב, ומפיץ תמונות מזויפות ועובדות אלטרנטיביות.

המיקוד בדיווחים סביב המלחמה בין ישראל לחמאס הצליח מאוד לעסקים של הינקל, שבחודש אוקטובר היה למשתמש הטוויטר עם הכי הרבה חשיפה בפלטפורמה, משמעותית יותר ממאסק בכבודו ובעצמו.

על רקע הביקורת הרבה, וגם האיום של הנציבות האירופית בקנס כבד על רקע הפצת פייק ניוז ושיח שנאה מהמלחמה, בטוויטר החלו לנסות להילחם בתופעה. בשבוע שעבר הודיעה טוויטר כי תפסיק לזכות בתשלום ציוצים שמוצמדת להם "הערת קהילה" (community notes) שמהווה סימוכין לכך שתוכן הציוץ הוא כוזב. אך זה צעד קטן מאד שלא מטפל בבעיה באופן סיסטמטי. רשתות חברתיות בנויות על תשומת לב, והמשתמשים שלהן למדו איך למשוך את תשומת הלב וכל האמצעים כשרים.

המשחק הכפול של טיקטוק

בעיית הדיסאינפורמציה היא ממש לא נחלת טוויטר בלבד, אף שהיא הפכה למוקד הבולט ביותר שלה. פייסבוק ואינסטגרם שבבעלות מטא משרתות מספר גדול בהרבה של משתמשים, וגם שם מתמודדים עם הבעיה. עד כה הרשתות של מטא הואשמו בעיקר בהשתקה של טענות מהצד הפלסטיני, אך במטא אומרים כי מדובר בתקלה ולא במדיניות מכוונת.

במכון המחקר חמלה, העוסק ברשתות חברתיות בעולם הערבי, טוענים כי הם מזהים ירידה משמעותית בחשיפה למשתמשים ששם המשתמש שלהם הוא בערבית. לפי דוח המכון, גם פוסטים בפייסבוק וגם סרטוני רילז באינסטגרם זוכים בשבועות האחרונים לחשיפה נמוכה יותר עבור תכנים הקשורים למלחמה. הגורם לכך עשוי להיות גם מלחמתה של פייסבוק באתרי החדשות, בעקבות תקנה שעברה לאחרונה בקנדה ודורשת מפייסבוק לחלוק בהכנסות שהיא עושה מפרסומות עם אתרי החדשות שאותם המשתמשים מקדמים בפלטפורמה.

טיקטוק (צילום: 123RF‏)
טיקטוק. טענות חוזרות להיותה של הרשת סוכן זר שמנסה להשפיע על צעירים|צילום: 123RF‏

בטיקטוק לעומת זאת, סרטונים על המלחמה בעזה מקבלים במה מרכזית. ויש כבר מי שמוצאים קשר בין הצפת תוכני המלחמה לבין העובדה שטיקטוק היא אפליקציה בבעלות בייטדאנס הסינית, שיש לה קשרים ענפים למשטר הסיני. בניוזלטר של אתר The Information נכתב כי ההתנהגות של טיקטוק בזמן המלחמה מוכיחה את הצורך לחסום את האפליקציה בארה"ב, מאחר ומדובר בסוכן זר המשתמש בכוח האדיר שלו בשביל להשפיע על דעתם של צעירים.

גם אם טיקטוק לא מתפקדת ככלי במשחק הגיאופוליטי, היא בוודאות משחקת כלי להפצת מידע, שבתוכו יש לא מעט מידע שקרי. לטיקטוק יש אינטרס להציג את עצמה כרשת חברתית שדואגת לבטיחות של המשתמשים שלה, וככזו היא משקיעה כסף רב בניטור תכנים ברשת והורדתם. ובכל זאת, טיקטוק גם מרוויחה הרבה כסף מקרבות טיקטוק שבהם שחקנים ממדינות שונות רבים ביניהם ומבקשים כסף מהגולשים. להזכיר לנו שיש משתמשים שמרוויחים מהמלחמה, אבל המרוויחות העיקריות תמיד יהיו הרשתות החברתיות עצמן.