מנכ"ל אינטל הטרי, ליפ־בו טאן, מסיים חודש ראשון בתפקיד, כשהוא מקיים די במהירות את מה שהבטיח. רק לפני שבועיים אמר לעובדי אינטל ולמשקיעים כי יפצל מהחברה "עסקים שלא נמצאים במרכז הפעילות של החברה" - ואתמול חתמה אינטל על מכירת השליטה באלטרה, חברה־בת שרכשה ב־2015, לידי קרן הפרייבט אקוויטי סילבר לייק.

הקרן תקבל לידיה את השליטה (51%) לפי שווי חברה של 8.75 מיליארד דולר, כמחצית משוויה לפני עשור, בעוד שענקית השבבים תוכל לשלשל לכיסה 4.28 מיליארד דולר ולכסות במעט על גירעונותיה ולהאיץ את בניית המפעלים שהיא מתכננת. נכון לסוף השנה, אינטל סבלה מתזרים מזומנים שלילי של 13 מיליארד דולר.

אלטרה היא זכר לימים עברו באינטל: היא נרכשה זמן קצר לאחר שמובילאיי הישראלית נקנתה ב־14.7 מיליארד דולר, כאשר בחברה חשבו להתרחב לשווקים מתפתחים כמו תחום הרכב ומכשירי קצה חכמים (תחום שלפני עשור נקרא IoT - "אינטרנט של הדברים"). המנכ"ל באותה תקופה, בריאן קרזניץ', הודח בסופו של דבר, אינטל כשלה להיכנס לתחומים חדשים, ושוק הרכב נכבש על ידי שתי חברות שבבים מתחרות: קוואלקום ואנבידיה.

מניית אינטל (אינפוגרפיקה: גלובס)
אינפוגרפיקה: גלובס

גם מובילאיי על המדף?

אם לקחת כהווייתם את דבריו של טאן, הרי שאך טבעי שהחברה־הבת הנוספת של אינטל, מובילאיי, גם היא על המדף בצורה זו או אחרת. מכירת מניות במובילאיי על הפרק עוד מימי המנכ"ל הקודם, פט גלסינגר, שהועזב מתפקידו בדצמבר, אך דבר לא נעשה בנדון. בניגוד לאלטרה, מובילאיי היא חברה ציבורית. פרופ' אמנון שעשוע הנפיק אותה מחדש באוקטובר 2022, לאחר שהבין שאינטל לא תוכל להיות בית טכנולוגי ומוצרי אמיתי לחברה. הצדדים הסכימו שאפשר יהיה ליהנות מהחברה לפחות כנכס פיננסי. 

ליפ־בו טאן

אישי: בן 65, נשוי + 2. נולד במלזיה, גדל בסינגפור ועבר לארה"ב בגיל 22
מקצועי: מנכ"ל אינטל. מייסד קרן ההשקעות וולדן ולשעבר מנכ"ל קיידנס. תואר ראשון בפיזיקה מאוניברסיטת סינגפור, תואר שני ושלישי בפיזיקה גרעינית מ־MIT
עוד משהו: השקיע בסטארט־אפים ישראליים כגון Classiq, Vayar, ProteanTecs, Lightbits

אינטל התייחסה למובילאיי כאל תרנגולת שמטילה ביצי זהב. אחרי שהונפקה בהצלחה במחיר של 27 דולר למניה, גירדה מובילאיי ברוב שנת 2023 את רף 40 הדולר למניה. אך בשנה האחרונה, מנייתה ספגה ירידות של 60% על רקע הצטברות מלאי שבבים בתעשיית הרכב, התלות בלקוחות סיניים והחשיפה למכסים ההדדיים, וכן החלטה של כמה מלקוחותיה כמו זיקר ופולסטאר הסיניות לפתח מוצר מתחרה באופן פנימי.

אמנון שעשוע, נשיא ומנכ
מנכ"ל ומייסד מובילאיי אמנון שעשוע בעת הנפקת החברה בנאסד"ק ב-2022|צילום: נאסד"ק, יחצ

האם טאן סבור שזה הרגע לממש מניות גם במובילאיי? בכירים בשוק ההון שמכירים את החברה סבורים שהמנכ"ל החדש, כמו גם קודמו, ממתין לעליית מחיר המניה, דבר שעשוי לקרות כבר בשנה הבאה כאשר החוזים החדשים עם חברות כמו פולקסווגן ופורשה יבשילו לעלייה בהכנסות. אי לכך, מכירת מובילאיי לא צפויה בחודשים הקרובים על אף כוונות המנכ"ל החדש לגייס מזומנים.

"לאלטרה ומובילאיי אין שום סינרגיה לפעילות הליבה של אינטל כיום", אומר סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בבית ההשקעות אופנהיימר. "מדובר בחברה טובה עם הנהלה איכותית, אבל יש כעת יותר מדי חלקים נעים בשוק שבו היא פועלת, והמכסים ומלחמת הסחר מזעזעים את התחום. קשה לראות קרן פרייבט אקוויטי שרוכשת חברה כמוה. אבל קוואלקום, למשל, שסופגת מכה בגלל תחרות פנימית מצד הלקוחה שלה, אפל, יכולה לראות במובילאיי נכס מעניין לרכישה כדי לפצות על אובדן ההכנסות שלה". 

ליפ־בו טאן סוגר חודש כמנכ"ל אינטל

המהלכים הבולטים עד כה
1. מכירת השליטה בחברת הבת אלטרה לפי שווי של 8.75 מיליארד דולר, כמחצית מהשווי ב־2015
2. החלפת חברי דירקטוריון לא מנוסים מהאקדמיה במומחים מענף השבבים
3. חתימה על הסכם עקרונות להקמת מיזם ייצור משותף עם TSMC

התוכניות להמשך
1. פיטורי מנהלים מדרגי הביניים כדי להעמיק את השינוי התרבותי בחברה
2. גיוס לקוחות חדשים למערך הייצור העצמאי
3. הסטת ההשקעות להשקת השבב המתקדם 18A

מנכ"ל ראשון מבחוץ

טאן נמצא בקושי חודש בתפקיד. הוא מונה באמצע חודש מרץ באופן מפתיע, לאחר ששימש כחבר דירקטוריון באינטל עד אוגוסט האחרון - אז פרש בבת־אחת בשל חילוקי דעות עם גלסינגר על היקף הקיצוצים שהיה נמוך מדי לטעמו וקצב ההתקדמות האיטי במערך הייצור. אז נחשב הדבר לאובדן גדול ליצרנית השבבים ולמכה נוספת לתדמית שלה.

מנכ
מנכ"ל אינטל המודח פט גלסינגר|צילום: רויטרס

טאן נחשב לאחד מבכירי ענף השבבים העולמי. הוא שימש במשך כמעט שני עשורים כמנכ"ל האגדי והמקושר של קיידנס, אחת משתי ספקיות כלי פיתוח השבבים הגדולות בעולם. הגעתו לאינטל היוותה בעיני המשקיעים הבעת אמון גדולה בחברה - טאן הוא המנכ"ל הראשון שבא מבחוץ ולא גדל בתוכה, הוא אחד המנהלים המקושרים בתעשייה ובעל הבנה יוצאת דופן באשר לאופן שבו היא מתפתחת.

הוא נחשב על ידי המשקיעים לאיש הנכון בזמן הנכון, אך הוא לא זכה אפילו לשבוע אחד של חסד בתפקיד. מניית החברה אמנם עלתה ב־15% בסמוך להכרזה, אך מאז הספיקה לעבור לירידה של 11% על רקע הטלת המכסים על ידי ארה"ב שטלטלה את השווקים.

טאן רואה באינטל כמעין סטארט־אפ, חברה שאיבדה את הדרך אך ביכולתה להתחיל מחדש באמצעות תהליך הבראה ממושך. את מהלך הקיצוצים האחרון של גלסינגר שהשיל מהחברה 17 אלף עובדים, או 15% מסך המועסקים בשנה שעברה, ראה טאן כמעט מדי ומאוחר מדי, כך על פי רויטרס, ודברים שאמר בנאום כניסתו לתפקיד מרמזים על המשך הכוונה לקצץ עוד מנהלים מדרגי הביניים.

לדבריו, קרן ההון־סיכון שהקים, וולדן, לימדה אותו לעבוד עם סטארט־אפים, ידע שהוא מתכוון ליישם גם לאינטל: "הניסיון לימד אותי לעבוד עם צוות קטן ומיקוד, ולטפל במה שהחברה צריכה", אמר. "המשימה המאתגרת שלי היא לבנות את אינטל החדשה. אני אוהב את החברה הזו, היה לי קשה לראות אותה נאבקת. פשוט לא יכולתי להישאר מהצד, בידיעה שאני יכול לעזור לשנות את המצב", אמר. "נשארנו מאחור בחדשנות. כתוצאה מכך, היינו איטיים מדי להסתגל ולענות על הצרכים שלכם. מגיע לכם יותר טוב, ואנחנו צריכים להשתפר".

אינטל ישראל (צילום: יניב קרן, יחצ)
עובדים בייצור שבבים באינטל ישראל (ארכיון)|צילום: יניב קרן, יחצ

פיטורים, כרגע לפחות, לא על הפרק, אך מאז שנכנס טאן לתפקיד, הוחלפו מספר חברים בדירקטוריון החברה, שזכה לאחרונה לביקורת על כך שהוא מנותק מתעשיית השבבים וממוקד יתר על המידה בגיוון, הכלה ושוויון. הוא פיטר מרצה לבריאות ציבורית מאונ' פנסילבניה, מנכ"ל לשעבר של חברת מוצרי בריאות וראש פקולטה להנדסה ושכר במקומם שני מנכ"לים לשעבר של ענקיות שבבים כמו ASML ומיקרוצ'יפ.

סימן מעודד באופק

מאז שהוקמה אינטל ייצרה את השבבים לעצמה, במקום להוציא את עבודת הייצור למפעלים המתמחים בכך כפי שעושות כל מתחרותיה. בעבר היה לכך יתרון תחרותי שתרם לרווח הגולמי, אך במהלך העשורים האחרונים הפכו מפעלי הייצור שלה לאבן רחיים על צווארה - דבר שהמנכ"ל הקודם גלסינגר שם לעצמו למטרה לשנות. גלסינגר דגל בפתיחת שערי המפעלים גם לחברות שבבים אחרות, דוגמת קוואלקום, אנבידיה או אפל, אך מפעלי הייצור של אינטל נותרו נחותים טכנולוגית והתקשו למשוך לקוחות.

בעוד המשקיעים דחפו לפיצול מלא בין חטיבת הייצור לחטיבת עיצוב השבבים של החברה, גלסינגר נותר שמרן בעמדותיו כי אין לפצל את חטיבת הייצור באופן מלא. טאן טרם התבטא באופן מפורש בנושא, אך הדיווח מסוף החודש שעבר לפיו שאינטל ו־TSMC הקימו חברה משותפת לייצר הוא סימן מעודד. לפי ההסכם החדש, שטרם נחתם באופן סופי, ענקית הייצור הטייוואנית תעביר כמה מהטכנולוגיות שלה לאינטל בחלק ממפעלי הייצור שלה. TSMC תקבל 20% מהמיזם, בעוד שאינטל תחזיק בשארית.

TSMC (צילום: רויטרס)
TSMC|צילום: רויטרס

"השותפות הזו מראה שטאן פתוח יותר לכיוון של פיצול מלא, ושבו חטיבת הייצור תעבוד באופן עצמאי", אומר אוראל לוי, מייסד שותף בקרן הגידור ANEK קפיטל. "עד שההפרדה לא תתבצע, יהיה קשה לחטיבת הייצור לזכות באמון של לקוחות חדשים וליצור יתרון תחרותי. הבעיה היא שזה לוקח זמן, ועד שזה יקרה אינטל מאבדת נתחי שוק בכל אחד מהתחומים בהם היא פעילה - שבבים למחשבים, לשרתים, ובינה מלאכותית. קיים חשש בשוק מאפקט פייפאל - חברה שאיבדה את החדשנות הטכנולוגית שלה והביאה מנכ"ל מבטיח, אלא שלמרות ההבטחות הרבות שנתן בתחילת הדרך, הביצועים היו מאכזבים".

"בינתיים", אומר לוי, "הטלת המכסים ומלחמת הסחר מאיימת על היציבות של אינטל, למרות שהממשל האמריקאי, ככל הנראה, מסייע לה: הוא משתמש במכסים על טייוואן ועל TSMC כשוט ואגב כך מביא אותן לבנות מפעלים בארה"ב ולהעביר חלק מתהליכי הייצור שלה לאינטל".

המפעל בישראל יימכר?

לאחר שהמתחרה אנבידיה הכריזה כי תחלוש על פרויקט בן חצי טריליון דולר להקמת מפעלים של כלל שרשרת הערך הטייוואנית לייצור שרתי בינה מלאכותית בארה"ב, מה המקום של אינטל? הממשל האמריקאי, מרוכז בייצור בארה"ב - ואגב כך מוכן להטיל מכסים גם על שבבים - אלה יוכרזו עוד מספר שבועות לאחר בדיקה מקיפה שהוא עורך בנושא. לפיכך, האם טאן ייאלץ לוותר על המפעל בישראל לטובת השקעה בארה"ב?

מפעל אינטל קריית גת (ארכיון) (צילום: לע
מפעל אינטל קריית גת (ארכיון)|צילום: לע"מ

טאן מכיר היטב את ישראל. בראיון שנערך עמו ב־2016 כמנכ"ל קיידנס, הוא הסביר כמה הוא רואה בישראל כמדינה טכנולוגית ויזמית, והזכיר את הרכישות שביצע בישראל וכן כמה חברות בולטות דוגמת אנפורנה וסולאראדג'. עם זאת, עם הלחץ האמריקאי לייצר קודם כל בארה"ב, סבור האנליסט סרגיי וסצ'ונוק כי אינטל "תוכל למצוא קונה מקומי למפעל שלה בקריית גת, כמו טאואר. יש כאן לא מעט לקוחות פוטנציאליים כמו אפל, אנבידיה ומארוול. בגלל הקרבה ללקוחות, אין סיבה שלא יימצא מי שיהיה מוכן לקנות את המפעל של אינטל כאן".

הכתבה פורסמה לראשונה באתר גלובס