נטפליקס החליטה שהיא רוצה להיות הנטפליקס של הגיימינג. עוד ב-2017 אמר מנכ"ל נטפליקס והמייסד, ריד הסטינגס: "תחשבו על זה, כשאתם צופים בתוכנית טלוויזיה בנטפליקס ומתמכרים אליה, אתם נשארים ערים עד מאוחר בלילה, והמתחרה הכי קשוח שלנו בפער - הוא שינה". אבל מאז גילו בחברה אויב חדש שגונב להם את הלקוחות הצעירים - פורטנייט.

מה שהוביל את החברה כבר ב-2021, בשיא הקורונה, להכריז על "החוויה" החדשה שלה בתחום המשחקים, אבל אם עושים פאסט פורוורד שלוש שנים קדימה לאוקטובר 2024, היא סוגרת את כל האולפנים שלה של המשחקים ומפטרת המוני אנשים. ב"גארדיאן", ממש לא מזמן, רק בפברואר, אומרים בכותרת: "איזה טעות נטפליקס עשתה". איך הכול השתבש לה, ואיפה היא טעתה עם כל אסטרטגיית המשחקים שלה?

למה זה בעצם קרה?

תעשיית הגיימינג נהנתה מהרבה שנים של צמיחה מאוד מוגברת, משנות ה-90 עד 2010 זה היה קרוב לחמישה אחוזים מדי שנה, ומאז הייתה צמיחה של עשרה אחוזים שנה אחרי שנה. ואז מ-2021 בערך עד 2024, הגענו לסטגנציה מוחלטת, כלומר אין צמיחה בעולם הגיימינג.

בגדול, עולם הגיימינג מוערך בסדר גודל של 200 מיליארד דולר, קצת פחות מכך, כאשר רוב הכסף מגיע מאסיה ולא מארצות הברית. אבל הדבר שבאמת מעניין הוא שחמישים אחוז מהמשחקים משוחקים במובייל, ועוד חמישים אחוז בפלטפורמות אחרות - בערך עשרים וחמישה אחוז בקונסולות משחק ועוד 25 אחוז במחשב. הסיבה לירידה בכמות השחקנים היא שקשה להביא שחקן חדש, הפרסומות עולות הרבה כסף וישנה רגולציה בנושא. אבל סיבה נוספת היא טיקטוק שכל הזמן גוזלת יותר זמן מסך מהמשתמשים. 

אז איך נטפליקס רוצה הפעם להשתלט על תחום המשחקים? דבר ראשון, היא פיטרה את מייק ורדו, את מי שאחראי על תחום הגיימינג והביא להפסדים של מיליארד דולר והשקיע השקעות כושלות, והביאה בחור חדש שנקרא אלין טסקן Alain Tascan, שהיה סמנכ"ל באפיק (החברה שפיתחה את פורטנייט). והנה בכנס GDC, תערוכת המשחקים הגדולה שהתרחשה בחודש שעבר, הוא אומר: "אנחנו הולכים על משהו אחר לגמרי, שונה מכל מה שעשינו עד עכשיו. אנחנו נתמקד בלייצר משחקים פשוטים שמתבססים על המותגים שלנו, ואפשר לשחק אותם בטלוויזיה. לא תצטרכו קונסולות ולא PC מאוד יקר כדי לשחק את המשחקים שלנו".

אלאין טאסקין
אלאין טאסקין

כלומר, הוא אומר אנחנו לא הולכים לפתח משחקי טריפל A, המשחקים הכי נחשבים, וללכת מכות על קהל השחקנים המקצועי שכבר מחובר למשחקים ולחברות שהוא אוהב, אלא אנחנו הולכים לפנות לצופים של הסדרות שלנו, ואותם לשכנע להרחיב קצת את הסדרה שהם צפו בה פשוט על ידי משחק. זה סוג אחר לגמרי של מוצר. זה הגיוני, כי אם יש כבר סדרה מצליחה, כמו "משחק הדיונון", אז סביר להניח שאתה כשחקן תרצה לשחק משחק שנקרא "משחק הדיונון". או אם מאוד התחברת ל"אמילי בפריז", אז אולי ניתן לך מין משחק חוויתי של הליכה ברחובות פריז ולשחק את המשחק הזה, או עסקי נדל"ן לפי Selling Sunset או דייטינג לפי התוכנית Perfect Match וכו'. 

טסקן אומר: "המטרה שלנו היא להגיע למאות מיליוני אנשים כמו שעשו רובולוקס, פורטנייט ומיינקראפט. זאת השאיפה שלנו ואנחנו צריכים להתאים את עצמנו למטרות של נטפליקס - כל השאר זה הסחות דעת". ברגע שיש לך מותג מוכר, אז פחות יקר לגרום לשחקנים לרצות ולהוריד את המשחק שלך, וככה בעצם זו מין דרך להילחם בעלויות המאוד גבוהות של אפל ושל גוגל.

התפנית בעלילה

אבל יש עוד משהו שלא לקחו בחשבון - ה-AI בתחום הגיימינג. סיפרנו לפני כמה פרקים על Vibe-coding ועל הטירוף שראינו כמה קל לפתח. זה אומר אם יש לך רעיון לתוכנה או לאפליקציה, אתה כבר לא צריך לכתוב שפת תוכנה. יש מלא אתרים, base44 וכולי שאתה נכנס, כותב באנגלית או אפילו בעברית את הרעיון שיש לך בראש, ואתה מקבל תוכנה עובדת.

הנה כבר יש בחור אחד שפיתח משחק שנקרא fly.pieter.com. והמשחק הזה שפותח על ידי אדם בודד כבר מייצר לו הכנסות של חמישים אלף דולר בחודש, והכל נעשה באמצעות ה-Vibe coding הזה. כבר אפשר לייצר מזה הרבה מאוד כסף, ואז זה גם מאוד מסוכן לכל הסטודיואים הענקיים האלה שכרגע יש בהם אלפי מפתחים. אילון מאסק אומר שזה הולך להיות דבר עצום וגדול, והוא אומר "אני רוצה שבאמצעות גרוק יפתחו עוד ועוד משחקים, את הדור הבא של המשחקים".

רוצים לדעת מה קורה בטק רגע לפני כולם? הצטרפו לקבוצת הפייסבוק של "בזמן שעבדתם"

>> בזמן שעבדתם, פרק 221 - מספיק עם הג'יבלי: הכלי שלוקח את הטרנד בסיבוב