הבינה המלאכותית, שכבר משתלבת בתחומים שונים משפיעה במהירות על חיינו, כעת היא מתחילה לחדור גם לשוק העבודה. מנכ"לים ובכירי טכנולוגיה מדברים בגלוי על עולם שבו מחשבים עושים כמעט הכול: עורכי דין, מתכנתים, פסיכולוגים, רואי חשבון – כולם עלולים למצוא את עצמם מוחלפים באלגוריתם. חלק רואים בזה איום, אחרים דווקא הזדמנות לשחרור מקצב החיים המודרניים. כך או כך, שוק העבודה משתנה במהירות מסחררת.
מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, מצייר תמונה קודרת: "תחומים שלמים של משרות ייעלמו ולא יחזרו". התחזיות הללו מגובות גם על ידי מייסד פייסבוק, מארק צוקרברג, שאמר כי "בשנה הבאה אולי מחצית מהפיתוח יבוצע בידי בינה מלאכותית", ואילון מאסק שניבא – "נגיע לנקודה בזמן שבה לא יהיה צורך במשרות. תוכלו לעבוד אם תרצו לסיפוק עצמי, אבל ה-AI יהיה מסוגל לעשות הכול".
אבל אולי הקול הבולט והנחרץ מכולם הוא זה של דניאל שרייבר, מייסד ומנכ"ל חברת הביטוח הדיגיטלית למונייד. שרייבר עורר סערה ברשתות בעקבות סרטון שהופץ מהרצאה שנערכה לפני חצי שנה, תחת השם: "החייזרים נחתו – והם מוכנים לעבוד בחינם". לדבריו, הבינה המלאכותית שקולה לחדירה של מיליוני יצורים על-אנושיים לשוק העבודה: "הגיעה אינטיליגנציה חכמה מאיתנו, זולה מאיתנו, טובה מאיתנו. זה כאילו חמישה מיליון חייזרים נחתו בישראל – מתנדבים לעבוד בחינם. אלה גלי ההדף שאנחנו הולכים לראות".
לדבריו של שרייבר בתוך 3 עד 5 שנים, כמעט כל תפקיד שאפשר לבצע דרך זום – בין אם מדובר ברואי חשבון, עורכי דין, פסיכולוגים או מקודדים – יוכל להיעשות בידי בינה מלאכותית ובעלות כמעט אפסית.
הוא אף מאשים את התעשייה בהסתרה מכוונת: "יש פה קונספירציית שתיקה. הבנקים עושים מזה המון כסף, חברות ההייטק מרוויחות, ושווי השוק רק עולה. אף מעסיק לא רוצה שעובדים יתחילו לחשוש או לעזוב מיוזמתם".
אבל השינוי כבר כאן – והוא מורגש בשטח. רחל (שם בדוי), שעבדה כמעט עשור בחברת טכנולוגיה גלובלית, פוטרה לאחרונה. לדבריה, אמנם אף אחד לא אמר לה שאת תפקידה החלה למלא בינה מלאכותית, אך עבורה זה ברור: "הכניסו כלי AI שעוזרים בתפקיד – וכנראה גם מחליפים אותנו. התקנים פשוט מתבטלים. אף אחד לא בא להחליף אותך – פשוט אין יותר צורך".
בשוק כבר אומרים – "ה-AI בא לקחת לכם את העבודות"
השתיקה שנשברה בצמרת ההנהלה של חברות הייטק רק מגבירה את התחושה שהשינוי בלתי נמנע. מיכה קאופמן, מנכ"ל פייבר, כתב לעובדיו: "הבינה המלאכותית באה לקחת לכם את העבודות. זה לא משנה אם אתה מתכנת, מעצב, מנהל מוצר, עורך דין או איש שירות – היא באה גם בשבילך".
בחברת Duolingo הכריזו על מדיניות "בינה מלאכותית תחילה" והפסיקו להשתמש בקבלנים חיצוניים. ב-Shopify לא מגייסים יותר עובדים בלי הוכחה שה-AI לא יכול לבצע את המשימה.
סטודנטים לאן?
צעירים שנמצאים כעת בשלב סיום התואר האקדמי מוצאים את עצמם מול מציאות תעסוקתית בלתי צפויה. זיו פרנסיס, סטודנטית למדעי המחשב, מתארת פער ברור בין מה שלומדים באקדמיה לבין מה שנדרש בשוק: "המון קורסים מתמטיים, ואתה מגיע לעבודה ולא מבין מה השימוש בהם".
גם הראל צאלון, סטודנט למשפטים, מודה: "זה מציף המון חששות. כשאני מתייעץ עם ה-ChatGPT, אני תמיד בודק אותו אחר כך. הוא מנסה לרצות אותך, אבל אין לו נגישות אמיתית למאגרים משפטיים". ניר לביא, גם הוא סטודנט למשפטים, מדגיש: "האחריות היא על כל אחד להבין איך להשתמש בטכנולוגיה, ואיך לשנות את דפוס הפעולה כדי להתאים את עצמו לשוק".
המקצועות שייעלמו ואלה שייוולדו
דוח של הפורום הכלכלי העולמי צופה ירידה חדה במשרות בתחומים כמו פקידות, דפוס, שירות לקוחות, תרגום, ביטוח, עריכת דין, עיצוב גרפי, ואף תחזוקה ונהיגה – הודות לכלי בינה שישתלבו ברכבים אוטונומיים.
עם זאת, צפויים להיווצר גם מקצועות חדשים: מומחי AI, אנשי סייבר, מהנדסי רכבים חכמים ואנשי אנרגיה ירוקה. ליהי בירו, סטודנטית למשפטים ומנהל עסקים, סבורה ש"עבודות חדשות ייווצרו עבור אנשים שיידעו להפעיל את ה-AI, לנהל אותו, ולא שהוא ינהל אותם".
שירי וקס, מנכ"לית חברת ההשמה גוטפרנדס, מספרת על השינוי העמוק: "מנהלי פיתוח כבר אומרים לי – המשימות הפשוטות כבר לא שלנו, הבינה יודעת לבצע אותן. מחפשים אנשים שמסוגלים להסתכל בראייה מערכתית, ברמה גבוהה". התוצאה: עובדים צעירים בתעשיית ההייטק מפוטרים, ובמקום שלושה עובדים – מגייסים אחד.
מייסד צ'ק פוינט: "יותר אבטלה? להפך"
לא כולם מסכימים לתחזיות הקודרות. גיל שויד, מייסד צ'ק פוינט וחתן פרס ישראל, מאמין בתרחיש אחר: "אני לא חושב שתהיה יותר אבטלה. להפך – נצטרך יותר אנשים לפקח על המערכות. כל המהפכות הקודמות הביאו ליותר עבודה, לא פחות. אנחנו עובדים יותר קשה מבעבר". הוא אף מציע זווית אופטימית: "אולי זה דווקא טוב שנעבוד פחות. אולי סוף סוף נוכל ליהנות יותר מהחיים".
שרייבר לא משתכנע: "99% מהחקלאים נעלמו כי אף אחד לא חורש שדות עם יעה. קשה לחשוב על תחום שהמכונות לא יוכלו לעשות טוב יותר מאיתנו. אין לי סיבה להאמין שיש משהו במוח האנושי שלא ניתן לדמות באמצעות נוירונים סינתטיים".
ובכל זאת, יש לא מעט כשלים. ניסוי של חברת Anthropic שבו הופעלה בינה מלאכותית לניהול קיוסק – הפך לכאוס מוחלט. המכונה מכרה קוביות מתכת, המציאה לקוחות ופיתחה משבר זהות. היכולות עדיין לא מושלמות.