כמו כל ישראל, גם ההייטק המקומי מסכם שנה מאתגרת מאז פרוץ המלחמה. דוח חדש שמתפרסם מציג את היקף הפגיעה שחווה הענף המוביל בכלכלה המקומית בהשוואה לשנה הקודמת. בשורה התחתונה, השקעות ההון סיכון בחברות הסטארט-אפ הישראליות ירדו בכ-6% ביחס לשנה שלפניה, ומספר הסבבים ירד בכ-12%. אך צלילה מעמיקה יותר מראה כמה בעיות מטרידות יותר.
הדוח שחיברו האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) ומכון המחקר והמדיניות RISE Israel מציג ריכוזיות הולכת וגוברת של סצינת הסטארט-אפים הישראלית. הנתונים מראים כי עיקר ההון שמגייס הענף זורם למספר הולך וקטן של חברות בהשוואה לעבר, שגייסו מגה-סבבים של יותר מ-100 מיליון דולר.
המגה-סבבים היו אחראים ל-45% מהכסף שגייסו הסטארט-אפים הישראלים בשנת המלחמה - לעומת 30% בשנה שקדמה לה. במקביל, 10 ההשקעות הגדולות ביותר שבוצעו בתשעת החודשים הראשונים של 2024 גרפו 47% מסך ההון שהושקע בענף - לעומת כרבע מההון ב-2023 ופחות מ-20% מכלל ההשקעות בכל אחת מהשנים 2022-2014.
פחות מ-50% מהחברות גייסו סבב A
נתון אחר בדוח מוסיף לדאגה לפיה סצינת הסטארט-אפים הישראלית הופכת ליותר ויותר ריכוזית, ומצביע על הקושי שבו נתקלות חברות צעירות לבצע גיוסי המשך שיאפשרו להן להמשיך ולהתפתח. כך, פחות מ-50% מהחברות שביצעו גיוסי סיד ראשוניים בשנת 2022 הצליחו להמשיך ולגייס מאז סבב A.
נתון אחר שמצוין בדוח הוא הירידה המתמשכת במספר המשקיעים הפעילים בארץ, מקומיים וזרים כאחד. התופעה, שהמשיכה גם ברבעון השלישי של השנה, כוללת ירידה של כ-30% במספר המשקיעים הפעילים בהייטק המקומי בשנת המלחמה לעומת 12 החודשים שקדמו לה.
במקביל להתמעטות המשקיעים בהייטק המקומי, מחברי הדוח מצביעים גם על דומיננטיות גוברת של חברות הייטק ישראליות שמעדיפות למקם את המטה שלהן בחו"ל. מהנתונים עולה כי כרבע בלבד מהחברות שגייסו ב-2024 הון של 25 מיליון או יותר מחזיקות את המטה שלהן בארץ, וכי שני שליש מתוכן מחזיקות אותו בארה"ב. בקרב החברות הישראליות שביצעו גיוסי ענק של 100 מיליון דולר ומעלה מתחילת השנה התמונה בעייתית עוד יותר: רק 14% מחברות אלו מחזיקות מטה בישראל.
הסיבה המטרידה לעלייה במספר העובדים
נתון מעניין שעולה מהדוח עוסק במספר העובדים בענף הייטק: ככלל, מחברי הדוח מצביעים על קיפאון במספר העובדים בענף ללא הבדל בין גודל החברה פרט לחריגה אחת בולטת - צמיחה במספר העובדים שהועסקו בשנה שעברה בחברות בגודל של 500-201 עובדים.
אלא שהנימוק שנותנים מחברי הדוח לצמיחה זו מטריד: "חלק מצמיחה זו נובע מגידול במספר החברות בקטגוריה. כלומר, ישנן מספר חברות גדולות יותר שהצטמצמו וירדו לקטגוריה זו, וכן חברות בינוניות שגדלו ונכנסו לקטגוריה. מגמה זו מצביעה על כך שחברות שנמצאות בשלב מתקדם של צמיחה הצליחו להמשיך להתרחב, בעוד שחברות בשלבים המוקדמים של הצמיחה התקשו, וחברות גדולות ובשלות יותר ביצעו קיצוצים".
מחברי הדוח מציגים מספר המלצות למקבלי ההחלטות שנועדו לסייע בצליחת המצוקה בענף. בין היתר הם מציעים לעודד משקיעים באמצעות מאמצעי הסברה ויוזמות להקטנת סיכוני השקעה; גיבוש תוכנית להחזרת מוחות לישראל לתעשייה ולאקדמיה; וסיוע ליזמים וחברות בתחומים נבחרים.
קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת IATI: "ההייטק היה וימשיך להיות מנוע הצמיחה העיקרי של הכלכלה והמשק הישראלי ועל כן, מקבלי ההחלטות ואנחנו מוכרחים להמשיך בדרך זו. יצירת וודאות למשקיעים, חשיבה אסטרטגית ויצירתית תוך פעילות נחושה כדי להבטיח את שגשוגה של התעשייה".
אורי גבאי, מנכ"ל מכון המחקר והמדיניות RISE Israel: "הדוח שפרסמנו מציג מצד אחד את הגמישות שמגלה הענף, אך גם סימני אזהרה מדאיגים במיוחד ומגמות שהשלכותיהן דרמטיות לעתידו. יש לזכור גם כי חוסנו של ההייטק הוא קריטי לצרכי הביטחון של ישראל, שילכו ויגדלו בשנים הקרובות, וידרשו תקציבים משמעותיים. ככל שמנוע הצמיחה של ישראל ייחלש, יהיה קושי ממשי לממן את כלל ההוצאות הביטחוניות הצפויות בעתיד הקרוב והרחוק".