שבוע אחרי מכירת ענק, השנייה בגודלה בהייטק הישראלי, ודיווחים על שווי עצום לחברת סטארט-אפ אחרת, קצת מוזר לדבר על קיפאון בהייטק. אבל האמת היא שחרף ההצלחות, ההייטק המקומי נמצא במשבר, כזה שהחל הרבה לפני מלחמת 7 באוקטובר. מחקר חדש של מכון RISE Israel וחברת הדאטה IVC שמתפרסם הבוקר (רביעי) צלל לתוך הקיפאון ובדק: איזה עובדים נפגעו במיוחד, מה זה אומר על הסיכוי להגשים את חלום העבודה בהייטק - ואיך כל זה פוגש את איום הבינה המלאכותית.
עוד בנושא ב-N12:
• עדיין חולמים לעבוד בהייטק? הנתונים שיגרמו לכם להתעורר
• האוצר חושף: המציאות מאחורי חלום ההתעשרות בהייטק
• המספרים שחושפים כמה הייטקיסטים באמת עברו לחו"ל
הנתונים מדברים בעד עצמם: מאז סוף 2022, מספר המשרות בהייטק נמצא בקיפאון כמעט מוחלט, אחרי עשור של צמיחה מהירה שהגיעה לשיא חסר תקדים ב-2021-2022. דוח מצב התעסוקה בהייטק הישראלי 2023-2024 של מכון RISE ו-IVC מראה שהקפאון הזה לא פגע בכולם באופן שווה. במקביל, השכר הריאלי הממוצע בהייטק נותר ללא שינוי משמעותי, מה שמלמד שמדובר בהקפאת גיוסי עובדים ולא בהחלפה של עובדים בטכנולוגיות אוטומטיות.
מתחת לפני השטח של הקיפאון הכללי מתגלה סיפור מורכב יותר של "מי בפנים, מי בחוץ". "ההייטק מצטמצם לליבה שלו", מסביר ד"ר אסף פתיר, הכלכלן הראשי של מכון RISE. "אנחנו רואים שחברות מצמצמות בתחומים סביב למו"פ (מחקר ופיתוח) - מרקטינג, מכירות, משאבי אנוש. המו"פ עדיין גדל, לא גדל כמו בתקופה הטובה, אבל אנחנו רואים פחות צמצום שם".
יציבות בתכנות, ירידה בתפקידים מסביב
המספרים מאששים את התמונה: הירידה הגדולה ביותר במספר המועסקים, של 6.6%, היא בקרב תפקידים עסקיים כמו שיווק ומכירות. אחריהם תפקידי מנהלה ותפעול עם ירידה של כ-4%, ואילו התפקידים הטכנולוגיים שמרו על קיפאון יחסי. במילים אחרות, ההייטק כיום מספק פחות תעסוקה לעובדים שאינם במקצועות הליבה הטכנולוגיים.
התמונה של "חזרה לליבה" ניכרת גם בחלוקה לסקטורים. הסקטורים שבהם ההייטק הישראלי חזק היסטורית - כמו סייבר, שהגדיל את מספר העובדים בו ב-9% בשנתיים האחרונות - מחזיקים מעמד טוב יותר. לעומתם, תחומים שהם יותר בפריפריה של ההייטק הישראלי, כמו אגריטק ומדעי החיים, נפגעו קשה יותר עם ירידות של כ-5% במספר המועסקים.
למרות קרוב לשנתיים של מלחמה מטלטלת, פתיר אומר שהיא לא מהווה גורם מרכזי במשבר בענף. "אנחנו רואים את אותן מגמות של תעסוקה גם בארצות הברית וגם בבריטניה", הוא מסביר. "השאלה היא מה יקרה בנקודת היציאה. מתישהו ההייטק העולמי יצא מהמשבר שלו וכשזה יקרה, אם בישראל אנחנו נהיה עדיין בעיצומה של מלחמה עם הרבה אי וודאות לגבי העתיד פה - אז נשאר מאחור".
כולם רצו הייטקס, ולא היה מקום
אחד הביטויים הבולטים ביותר של המשבר הוא הקושי של עובדים צעירים (ג'וניורים) למצוא עבודה בהייטק. לדברי פתיר, אתגר ההשתלבות נובע במידה רבה מהצפת השוק בעובדים שהוכשרו במהלך שנות הגאות. המחקר מראה שמספר בוגרי מדעי המחשב באוניברסיטאות הוכפל בתוך ארבע שנים - מ-1,621 בוגרים ב-2020 ל-3,124 בשנת 2024.
"היה לנו בעצם עשור שבו ההייטק צמח בקצב של 3%-4% בשנה, ואז שנתיים פוסט קורונה שהייתה פתאום צמיחה בקצב מאוד מהיר", מתאר פתיר את הרקע. הצפי לביקוש גבוה לעובדים הביא להרחבה חריגה של התוכניות האקדמיות - אבל עד שהגדלת מספר הסטודנטים באה לידי ביטוי בבוגרים, השוק כבר השתנה.
התוצאה: שיעור בוגרי התואר הראשון במדעי המחשב שמצאו עבודה בהייטק ירד בכ-10% בתוך שנתיים. במקביל, החוקרים מצביעים על זינוק מ-46% ל-70% בשיעור הרישום ללינקדאין של הבוגרים כעדות לעלייה משמעותית במאמצי חיפוש העבודה.
למרות זאת, פתיר אופטימי לגבי עתידם של הבוגרים הצעירים. "זה בסדר, הם ימצאו עבודה", הוא אומר. "כשאתה בוחר מה ללמוד באוניברסיטה צריך לחשוב על כל הקריירה שלך, לא על השנתיים אחרי סיום התואר. אין לי ספק שלבוגרי מדעי המחשב יש עדיין ערך גבוה מאוד בעולם התעסוקה העתידי, גם עם ה-AI".
ה-AI תיקח את מקומות העבודה?
השאלה על השפעת הבינה המלאכותית (AI) על התעסוקה בהייטק עולה שוב ושוב, ופתיר מספק תשובה מעניינת: "אם מה שהיה קורה זה שהיו מעסיקים פחות מתכנתים כי מחליפים אותם במערכות AI - הנתונים היו נראים אחרת, גם מבחינת השכר וגם מבחינת התעסוקה".
בינתיים המציאות מתחילה להתערבב עם התיאוריה. אתמול הודיעה חברת ההייטק יוטפו (Yotpo) על פיטורי כ-200 עובדים, 80 מהם בישראל, בשל מהלך להטמיע יותר טכנולוגיות מבוססות בינה מלאכותית. אך למרות מקרים כאלו, פתיר משוכנע שמתכנתים פחות מאוימים.
"ככל שמערכות בינה מלאכותית יהיו מסוגלות לעשות יותר דברים, גם הביקוש למערכות בינה מלאכותית יעלה - כלומר יהיה יותר ביקוש לשירותי תכנות", הוא מסביר. "אנשים ירצו ליישם את המערכות הללו לעוד ועוד דברים. ובשביל זה צריך יהיה מתכנתים שיודעים לעשות את זה".
התוצאה לפי פתיר היא שינוי צפוי באופי העבודה של המתכנתים: פחות זמן יושקע בכתיבת קוד בסיסי ויותר בהבנת מערכות מורכבות. "יש להניח שמערכות AI יהיו מסוגלות להחליף הרבה מהמטלות שהיום עושים מתכנתים אנושיים", הוא אומר, "אבל יש גם הרבה הפרזה וחוסר הבנה של מה בעצם עושה מתכנת. גם אצל מתכנת מתחיל, רוב הזמן לא מוקדש לכתוב קוד ללולאה - רוב הזמן מוקדש להבנת המשימה. גם אם המתכנת ישתמש במערכת AI שתכתוב עבורו חלק מהקוד, הוא עדיין יצטרך להבין מה הקוד עושה".
תואר ראשון כבר לא יספיק
שינוי אופי העבודה יגרור לדעת פתיר גם שינוי בתהליכי ההכשרה של המתכנתים, שיתבטא בעיקר בעלייה בחשיבות ההשכלה האקדמית. למעשה, נתוני המחקר כבר מראים סימנים ראשונים לכך: מספר המועסקים שאינם אקדמאים ירד ב-5.4% בשנת 2024, בעוד שמספר בעלי תואר ראשון עלה ב-0.9%.
פתיר מדגיש שלא צריך להיבהל יותר מדי מהמספרים הללו: למעשה, כ-95% מבוגרי ההכשרות החוץ-אקדמיות עדיין עובדים, אז לא מדובר במשבר דרמטי, אלא בצמצום של אפשרויות שנפתחו בתקופת השפע. "תמיד היה יתרון לאנשים עם תואר ראשון", אומר פתיר. "בתקופה שבה יש ביקוש מאוד גבוה למתכנתים, הבוטקאמפים עוזרים להשלים את החסר. אבל זה אף פעם לא היה דרך המלך להיכנס להייטק".
כעת, טוען פתיר, ייתכן שגם התואר הראשון כבר לא יספיק: המחקר שעליו הוא חתום מראה כבר עכשיו עלייה בביקוש לבעלי תואר שני בהייטק. והוא צופה שעם השילוב הצפוי של מערכות הבינה המלאכותית המגמה רק תתחזק. "חלק מהמושגים והכלים שצריך להבין דורשים תואר שני. זה לא משהו שאתה יכול פשוט ללמד בתואר ראשון", הוא מסביר.
הנתונים כבר מראים את תחילת המגמה: מספר המועסקים בעלי תארים מתקדמים במקצועות הייטק שעובדים בתפקידים טכנולוגיים עלה ב-13% בשנתיים האחרונות.
בינתיים, נצפים הבדלים מינוריים בסיכויי הקבלה לעבודה של בוגרי מוסדות הלימוד השונים: אמנם שלוש האוניברסיטאות המובילות - הטכניון, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל-אביב - מראות ירידה מעט קטנה יותר בשיעורי ההשמה בהייטק של הבוגרים שלהן, אבל היא של אחוז בודד לעומת יתר האוניברסיטאות, שרחוקות רק אחוז אחד נוסף מהמכללות.
שירות ב-8200 יאבד את הקסם
שינוי משמעותי שצופה פתיר הוא בחשיבות ההכשרה הצבאית. לדעתו, חלק גדול מההצלחה הגדולה בשילוב יוצאי היחידות הטכנולוגיות בכלל לא נובעת מההכשרה שהם מקבלים בצה"ל - אלא מהיכולת של צה"ל לבחור בפינצטה את הטובים שבטובים מכל בני ה-18 בישראל מדי שנה.
"השאלה היא אם כשהם יוצאים מהצבא ומיד הולכים לחברות הייטק ועושים דברים מדהימים, האם זה בגלל שהם קיבלו הכשרה פנטסטית ב-8200 - או שזה בגלל שלצבא היתה את הפריבילגיה לבחור את החברה האלה, שהם מאוד מאוד חזקים מלכתחילה?", הוא אומר.
במקביל הוא מעריך שהאטרקטיביות של חלק מההכשרות הטכנולוגיות בצה"ל צפויה להיפגע ככל שההייטק יעבור לשימת דגש על הכשרה אקדמית. "יכול להיות שבעוד 4-3 שנים ההייטק יגיד 'לא, החצי שנה הזאת של קורס, אין לי מה לעשות איתך, זה לא מספיק'", מעריך פתיר.