כמה פעמים אמרתם לעצמכם שאם רק היה לכם זמן הייתם בונים את כל הרעיונות שיש לכם בראש? אולי אפשר להפסיק להגיד את זה. תכירו את הכלי שיודע לבצע את המשימות שתתנו לו בעזרת משפט פשוט שלכם
שכולם ייעלמו לרגע או לשנה ואני אשב כמו ילד על השטיח עם לגו ורק אבנה את ערימת הרעיונות שיש לי בראש. את ערימת הרעיונות המעולים שכבר נבנו עם Base44, כמעט בלי ידע טכני וכמעט בלי כסף, חלקתי אתכם לפני שבועיים. יש לי עוד מלא כאלה, ובטוח שגם לכם.
והיפה? שאלה רעיונות קטנים, שיעזרו אולי רק לאלף איש. או לחמישים. או לאיש אחד. מה זה משנה. כשהעלות של הבנייה (התכנות) יורדת כמעט לאפס, המון רעיונות שהיו לא סבירים כלכלית, הופכים להיות מציאותיים לגמרי.
אוקיי, אני רוצה את זה: שכל פעם שנכנסת לי הרצאה חדשה ביומן, שתצא הודעה אוטומטית לעוזרת שלי לקבוע ביומן שיחה עם הלקוח, ושתוכן השיחה שעשיתי באמת יסוכם ב-AI ויגיע ישירות לתוך פרטי האירוע עצמו ביומן. מה כל כך קשה?
הבעיה שאני קצת עצלן, הרבה עסוק, ובעיקר שכל האנשים בבית לא באמת הולכים לשום מקום.
היכולות כבר קיימות. קוראים לזה "כלי AI ואוטומציה" כמו Zapier, Make ו-N8N. אבל לא התעמקתי, מודה. הם מצריכים יכולת טכנית מסוימת. אין לי כוח.
אז חיכיתי. וכנראה שבצדק.
לפני כמה ימים יצא כלי חדש בשם String. אתה מתאר לו בשפה טבעית מה אתה צריך - והוא בונה לך סוכן שעושה את זה, שמורכב מתהליכי עבודה ומחובר לגוגל, ליומן, לוואטסאפ, ל-ChatGPT ולעוד מאות כלים.
אם בכלים האחרים אני צריך לשרשר ידנית בין השלבים ולהגדיר פרמטרים טכניים, בסטרינג הפרומפט שכתבתי הופך להגדרת משימות, תרשים זרימה ובדיקה עצמית. סטרינג אפילו יודע לזהות הקשרים של מסמכים וללמוד מהרקע שלך כדי להציע שיפורים אוטומטיים, וככה הוא חוסך הגדרות ידניות.
צילום מסך String
מה נעשה עם זה?
מה לא.
אפשר לבקש ממנו לאתר עדכונים בנושא מסוים ברשת מדי יום או שבוע, לכתוב אותם מחדש בשפתכם, להעביר אליכם לאישור ורק אז להעלות לרשתות החברתיות שלכם.
אפשר לבקש שכשמגיע אישור טיסה במייל, סטרינג יכול להכניס את הפרטים ליומן, להזמין מונית מראש ולעדכן את בת הזוג בוואטסאפ.
בעלי עסקים יכולים להשתמש בו כדי לייעל תהליכי הזמנות, חשבוניות, עדכון לקוחות ועדכון מלאי.
בסוף השבוע ניסיתי להגשים את החלום הצנוע שלי. עוד יש עבודה, אבל הרעיונות רצים עוד יותר מהר.
מה הלקח?
אני עושה פחות ופחות, והטכנולוגיה עושה יותר ויותר. השאלה מתחדדת: מה אתה רוצה לעשות עם זה?
הזרקור עובר אלינו: עזבו טכנולוגיה. השאלה היא אילו תהליכים פרטיים ועסקיים אנחנו רוצים לעשות להם אוטומציה. היום זה רק כי בא לי. מחר זה יהיה כורח, ובלי זה אהיה כמו אדם בלי וואטסאפ היום: יצור בלתי שימושי. אגב, יש המון מוצרים וחברות שאפשר להחליף עכשיו בשירותים קטנים, זריזים וזולים.
העצלנות לפעמים משתלמת. קצת סותר את (2), אבל בעולם כל כך מהיר, עד שתלמד, כבר יבוא כלי חדש שעושה הכל הרבה יותר קל ואפשרי.
ורגע, יש לי שאלה. בשבוע שעבר הדגמתי לכם איך תלמידים סוחטים 96 בעבודה ומנצלים מורים עצלנים עם פרומפט סודי.
אז השאלה: האם זה נחשב בכלל לרמות? הרי אם המורה באמת בודק את העבודה, הוא לא יקרא את הפרומפט הערמומי וייתן ציון כרצונו. רק אם הוא מתחמק מהעבודה שלו - הוא עלול להיות מנוצל.
התשובה היא כמובן, שכל הרעיון של "עבודה הביתה" היה צריך למות כבר מזמן, כמו חלקים גדולים מדרכי ההוראה בכיתות ובאוניברסיטאות. אפשר הרבה יותר טוב, יותר מעניין ויותר אישי, והאמת שבעיקר אין ברירה.
מתוך הניוזלטר של דרור גלוברמן Skip Intro. עוד טוריםכאן
על מה אתם חולמים
אם בא לכם לקפוץ לתוך האמבטיה ולראות אותה הופכת לאוקיינוס, או את התינוקת שלכם מרימה את המכונית המשפחתית - גוגל משיקה ברגעים אלה את היכולת להפוך תמונה לסרטון בעזרת מנוע VEO3 גם בישראל. מנויי האולטרה יכולים לעשות את זה כאן.
לא הייתי חולם
ב"בזמן שעבדתם" דיברנו השבוע דני ואני על טרפת ציד הראשים סביב מומחי AI בעמק הסיליקון. תוכלו לעקוב אחרי הכותרות והמשכורות, אבל את העין משך אחד מהם שקיבל 100 מיליון דולר כמענק חתימה. מ-ע-נ-ק ח-ת-י-מ-ה. לפני שהוא מתחיל לעבוד.
זה אומר הרבה דברים על השוק, על בינה מלאכותית ועל ההייפ סביבה.
אבל אני רוצה לחבר לזה את הביקוש המתדלדל למתכנתים מתחילים. הבינה הזאת שגאוני הדור שוקדים סביבה, מייתרת את העובדים בקצה השני של הסקאלה. והיא הולכת ומשתכללת. היום אלה המתחילים, מחר הממוצעים. אני מדמיין שקית ניילון שבתוכה פול העובדים, ומישהו סוחט אותה בכוח לפינה. האם אנחנו לקראת העובדים הממוצעים, ואחריהם הטובים וגם המצוינים יפלו משולי שקית התעסוקה - ובפנים יישארו בעיקר קמצוץ גאונים שעובדים בלחץ מטורף, משתכרים תגמולים שקשה לדמיין, ומשנים את החיים של כולנו.
