מהפכת הבינה המלאכותית גורמת לכך שזינוקים טכנולוגיים מהירים מוחקים בין לילה את היתרון התחרותי שבנו סטארטאפים, אפילו אם מדובר בחברות מבוססות המובילות בתחומן. כך, חברות שפעם הציעו פתרונות ייחודיים, מוצאות את עצמן מתחרות מול טכנולוגיה גנרית שזמינה לכולם בכל מקום, לכל דורש, בחינם או במחיר נמוך.
ניקח לדוגמה את חברת היוניקורן הבריטית Stability AI שגייסה יותר מ-100 מיליון דולר ממשקיעים מהשורה הראשונה, בהם מנכ"ל גוגל לשעבר אריק שמידט. החברה הציגה יכולת מהפכנית לייצור תמונות באמצעות בינה מלאכותית על בסיס תיאורים טקסטואליים, עם המודל Stable Diffusion. מאז החברה התמודדה עם אתגרים משמעותיים, כולל עזיבתו של המנכ"ל והמייסד בעקבות ביקורת על ניהולו ותביעות משפטיות. במהלך יוני 2024, Stability AI גייסה 80 מיליון דולר נוספים ממשקיעים, ביניהם אריק שמידט ושון פארקר, ומינתה מנכ"ל חדש. למרות מאמצים אלה, Stability AI עדיין מתמודדת עם קשיים במציאת מודל עסקי בר-קיימא, מה שמקשה על גיוס הון נוסף.
חברת Chegg, שפועלת כבר שנים בתחום החינוך המקוון, חוותה ירידה חדה במספר המנויים מאז השקת ChatGPT. רק החודש הודיעה כי תפטר כ-22% מכוח העבודה שלה, שהם 248 עובדים, במטרה לצמצם עלויות ולייעל את פעילותה, זאת על רקע מעבר גובר של סטודנטים לכלים מבוססי בינה מלאכותית במקום שימוש בפלטפורמות חינוך מסורתיות. החברה אף ציינה כי התרחבות השימוש של גוגל ב-“AI Overviews” (תשובה שמורכבת מסיכום AI ומופיעה בראשית העמוד) שומרת על תנועת הגולשים בתוך מערכת החיפוש שלה ומעבירה בהדרגה חיפושים לפלטפורמת ה-AI שלה – ג'ימיני.
גם חברות ציבוריות חוו זעזוע מכך שלא ביצעו זינוק ברוח התקופה, למשל אינטל שבעבר הייתה מובילה בתחום השבבים, איבדה את מקומה לטובת חברות שהשקיעו בשבבי בינה מלאכותית, כמו אנבידיה ו-AMD. המאמצים המאוחרים שלה להדביק את הפער לא נשאו פרי, כתוצאה מכך אינטל חוותה ירידה חדה בהכנסות ובשווי השוק, וכעת עם המנכ"ל החדש שלה, תבצע שוב סבב קיצוצים משמעותי.
מה מחפשים המשקיעים?
עבור קרנות ההון סיכון, מהפכת הבינה המלאכותית היא אתגר אסטרטגי שחייב להילקח בחשבון – הן בניהול השוטף של פורטפוליו ההשקעות והן בעת בחינת השקעה בסטארטאפים חדשים. אטד פלד, שותף בקרן Red Dot, ויונתן סלע, שותף בקרן Square Peg, מספרים ל-mako כיצד הם מתמודדים עם השינויים הדרמטיים – ומה הם מחפשים ביזמים של העידן החדש.
"החברות שאנחנו עובדים איתן נמצאות בקדמת הטכנולוגיה ויודעות להגיב במהירות לשינויים שמביאה מהפכת ה-AI", אומר פלד. "אנחנו מעודדים את היזמים וההנהלה להיות עם אצבע על הדופק, להקשיב ללקוחות ולחשוב באופן רציף על איך עולם הבעיה או הפתרון משתנה לאור השינויים – ולעשות את ההתאמות הנכונות כדי להמשיך ולהוביל את השוק. כשאנחנו בוחנים חלופה אסטרטגית, אנחנו דוחפים את היזמים לא לחשוש ממהלכים גדולים – גם אם הם דורשים משאבים משמעותיים".
Red Dot מתמקדת בהובלת סבבי A ו-B בחברות ישראליות בשלבי צמיחה מוקדמים – כלומר כאלה שכבר יש להן מוצר עובד ולקוחות משלמים. "כשאנחנו משקיעים, אנחנו בוחנים אם החברה רוכבת על גל השינוי שמביאה מהפכת ה-AI או שהשינוי הזה עלול דווקא לשחוק את היתרון התחרותי שלה. האם מודלים חדשים, תשתיות וטכנולוגיות משפרים את ההצעה שלה לשוק – או מערערים אותה. במקביל, נבחן גם את רמת הצוות, עומק הטכנולוגיה והדאטה, ואת האסטרטגיה המסחרית של החברה – כל אלה יכולים להוות יתרון תחרותי בפני עצמם", הוא מוסיף.
פלד נותן שתי דוגמאות מחברות הפורטפוליו של הקרן ש"רוכבות בדיוק על הגל הזה". "השקענו למשל ב-Stigg, שמאפשרת לחברות SaaS להתאים בקלות את מודלי התמחור שלהן – ללא כתיבת קוד – בהתאם לשינויים בשוק. השילוב המהיר של GenAI מחייב מודלים חדשים כמו תמחור מבוסס שימוש, ו-Stigg מעניקה יתרון תחרותי בזמן אמת".
Bria, חברה נוספת בפורטפוליו של Red Dot, מציעה פלטפורמה ליצירת תוכן ויזואלי באמצעות AI, תוך שימוש אך ורק בדאטה מורשה ותגמול בעלי זכויות יוצרים – מה שמאפשר לה לפעול מול ארגונים גדולים שחוששים מהשלכות משפטיות. "זו בעינינו דוגמה לחברה שמרוויחה מגל ה-AI ומייצרת ערך אמיתי בשוק", אומר פלד.
בעוד Red Dot מתמקדת בהובלת סבבים מתקדמים של חברות שכבר פעילות בשוק, בקרן Square Peg מתמקדים בשלבים מוקדמים.
יונתן סלע, שותף בקרן Square Peg, מוסיף: "מדובר במהפכה בסדר גודל עצום שאנחנו רק בראשיתה – והיא צפויה להפוך מן היסוד את רוב התעשיות שאנחנו מכירים. זו מהפכה חוצת תחומים, שמשפיעה גם על חברות שפונות לארגונים וגם על כאלה שפונות לצרכנים פרטיים. לכן גם חברות שכרגע עוד לא מושפעות משמעותית מ-AI – צפויות להיות מושפעות בעתיד".
לדבריו, "כמו באמרה 'ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה' – כך כל חברת טכנולוגיה צריכה לחשוב איך היא מנצלת את היכולות מרחיקות הלכת של הבינה המלאכותית כדי לתקוף איתן את השוק, לשלב AI במוצרים ובאופן העבודה. אנחנו מעודדים את החברות שלנו לראות ב-AI הזדמנות, לא איום – ולהשקיע בצורה עמוקה ורצינית בשילוב יכולות AI. כי אם הן לא יעשו זאת – מישהו אחר יעשה, ואז באמת ייווצר איום".
סלע מציין כי רבות מההשקעות של הקרן בשנים האחרונות הן בחברות שהשימוש ב-AI טבוע ב-DNA שלהן. אחת מהן היא Voyantis, שמאפשרת לארגונים לחזות את הערך העתידי של כל לקוח באמצעות AI – ואף שילבה בחודשים האחרונים יכולות AI בתהליכי העבודה הפנימיים שלה, ושיפרה אותם משמעותית.
דוגמה נוספת היא Nimble – פלטפורמת דאטה שמאפשרת לחברות ליצור אפליקציות AI ו-BI (בינה עסקית) בקלות באמצעות מידע ציבורי שמתעדכן בזמן אמת. "במקרה שלהם, ההתפתחויות ב-AI גם פותחות את הדלת לעוד מתחרים, אבל גם משמשות כזרז משמעותי שמעודד לקוחות להתחיל להשתמש ב-AI בעצמם. לשם כך הם זקוקים להרבה דאטה נקי וספציפי – וזה בדיוק מה שנימבל מספקת להם באופן ייחודי כחלק מהפלטפורמה שלה", הוא מסביר.
Square Peg משקיעה בשלבי סיד ו-A, ולדברי סלע, בשלבים המוקדמים האלו יש משקל עצום לאיכות הצוות: "זה היה נכון לפני עידן ה-AI, וזה נכון גם היום. 80% ממה שהופך יזם למוצלח לא השתנה. אבל היום נדרש גם אלמנט חדש – היכולת לזוז מהר מאוד, לשנות כיוונים, ולהיות גמישים מאי פעם. בעבר להחליף ארכיטקטורה לא היה מהלך שכיח. היום, קצב השינוי בתשתיות כל כך גבוה, שיזמים נדרשים לבצע שינויים עמוקים ומהירים במוצר".
עוד מאפיין שהוא מחפש ביזמי AI הוא היכולת לפעול בעולם הפיזי, או לאסוף דאטה ייחודי ולא ציבורי. לדבריו, Aidoc ו-Exodigo הן שתי דוגמאות לכך: "המערכת של Aidoc לשימושים רפואיים מורכבים החלה להשתמש במודל שפה גדול (LLM) שפותח על בסיס נתונים ייחודיים מבתי חולים – מה שנותן לה יתרון ברור. Exodigo, לעומת זאת, משלבת חומרה ותוכנה קנייניות שסורקות את התת-קרקע באמצעות שבעה חיישנים, ואוספות דאטה שאין לאף אחד אחר – דאטה שמשמש להאצת הפיתוח ולחיזוק הפער מול מתחרים".
מה יהיה על המתכנתים?
ומה לגבי העובדים עצמם? מארק צוקרברג אמר בינואר 2025 בפודקסט של ג'ו רוגן כי כבר השנה AI יוכלו להחליף מהנדסים במטא, בשופיפיי הורו לא לשכור עובדים חדשים, אלא אם מנהלים יוכיחו שבינה מלאכותית לא מסוגלת לבצע את המשרה בעצמה וגם בפייבר הישראלית המנכ"ל מיכה קאופמן דיבר על כך שה-AI הולכת לקחת את העבודה שלנו.
יחד עם זאת, ד"ר דוד פייטלסון, ראש בית הספר להנדסת תוכנה באפקה, המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב, סבור כי דווקא בגלל הבינה המלאכותית – נדרשים יותר מתכנתים, לא פחות.
"בזמן שחלק מהשיח סביב AI מצייר תמונה של עולם ללא צורך במתכנתים, המציאות מראה שההפך הוא הנכון. ההיסטוריה של תחום התוכנה מלמדת שככל שנוצרו כלים שמקלים על פיתוח – כך גדל הביקוש למתכנתים", אומר פייטלסון. "כלים חדשים מאפשרים לפתור בעיות מסובכות יותר, אבל גם הופכים את המערכות למורכבות יותר, ודורשים הבנה עמוקה יותר, מקצוענות ויכולת חשיבה מערכתית.
"אם AI היה יכול באמת להחליף מפתחים, גוגל לא הייתה צריכה לרכוש את WIZ – היא הייתה פשוט 'שואלת' את הבינה שלה איך לבנות מערכת דומה. העובדה שלא כך קרה, מצביעה על ערכם של האנשים שמאחורי הפיתוח – כאלה שיודעים לזהות צורך, לתכנן פתרון ולבנות אותו שלב אחר שלב".
פייטלסון טוען כי יש נטייה להתלהב יתר על המידה מהיכולות של AI, ולעיתים זה בא על חשבון חשיבה ביקורתית. "התחזיות שמציגות את קץ מקצוע התכנות מגיעות לא פעם מגורמים שיש להם אינטרס למכור כלים אוטומטיים, אבל אם נוותר על לימודי תכנות ונפסיק לטפח את המיומנויות האלה, נאבד את היכולת להוביל. העתיד שייך לאלה שיידעו לשלב בין כלים חכמים להבנה עמוקה. מתכנתים לא ייעלמו – הם פשוט יידרשו להיות מקצועיים יותר ומוכנים לאתגרים חדשים".
בחברת הסייבר צ'ק פוינט הודיעו לאחרונה על גיוס מואץ, במסגרתו החברה צפויה לגייס כ-500 עובדים טכנולוגיים במהלך השנה, בתחומי אבטחת AI, CLOUD, NETWORK ו-SASE. לדברי החברה, המהלך הוא חלק מהרחבת פעילות המחקר ופיתוח מוצרי הגנה חדשניים של צ׳ק פוינט בעידן ה-AI.
"אני מאמינה גדולה ביכולות של הבינה המלאכותית להביא להתייעלות משמעותית - ואצלנו בצ'ק פוינט היא כבר בשימוש יומיומי בפיתוח, בדיקות ואוטומציה, אבל אנחנו לא עוצרים כאן", אומרת נטלי קרמר, סמנכ״לית מוצרים ופיתוח בצ׳ק פוינט. "המטרה שלנו היא לא רק לפתח את המוצרים של היום אלא לבנות את המוצרים של מחר שצריכים להגן על העולם בו בארגון יש מאות או אלפי סוכני AI שפועלים במקביל".
קרמר מסבירה: "בעולם זה, כמות התקיפות תעלה משמעותית והתקיפות יהיו יותר מהירות בשל השימוש של התוקפים ב-AI. אנחנו לא מגייסים למרות הבינה המלאכותית – אנחנו מגייסים בגללה. AI לא מחליף אנשים, הוא מחליף משימות ודווקא עכשיו נדרשים יותר מפתחים וחוקרים חזקים שידעו לבנות, לאמן ולהטמיע מערכות AI בסקייל, ולבנות פתרונות יצירתיים שיגנו עליהם".
"חברות הייטק צריכות לעודד להשתמש ב-AI"
“הבינה המלאכותית משנה ועוד תמשיך לשנות את ההתנהלות של כולנו באופן שבו אנחנו צורכים ידע ומשתמשים בטכנולוגיה לצרכינו האישיים והמקצועיים", טוען בן ליבנה, SVP of R&D (סגן נשיא מחקר ופיתוח) בחברת הסייבר Silverfort.
"בדיוק כמו שהמצאת האינטרנט הייתה יריית הפתיחה למהפכה בשיתוף הידע, כך גם הבינה המלאכותית כבר עושה מהפכה באופן שבו אנחנו עובדים, בוודאי במקצועות הטכנולוגיים. אנו רואים כיצד ה-AI מאיץ את תהליך הפיתוח ומאפשר למפתחים לעבוד הרבה יותר מהר, לייצר ערך ולבנות קוד באופן מהיר ונוח. כיום, אין חברה שיכולה להרשות לעצמה שהמפתחים שלה לא ישתמשו בכלי החשוב הזה במהלך העבודה. חברות ההייטק חייבות לעודד את העובדים להשתמש בכלי AI שונים, וחייבות ללוות את העובדים באופן צמוד, להעניק להם כלים ומשאבים ייחודיים ולהבין שמדובר בתהליך מורכב שדורש תמיכה מלאה מצד ההנהלה.
"חברות שהשקיעו בכך זמן ומשאבים, רואות כבר היום את התוצאות החיוביות עבור המוצר שלהם. אפשר לעשות זאת בצורה של האקתון, הדרכות, רכישת מנויים לצ'אט GPT ודומיהם, ולהקשיב לצרכי העובדים ולשאלותיהם בנוגע לבינה המלאכותית. כמו כן, יש לדאוג שהשימוש של העובדים בכלים אלו לא מסכן את ביטחון המידע בארגון, ולא חושף אותו כיעד לתקיפות סייבר או דליפת מידע", אומר ליבנה.
ומה התחזית שלו לעוד שנה? ליבנה נשמע אופטימי.
"ככל שיעבור הזמן השימוש בכלים חכמים יאיץ פרויקטים, ובכך יסייע לחברות להתקדם, לקדם את המוצר שלהם ולשפר אותו. עם זאת, הבינה המלאכותית תגרום להעלאת רף הכניסה למפתחים חדשים, מה שיעכב מעט את גיוסי הצוותים, שכן, צוותי הפיתוח הקיימים יצליחו לעמוד בכמויות גדולות יחסית של עבודה, בגלל הרתימה של הבינה המלאכותית לעבודה. לצד זאת, הבינה המלאכותית לא תעצור את גדילת החברות, כיוון שהיא תאפשר להם להתפרס על פני יותר משימות בתקופת זמן מסוימת, מה שלא יכלו בעבר.
"כמו כן, הבינה המלאכותית מאפשרת גם למנהלי מוצר לייצר אבטיפוס אינטראקטיבי בתוך דקות ולהתרשם מהחוויה המלאה עוד לפני העברת המשימה לצוותי הפיתוח, מה שיסייע גם בפן הזה ויתרום להאצת תהליכי הפיתוח”, מסכם ליבנה.