"כיפה אדומה כבר אינה מסתובבת ביער שורץ זאבים, היא משוטטת במרחב האינטרנטי, שם אורבים לה ציידים וטורפים מסוג אחר. בעבר, יכול היה ההורה לשמור על ילדו שלא יסתובב במקומות מסוכנים או בשעות מסוכנות. לא כך ההורה של היום, המתקשה להגן על ילדיו מהסיבה הפשוטה שהסכנה אורבת לקטין בחדרו-שלו, מאחורי הדלת הסגורה"
מתוך פסק דין של בית המשפט העליון
איזה הורה היה רוצה לשלוח את הילד שלו לבית ספר שבו באמצע שיעור חשבון מוקרן סרט פורנוגרפי? בימי הקורונה השאלה הזו הופכת להיות רלוונטית עבור מאות אלפי הורים, שילדיהם משתתפים בשיעורים ומפגשים חינוכיים שמתנהלים באמצעות אפליקציית זום. לתופעה, שממנה נפגעו כבר מאות ואולי אלפי ילדים, קוראים "זוםבומבינג" - אורח בלתי קרוא שפורץ לשיחה באפליקציית הווידאו-צ'ט הפופולרית ו"מפגיז" אותה בתכנים בלתי ראויים ולעיתים אף מזעזעים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת מתמודד בתקופה האחרונה עם מספר הולך וגדל של תלונות על אירועים פוגעניים בזום, והחשש הוא שהמגמה תימשך כל עוד בתי הספר מושבתים - תקופה שבשלב זה לא ידוע מתי תסתיים.
בת ה-12 סיפרה: מישהו סוחט אותי מינית
"רוב הדיווחים שהגיעו אלינו על פגיעות באפליקציית זום, אם זה בשיעורים מקוונים של מערכת החינוך ואם זה בשיחות מרובות משתתפים - היו שיתוף של תכנים מיניים, לפעמים פדופיליים", אומרת ד"ר נאוה כהן אביגדור, הממונה על הזרוע האזרחית במטה הלאומי, בשיחה עם N12. "ההמלצה שלנו היא ללמד את כל הגורמים שעושים שימוש באפליקציה איך להשתמש בה נכון, איך לנעול את השיחה ולא לתת לכל גורם להשתתף בה".
אך בעוד המקרים מהסוג הזה אינם מגיעים לכדי פגיעה פיזית בילדים, הזירות המסוכנות באמת שהמטה, שהוקם לפני כשנתיים, מתמודד איתן ביום יום - הן אלה שמאפשרות קשר עם זרים אנונימיים. אחת החקירות החלה בעקבות שיחה מאם לבת 12 אשר טענה כי ישנו פרופיל באינסטגרם שסוחט את בתה מינית. בתה סיפרה כי שלחה בעבר תמונות עירום לפרופיל מסוים באינסטגרם, ולאחר כחודש וחצי קיבלה הודעה מפרופיל אחר המתרה בה כי אם לא תשלח תמונות וסרטונים נוספים - תמונותיה יפורסמו.
לאחר פעילות של יחידה 105 במשטרה, הכפופה ללהב 433, בשיתוף פעולה עם אינסטגרם, אותר הגבר שעמד מאחורי הפרופילים המזויפים. לאחר מעצרו התברר כי ישנן 14 בנות נוספות אשר נפגעו ממנו.
במקרה נוסף, אם דיווחה על התכתבות מינית של בנה בן ה-12 עם נערה באינסטגרם. במהלך השיחה, הנערה שידלה את הנער להיפגש עמה ולשלוח אליה תמונות במצבים מיניים. האם חשדה כי מדובר בעבירה פלילית ואכן התברר בסופו של דבר כי מדובר בצעיר בן 24 אשר נחקר והודה בכל המיוחס לו.
ביקש מעשרות קטינות "אודישן" מצולם בעירום
אך תיק הדגל של היחידה, המהווה חלק מהמטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, הוא פיצוח אחת מפרשיות הפדופיליה הגדולות בתולדות ישראל – תפיסתו של מאמן הכדוריד בנו ריינהורן, שהורשע לפני כחצי שנה בביצוע עבירות מין קשות בלא פחות מ-57 קטינות באמצעות האינסטגרם.
ריינהורן היה נוהג להתחזות לסוכנת דוגמניות, מעצבת בגדי ים או מלהקת שחקנים, המציעה לבנות לדגמן עבורה. כשהביעו עניין, הציע להן ריינהורן לעבור "אודישן" מצולם, שבמסגרתו ביקש מהן לצלם את עצמן בעירום. בחלק מהמקרים הוא ביקש מהנפגעות לגעת בגופן ולבצע מעשים קשים ביותר, תוך הצגת מצג שווא כי צילומים אלו חיוניים לצורך האודישן.
היחידה ניהלה אחריו מרדף וירטואלי במשך שמונה חודשים, אך הוא הקפיד להשתמש בשרתים אנונימיים ולהסוות את צעדיו, עד שעשה טעות גורלית אחת. מאמן הכדוריד התחבר בצורה לא בטוחה מבית מלון בתאילנד לאחד מהחשבונות שבהם השתמש. כך הצליחו בלשי היחידה לזהותו והוא נעצר עם חזרתו ארצה.
מוקד 105, שמפעיל המטה הלאומי, כפוף למשרד לחיזוק וקידום קהילתי. מדובר בגוף ייחודי בעולם: מוקד אזרחי-משטרתי שזמין 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, ומכנס תחתיו מומחים בתחום הפגיעה בילדים ברשת ממשרדי החינוך, הבריאות, ביטחון הפנים, המשפטים והרווחה, וכך נותן מענה משולב למקרים השונים שבהם הוא מטפל.
בכל חודש מתקבלים ומטופלים בו מעל אלף אירועים – 42% מהם על רקע מיני, 19% הם בנושא בריונות, הצקה ושיימינג ו-13% עוסקים באיום בהתאבדות או בחשש לחיי אדם. 36% מהאירועים מתרחשים באינסטגרם ו-30% בוואטסאפ.
68% מהנפגעים הן ילדות ונערות, וטווח הגילאים של מרבית הנפגעים הוא 12-14. בקרב הפוגעים 79% הם ילדים, נערים וגברים, וטווח הגילאים של מרביתם הוא 13-14. 37% מהפונים למוקד הם הורים ו-28% הם הנפגעים עצמם.
"מאחורי הדמות הפיקטיבית יכול להיות פדופיל או סוחט"
כשליש מהפגיעות המיניות שמגיעות למוקד 105 עוסקות בהפצת תמונות או סרטונים מיניים ברשת ובסחיטה על הרקע הזה. ראש דסק שותפויות במשרד לחיזוק וקידום קהילתי, אביטל לייבה, מתארת את אחד המקרים: "התקשרה אלינו אימא לילדה בת 13 לאחר שבתה שלחה תמונות אינטימיות לחברה שלה והן הופצו ברשת. ברגע שקורה כזה אירוע בתוך משפחה העולם מתמוטט עליהם".
"המוקד סייע בהסרת התוכן המיני מהרשת ונציגת החינוך ליוותה את הילדה ואת האימא בהיבט הרגשי", מספרת לייבה. "אנחנו משתפים את המורים ואת כל צוות החינוך ומשכנעים את הילדים למחוק את התמונות. עשינו את זה בעשרות, אם לא מאות מקרים".
"הילדים היום משתפים הכול", אומרת ד"ר אביגדור. "אנחנו מקבלים אלפי מקרים של נערים ונערות, ילדים וילדות, שמסריטים ומצלמים את עצמם באופן חושפני ובעירום ושולחים את התמונות לחבר או חברה במערכת יחסים או למישהו שמזדהה כחבר או חברה, ובעצם מאחורי הדמות הפיקטיבית יכול להיות פדופיל או מישהו שרוצה לסחוט באמצעות התמונות האלה. אנחנו מקבלים פניות של הורים ממוטטים מהסיטואציה ואימהות שאומרות שאם האבא יידע הוא גם עלול לפגוע בעצמו בילדה ששלחה את התמונה".
לא רק בקורונה: "גל שני" גם בהפצת תמונות עירום
לד"ר אביגדור חשוב להעביר את המסר - אחרי שהילד שולח את התמונה או הסרטון, אין דרך לשלוט על הפצתם. "יש תכנים שאי אפשר להסיר מהרשת ולא משנה איזו טכנולוגיה ברמה הכי גבוהה יש למשטרת ישראל. אנחנו מקבלים פניות על גל שני של הפצה שיכול להיות לפעמים אחרי חודשים".
ד"ר אביגדור ממליצה על צעדים שיצמצמו את הנזק מתמונות אלו: "אם כבר החלטתם לשלוח תמונה כזאת – תעשו את זה בצורה חכמה. תצלמו את התמונה ללא פנים, שלא יהיה זיהוי של אלמנטים בחדר שאפשר יהיה לדעת מי הילד או הילדה ששלחו את התמונות".
"זו רעה חולה שפושה בחברה", מסביר רפ"ק סוני אינגר, סגן מפקד המוקד. "יש הסדרה בינינו לבין השחקנים המרכזיים – גוגל, פייסבוק, אינסטגרם ויוטיוב ואנחנו עובדים איתם בשיתוף פעולה מלא כדי להסיר את החומרים מהרשת. מכוח היותנו יחידה לאומית יש לנו כמובן מעמד שונה, כך שאם אני פונה לגוגל כמובן שדעתי נשמעת יותר מאשר אם אדם פונה באופן פרטי. אבל בסוף צריך תמיד לזכור שלהגיע עד לאחרון הסרטונים זו כמעט משימה בלתי אפשרית".
התופעה השנייה בתפוצתה אחרי הפגיעות המיניות ברשת הם החרמות והשיימינג. "לפני שהמטה הלאומי הוקם, אם ילד בכיתה ג' היה נפגע מחרם ומשיימינג זה היה יכול להרוס לו ולכל המשפחה את החיים", אומרת ד"ר אביגדור. "ילד כזה יכול לפחד ללכת לבית ספר, להיכנס לדיכאון. משפחה עם פגיעה כזו הייתה הולכת למשטרה והם לא היו יכולים לעשות עם זה כלום".
הטיפול הנכון במקרים האלה, מסבירה ד"ר אביגדור, הוא דרך מערכת החינוך או הרווחה. "מגיעים ישירות למורה, למנהל, ליועצת בית הספר. הרבה פעמים הטיפול צריך להיות באמצעות שיח בתוך הכיתה, מערבים את ההורים ככל שצריך. אנחנו יוצרים קשר גם עם הפוגע. הוא חלק מהטיפול ומערכת החינוך יודעת לטפל בזה".
"צריכים לשאול את הילדים מה הם עשו היום ברשתות החברתיות"
תופעה מסוכנת נוספת שמתמודדים איתה במטה הוא אתגר הרשת הקטלני "לווייתן כחול". המשחק מורכב ממשימות שונות שהמשתתפים מעבירים מאחד לשני, כמו עמידה על גשר גבוה, חיתוך ורידים, ועד למשימה הקיצונית ביותר - שהיא התאבדות. מקור המשחק מגיע מרוסיה, שם חוששים שיותר מ-130 נערים נהרגו לאחר שהשתתפו במשימות השונות שהאתגר הציב. במטה הזהירו כי הם עדים להתגברות התופעה לאחרונה.
"היה לי חשוב לקבל את האחריות על המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, בשל ההבנה שהמרחב הווירטואלי הופך למסוכן יותר ויותר עבור ילדינו", אומרת השרה לחיזוק וקידום קהילתי, אורלי לוי אבקסיס. "אני מתכוונת להרחיב ולחזק את המוקד כדי לתת מענה מלא ומותאם, בוודאי לתקופת משבר הקורונה, שבה נפח השימוש במסכים רק עולה".
"בימים אלה אנחנו מקדמים רפורמה במערכות הטכנולוגיות של מוקד 105 ומגבשים תכניות להרחבת מרחבי הפעולה של המטה", מוסיפה השרה. "אחת המטרות שעומדות לנגד עיניי היא שכל הורה וילד יידע על קיומו של מוקד 105 ושיידעו שיש להם למי לפנות בעת צרה במרחב המקוון".
הסביבה בה לומדים ילדינו חייבת להיות מוגנת. לאור פרצות אבטחה ומקרים רבים שמגיעים למוקד 105 בנושא אפליקציית זום, הנחתי את צוות משרדי לפעול בהקדם לגיבוש המלצות לאנשי החינוך כדי לנקוט צעדי זהירות בשימוש בזום, לפעול להקמת נציגות זום בישראל ולבדוק את סמכויות המדינה מולם בפיקוח ומניעה.
— אורלי לוי-אבקסיס (@Orly_levy) September 22, 2020
"התגייסתי למשטרה כי ראיתי במוקד הזה וביחידה הזאת שליחות מאוד גדולה", מסכמת רס"ר מיכל אורן, קצינת משמרת במוקד 105. "זו הזירה שבה הילדים שלנו נמצאים. לצערנו אנחנו לא יכולים להעלים את כל הרעים, אבל אנחנו יכולים לגרום לילדים שלנו להיות יותר מודעים לסכנות והרבה יותר פתוחים איתנו ולשתף אותנו במה שהם חווים. כמו שאנחנו שואלים את הילדים שלנו מה הם עשו היום בבית הספר ומה הם למדו - אנחנו צריכים לשאול אותם מה הם עשו היום ברשתות החברתיות, באיזה אפליקציות הם היו ואיזה משחקים הם שיחקו".
מנציגי זום בישראל נמסר בתגובה: ״חברת זום לוקח באחריות וברצינות רבה את נושא השמירה על פרטיות המשתמשים, אבטחתם ואמונם. במהלך מגפת ה-COVID-19 אנו פועלים מסביב לשעון על מנת להבטיח שעסקים, בתי ספר וארגונים אחרים ברחבי העולם יוכלו להישאר מחוברים ופועלים. ככל שיותר וסוגים חדשים של משתמשים מתחילים להשתמש בזום במהלך תקופה זו, אנו פועלים ומוודאים שוב ושוב באופן יזום שהם אכן מבינים את המדיניות הרלוונטית של זום, כמו גם את הדרכים הטובות ביותר להשתמש בפלטפורמה ולהגן על הפגישות שלהם. אנו מחויבים לספק למשתמשים את הכלים הדרושים להם בפלטפורמה בטוחה ומאובטחת.
"באחרונה הפעלנו סיסמאות לפגישות וחדרי המתנה וירטואליים כברירת מחדל למשתמשים הרשומים בתוכנית החינוך שלנו, וכן עדכנו את הגדרות ברירת המחדל לשיתוף מסך כדי להבטיח שהמורים הם היחידים שיכולים לשתף תכנים בכיתה. זום מחויבת לספק למחנכים את הכלים והמשאבים הדרושים להם בפלטפורמה בטוחה ומאובטחת, ואנחנו ממשיכים לבדוק עם כל המשתמשים שלנו כיצד הם יכולים לנצל בצורה הטובה ביותר את תכונות האבטחה של זום כדי להגן על הפגישות שלהם.
"אנו מתייחסים לשיבושים בפגישות ברצינות רבה ובמקרה המתאים אנו עובדים בצמוד לרשויות אכיפת החוק. אנו ממליצים למשתמשים לדווח על כל אירוע מסוג זה לרשות זום ואכיפת החוק, כך שניתן יהיה לנקוט בפעולה המתאימה כנגד עבריינים.
בחודשים האחרונים כל פעילות פיתוח בחברה שאינה קשורה באבטחה הוקפאה והמשאבים הופנו רק לנושאי אבטחה. התוצאה: הוספה של 100 תכונות חדשות, בינהן המעבר לזום 5 שכללה הצפנה מתקדמת AES 256 GCM, הוספת אייקון אבטחה, יכולת לדווח על שימוש פסול ביישום, הוספת שימוש מחמיר בסיסמאות וחדרי המתנה ועבודת הכנה לקראת יישום מלא של הצפנה מקצה לקצה עבור כל המשתמשים".