כשהתחיל הריאיון עם השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל, היא העריכה שאסון הזפת, שגרם לנזק רב לחופים ולמותם של בעלי חיים, אינו פיגוע אקולוגי. שלוש שעות בלבד לאחר מכן, גמליאל כבר בישרה לציבור ש"שמנו את ידנו על האונייה העבריינית. זרוענו הארוכה תגיע לכל מי שיפגע בטבע, בים ובחופים שלנו". ההודעה הזכירה בסגנונה את העדכונים על תפיסת מחבלים - ולא במקרה: בערב גמליאל חשפה לציבור את הקשר לאירן וטענה שמדובר ב"טרור סביבתי". גורמי הביטחון מיהרו להתנער מדבריה וקבעו שאין להם בסיס.
"האירוע הזה הוא מעשה ידי אדם", אמרה בריאיון למגזין N12 שנערך זמן קצר לפני חשיפת האונייה האחראית. "יש כאן מישהו שאחראי למוות של בעלי החיים ולזיהום הים והחופים שמונע מהציבור בעת הזו להגיע אליהם. זו פגיעה אקולוגית ועל כן אנחנו משקיעים המון זמן ומשאבים בחקירה, גם ברמה הבינלאומית, כדי למצוא את העבריין, שיש לו דם שחור על הידיים".
"אנחנו צריכים להראות שיש לנו אפס סובלנות לעבריינות סביבה. גם אם מדובר בתקלה באונייה – מישהו פה לא דיווח, למרות חובתו", הדגישה - לפני שהאשימה את אירן במפורש. "אבל בכלל לא עושה רושם שמדובר בתקלה, אלא ממש בזדון. צריך לתפוס את העבריינים הללו, למצות איתם את הדין ולהראות שזה לא משתלם להיות עבריין סביבתי, למען יראו וייראו, כדי שזה ייעצר".
יכול להיות שזה היה ניסיון פיגוע אקולוגי נגד מדינת ישראל?
"מאוד קשה לי להאמין שזה לאומני, מכיוון שזה נעשה באזור של מים טריטוריאליים שהם לא בשטח ישראל, ומזג האוויר היה מאוד סוער, אז אתה לא יכול לדעת לאיזה תנודות זה יכול היה להתכוונן. זה נראה לי יותר מפגע של עברייני סביבה". שעות לאחר שהציטוט הזה נאמר היא כבר שינתה את דעתה וקבעה כי מדובר ב"טרור סביבתי" - למרות ההתנגדויות.
לאור הרעש והביקורת, גמליאל הבהירה: "לאורך השבועיים האחרונים אמרנו שמדובר במעשה זדון. היו שתי אפשרויות – או שהזיהום נעשה בכוונת תחילה, או שהוא נגרם עקב תקלה שמפעיל האונייה לא דיווח עליה. אתמול צוות החוקרים נכנס למשרדי והציג בפניי את הממצאים. כולנו היינו מופתעים – מכיוון שבעלי החיים והטבע לא משוייכים לעם מסויים. הפגיעה בחופי ישראל היא לא פגיעה רק במדינה שלנו – אלא פגיעה בטבע".
השרה ניסתה להסביר איך החיפוש אחר אשמים הגיע עד הפניית אצבע לעבר טהרן: "כשהאונייה מחליפה דגלים, מדגל מלטה לדגל פנמה, כדי להסוות את עצמה, יוצאת מאירן, מכבה את המשדרים שלה, נכנסת למים הכלכליים של מדינת ישראל ומזהמת את הים בדרכה לסוריה – זה טרור סביבתי. בין ה-1 ל-2 בפברואר, היא זיהמה את המים הכלכליים של מדינת ישראל, כשהיא חשוכה וללא משדר דולק. לאחר מכן היא המשיכה לסוריה, ומה שאנחנו יודעים – שהיא פרקה שם נפט גולמי".
השרה לא נרתעה מההתנערות של מערכת הביטחון מדבריה. "כל הנורות האדומות צריכות להידלק היום במערכת הביטחון – כשאנחנו יודעים שאירן מסוגלת לעבור במים הכלכליים של מדינת ישראל, מבלי שאף אחד מתריע על כך. נפט גולמי בלב ים הוא נשק לכל דבר. המקרה יכל להסתיים באסון חמור בהרבה – אם כל הנפט במכלית – 112,000 טון – היו נשפכים לים. אני דופקת על השולחן כי האירוע הזה יכול להיות לצערנו פתח לאירועים נוספים – לא ייתכן שאונייה מפליגה מאירן, נכנסת למים הכלכליים של מדינת ישראל, ואף אחד לא מתריע על כך. בפעם הבאה יכול להיגרם נזק אדיר הרבה יותר ומערכת הביטחון צריכה להיות ערוכה לטרור מסוג חדש שמדינת ישראל טרם נחשפה אליו – טרור סביבתי".
גמליאל ספגה ביקורת רבה מארגוני סביבה על התגובה המאוחרת להגעת הזפת לחופים: תצלומי לוויין התריעו מראש, כך נטען, על האסון המתקרב. גם לאחר שהזפת כבר החלה לכסות את החופים, גמליאל לא מיהרה לחקור והגיעה בעצמה למקום רק בחלוף שלושה ימים. גם חוסר התיאום הראשוני במאמצי הניקוי הובילו לביקורת נגד המשרד שבו מכהנת גמליאל.
ארגוני סביבה טוענים שניתן היה לזהות את כתם הנפט בתמונות הלוויין כבר כשבוע לפני שהגיע לחופים.
"זה לא מדויק. במצבים מהסוג הזה בזירה הבין-לאומית, כל כתם שמן מחויב בדיווח. לשום גוף בין-לאומי, ואנחנו חברים במספר ארגונים כאלה, לא הייתה התרעה משום לוויין, מכ"ם או גורם שנתקל בזה ודיווח על כך. זו הסיבה שזה גם לא הגיע לפתחה של מדינת ישראל. בדיעבד כשהייתה פנייה מהמשרד שלנו, התחילו לדפדף בתצלומי הלוויין ואז ראו. אבל גם אם הנתונים האלה היו בזמן אמת, בכל מקרה לא היה ניתן לטפל במקרה הספציפי הזה בגלל מזג האוויר הסוער שהיה באותם ימים באזור".
בדיון מיוחד בנושא שהתקיים השבוע בוועדת הפנים והסביבה של הכנסת, התגלעה מחלוקת קשה בין המשרד להגנת הסביבה ובין משרד האוצר. "פקידות האוצר מנותקת לחלוטין מהצרכים הסביבתיים", טוענת גמליאל. "הם לא רצו לשים שקל על הטיפול במפגע הזה, היו מאבקים ומלחמות איתם. הם לא מבינים שאם לא מטפלים בכל הדברים מלכתחילה בניסיון למנוע מורכבויות של מפגעי סביבה, בסוף זה עולה להם הרבה יותר. אין להם בכלל ראייה אסטרטגית לגבי הצורך לכרוך סביבה וכלכלה, שזה בא ביחד. זה קיבעון מטורף שפוגע בסופו של יום בכלכלה הישראלית וחבל".
עונת הרחצה תיפתח בזמן?
"כן, אנחנו על זה ממש. האירוע בהחלט בשליטה. ההתגייסות של חיילי צה"ל, של השב"כ, של גופים פרטיים – זה ממש משהו מרגש והלוואי שהסולידריות וההתגייסות הזאת לעניינים סביבתיים תקבל את ביטויה לא רק במצבי חירום אלא גם בשגרה ואז מצבנו באמת יהיה מושלם. אנחנו בהחלט נעמוד ביעד של הפינוי והניקיון בכל החופים המוסדרים, כדי לפתוח בהם בזמן את עונת הרחצה".
"הבנות שלי ראו אימא חזקה בקושי נושמת"
האסון האקולוגי החמור בתולדות המדינה, שבו גמליאל מטפלת כעת, מגיע כחמישה חודשים לאחר המשבר התדמיתי הגדול ביותר בקריירה הפוליטית שלה, שאיתו התמודדה תוך כדי מחלת הקורונה.
בתחילת אוקטובר פורסם כי גמליאל נדבקה בקורונה בזמן ששהתה ביום כיפור בטבריה, שם התפללה בבית כנסת, 150 ק"מ מביתה בתל אביב, וזאת למרות הגבלות המרחק על יציאה מהבית שהיו תקפות באותו הזמן. בנוסף נטען ששיקרה בחקירה האפידמיולוגית והסתירה את שהותה בעיר הצפונית, דבר שהופרך לאחר מכן בבדיקת היועץ המשפטי לממשלה, שהגיע למסקנה שמדובר בטעות בעקבות תקלת מחשב. גם המשטרה קבעה שלא הפרה את ההנחיות, מאחר שעברה ממקום קבע אחד לאחר, ולכן לא הטילה עליה קנס בסופו של דבר.
אחרי הפרסומים, הגיבה גמליאל לסערה שנוצרה סביבה ופרסמה הודעת התנצלות שבה נכתב: "פעלתי במגבלות הסגר כדי להמשיך בפעילותי הציבורית ולאור היותי במקביל אם לבנות קטנות, והרצון שלי לשלב בין השניים. אני מבינה שבתקופה זו, שבה קיימת חשיבות רבה לשמירה על אמון הציבור בהנחיות, טעיתי בשיקול דעתי והיה מקום לנהוג אחרת. אני מבקשת להתנצל על כך בפני הציבור, ומודיעה שאשלם את הקנס הנדרש".
הרבה אחרי שהחופים ינוקו מהזפת, המשקעים מהאירוע ההוא עוד יישארו אצל גמליאל ומשפחתה הקרובה – בעלה ושתי בנותיה בגילאים 11 ו-9. "עם שתי בנות בבית, זה בהחלט לא היה פשוט. לראות אימא שהיא בדרך כלל חזקה בקושי נושמת, ועם כל הסיטואציה הזאת מתקשרות אליהן חברות ושואלות אותן", מספרת גמליאל על החוויה של בנותיה באותם הימים. "זה היה באמת לא אנושי. אנחנו די מפתחים עור של פיל ולילדים שלנו לא תמיד יש עור של פיל".
בעקבות הפרשה, גמליאל - שהשתתפה בעבר עם משפחתה בתוכנית טלוויזיה על הורות - החליטה לשנות ממנהגה ולמעט לחשוף את קרוביה לעין הציבור. "מאז הסיפור ההוא אני שמה את הילדות שלי מחוץ לתחום בגלל הרגישות של מה שהן עברו בתקופה הזו. בעבר הייתי ממש בכיף משתפת כל דבר כמעט ובהרבה אהבה, אבל היום אני מרגישה עצורה כזאת, כאילו יש לי חסם כזה. אני פתאום מרגישה צורך לגונן על הילדות ברמות שלא היו בעבר".
"נכנסו אליי פנימה לתוך הבית באופן הכי מכוער שיש, בצורה דורסנית ופוגענית ברמות שלא מאפשרות לי כרגע להרגיש את השותפות הזאת. כרגע אני עוד מנקה את הסביבה וממש לא מרגישה שיש לי את היכולת עוד פעם ליצור את אותה הפתיחות שהייתה לי בהקשר הזה. אז בתקופה הזו אני שמה את הבנות שלי מחוץ לתחום התקשורתי וממדרת כל שיח שקשור אליהן".
"ממשלה פריטטית? כחול לבן איבדו את זה"
גמליאל בת ה-47 נכנסה לראשונה לכנסת בגיל 29, כחברת כנסת בליכוד שהונהג אז על ידי ראש הממשלה אריאל שרון. היא התבלטה בתור חברת כנסת קולנית ופרובוקטיבית, יש שיאמרו אפילו מתלהמת. לאחר הפסקה של קדנציה היא שבה לכנסת ב-2009, בגרסה מרוככת ומעודנת.
"בפעם הראשונה הגעתי כלוחמת סטודנטים, הייתי לפני כן יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית", היא מסבירה. "היינו צריכים להיעצר בהפגנות כדי שיקשיבו לנו והיצר הלוחמני הזה הגיע גם כן לכנסת בהתמודדות לא פשוטה עם תקופת ההתנתקות. ואכן הדרך לא הייתה נכונה. אחרי שיצאתי מהכנסת הייתה לי הזדמנות לראות את עצמי בדיעבד ולהפיק לקחים.
"למרות שעשיתי הרבה דברים יפים בקדנציה הראשונה, הפן שייזכר יהיה יותר הפן של המלחמה כ'מורדת', כפי שהגדירו אותי אז בסוגיית ההתנתקות. למדתי מאז שצריך להילחם על הדברים, אבל יש דרך, והסגנון שהיה אז מאוד לא התאים לי. עשיתי עבודה אישית ממש גדולה לגבי איך להיות יותר קרת רוח בהתנהלות ואני חייבת לציין שזה מאוד עוזר. זה נותן יותר אפשרויות ובאופן טבעי יש לי גם יותר הישגים. כשבאים ממקום יותר פתוח ופחות אימפולסיבי אז זה גם נראה שונה".
אם לנתניהו לא יהיו 61 תובילו לבחירות חמישיות או שתבחרו מישהו אחר שיעמוד בראשות הליכוד ויצליח להרכיב ממשלה?
"אני פחות אוהבת להתעסק בהיבטים היפותטיים. כמו שאני רואה את תמונת המצב, הפעם אנשים יבינו שאם הם לא רוצים שאלקין יחזור להיות השר להגנת הסביבה ואת לפיד כראש ממשלה עם הרשימה המשותפת, סער ובנט – הם צריכים להצביע לליכוד ואז אנחנו יכולים לגייס את כמות המנדטים המתבקשת לממשלה. וגם, כמו שראית, אם הייתי אומרת לך שגנץ יהיה חלק מהממשלה, לא היית מאמין בחיים".
היה גם מי שהאמין שנתניהו יקיים את ההתחייבות שלו לגנץ.
"עזוב לקיים את ההתחייבות, הם נתלו כל כך בהיבטים בירוקרטיים ובקטע הפריטטי הזה. כמה התרעתי שיפסיקו עם הפריטטי הזה כי זה פוגע בעבודה ובאזרחי המדינה. הם פשוט התאהבו בזה. זה פשוט לא יאומן איך אנשים שיכורי כוח לפעמים. כשתמכנו בזה לא חשבנו שכדי למנות מדענית ראשית למשרד להגנת הסביבה, אני צריכה לחכות שיהיה מדען ראשי למשרד המדע. זו הגזמה פראית. אתה נותן פריטטי כדי שהקבוצה ממול תרגיש בטוחה שבנושאים המהותיים הם שווים ולא יכולים לעשות להם מחטפים. אבל לא כל דבר, לא בשגרת היום, לפגוע בעבודה. הם איבדו את זה".
בתור אישה מזרחית, האמירה של נתניהו על ח"כ שאשא ביטון "פקה פקה, שאשא שאשא" היא לא מיזוגנית וגזענית בעינייך?
"מה זה קשור? אני לא חושבת שהיה בזה מיזוגניה ומה הקשר בכלל לגזענות? יש גבול לכל תעלול. די כבר כל הזמן לבוא ולטעון על הפן המזרחי ולהדביק כל 'נה נה נה נה' לקשקוש כזה. יש מספיק דברים לטפל בהם בפן של צמצום פערים שקיימים, שלא צריך לייצר יש מאין".
גמליאל, בעלת תואר שני במשפטים, ממעטת באופן יחסי לתקוף את מערכת המשפט, בשונה מחבריה למחנה הימין. אך לאחר ההחלטה של בג"ץ השבוע בעניין הגיורים הרפורמיים והקונסרבטיביים – היא משנה ממנהגה.
"זה היה לא נכון לקבל החלטה כזו שנויה במחלוקת ערב בחירות. בית משפט לא אמור לייצר את ההכרעות הללו, אלה דיונים במדינה דמוקרטית שצריכים להתבצע בכנסת. קביעת החלטה בזמן מהסוג הזה יוצרת יותר ויותר את חידוד ההבנה שאולי אין מנוס מפסקת התגברות, כדי לא לאפשר מחטפים של לקיחת ההיבט שמאפשר לעם לתת לבוחריו את האפשרות להתווכח".
לסיכום, עברה כמעט חצי שנה מאז שחלית בקורונה. יש לך עדיין תופעות לוואי?
"לפעמים יש לי עדיין את קוצר הנשימה הבלתי נסבל הזה. אמרו לי שיכול להיות שזה בגלל שאני סובלת הרבה מאלרגיות. לקח לי גם הרבה זמן להחלים, בערך חודש וחצי עד שחזרתי לשגרה רגילה. זה נורא. אני מקווה שבאיזשהו שלב זה יעבור".