אם הממשלה הייתה קבוצת כדורגל, אבי ניסנקורן בתפקיד שר המשפטים היה מוצב בעמדת הבלם. בסופה של קדנציה קצרה וסוערת, עיקר ההישגים שבהם מתגאה ניסנקורן הם חסימת מהלכים שעלולים היו להשקפתו להמיט אסון על הדמוקרטיה הישראלית. היום, אחרי התפטרותו מהתפקיד, הוא מרגיש חופשי יותר לתאר את המאבקים הפנימיים הבלתי פוסקים שהיו בממשלה בין הליכוד לכחול לבן, אך גם את אלה שבתוך מפלגתו הקודמת, שאותה עזב לטובת "הישראלים" בראשות רון חולדאי.
בנאום הכניסה שלו למפלגתו החדשה הסביר ניסנקורן מה הוביל לצעד הדרמטי. "הדמוקרטיה הישראלית תחת מתקפה. לא היה דבר כזה מקום המדינה", אמר, ואחרי שהודה לגנץ על העבודה המשותפת, הבהיר כי הוא כשל במניעת התהליך המסוכן. "הסיפור פה הוא ערכים ולא בריחה מאחריות. כחול לבן הולכת ומתרחקת מעקרונותיי ומתפיסת עולמי. בחרתי להיות שותף במפלגה ברורה, אידיאולוגית וחזקה, שתקדם כלכלה חברתית ושתשים את זכויות האדם והשוויון בראש סדר העדיפויות".
ובכן, ניסנקורן הוא הבלם על המגרש, ולא קשה לנחש מי הוא החלוץ שדוהר עם הכדור לעבר השער. "נתניהו יעשה הכול בשביל להימלט ממשפט ומוכן להכפיף כל עקרון דמוקרטי לצורך כך", אומר שר המשפטים לשעבר. "ישראל בסכנה. אנשים לא מבינים עד כמה הדמוקרטיה שברירית ועד כמה אנחנו על עברי פי פחת. המציאות הישראלית התבלבלה לגמרי, ואנחנו בתקופה שצריך להילחם להחזיר את הדברים לשפיות. כשהייתי בתוך הממשלה הגנתי על הדמוקרטיה ולא נתתי לגעת בה".
איך הדברים היו מתנהלים בלעדיך?
"אני אתן לך דוגמה. הייתי בישיבות שבהן ניסו להגדיל את כוחם של הפוליטיקאים בוועדה לבחירת שופטים, ולייצר מצב שלליכוד ולשליחו של ביבי, אדם עם שלושה כתבי אישום, יש וטו על כל המינויים של השופטים בישראל. מה שכמעט קרה כשאמיר אוחנה היה שר המשפטים, ולא של מדינת ישראל אלא של נתניהו, הוא מצב שבו ביבי הוא זה שהיה בוחר את היועץ המשפטי לממשלה ואת פרקליט המדינה. זה לחזור לימי בראון-חברון. גם בממשלה נתניהו לא תמיד רוצה להתייעץ. כשהוא עשה הסכם נורמליזציה וכנראה אישר, למרות שהכחיש, את מכירת ה-35-F לאמירויות, הוא לא התייעץ לפני זה עם שר הביטחון ועם שר החוץ".
"עוד דוגמה - בישיבה של ועדת השרים לחקיקה ישב ראש הממשלה עם שורה של שרים ופקידות בכירה ואמר 'יש לי רעיון מבריק, בואו נעשה תקנות חירום לחצי שנה וככה לא נצטרך לעבור את כל הטרחה של אישור בכנסת'. אני עצרתי את זה ועמדתי על כך שהכנסת תהיה זו שמכריעה בסופו של דבר בחקיקה בכל מה שקשור לפגיעה בזכויות האזרח. בקדנציה שלי ייצבתי את משרד המשפטים, מנעתי ריקון מתוכן של הכנסת ופגיעה בבתי המשפט ובעצמאות שומרי הסף. הוכחתי שאני חומה בצורה".
אז למה לא נשארת בממשלה להגן על מערכת המשפט?
"כי עזבתי את כחול לבן, בגלל שחשבתי שהמפלגה איבדה את הדרך. ההחלטות שגנץ קיבל לא תאמו את הערכים שלי. הוא דיבר איתי על לשבת ברשימה אחת עם ימינה. הוא הביא את חיים רמון בשביל שיהנדס מחדש את משרד המשפטים ואת תפקידי שומרי הסף בפוליטיקה הישראלית, בניסיון לרוקן את התפקיד שלי מתוכן. הם הפכו ב-180 מעלות את כל מה שדגלתי בו, כי בנושא הזה רמון ממש ביביסט".
אחרי שנתיים של שיתוף פעולה פתאום גנץ התהפך?
"היו חיכוכים גם לפני זה. הציבור נטש אותו כי הוא לא נלחם מספיק על העקרונות והערכים שבשמם הוא בא ועליהם הוא דיבר. לא נוח לי הריב איתו, שהפך להשמצות הדדיות, אבל לא אני התחלתי אותן. מכיוון שגנץ אמר שתקעתי לו סכין בגב, לא הייתה לי ברירה אלא לתת תשובה. אמרתי רק אמת".
הוא טען שחתרת תחתיו.
"כולם יודעים שהייתה לי אפשרות לפצל את המפלגה, גם בני גנץ. אני חשבתי שזו טעות, למרות שאם הייתי עושה את זה, הייתי יכול לבוא עם נדוניה כספית של כעשרה מיליון שקלים. רציתי לעזוב לבד".
בנאום האחרון שלו, גנץ הכה על חטא ולקח אחריות.
"אני לא רואה את זה ככה".
אז אין סיכוי לשיתוף פעולה מחודש?
"עזבתי את כחול לבן כי התאכזבתי מבני גנץ. זה אומר הכול".
אז מה יהיה איתם להערכתך?
"האלקטורט שלהם לא גבוה ולדעתי הם לא יעברו את אחוז החסימה לבד".
גם אתם עומדים לפי הסקרים האחרונים על סף אחוז החסימה.
"אני לא מוטרד. אנחנו המפלגה החדשה היחידה שעוברת את אחוז החסימה. יש 20% של מתלבטים, שרובם הגדול הם במרכז-שמאל. זה ציבור ענק שרוצה מדיניות חברתית ודמוקרטית, שפיות מדינית וחתירה לשלום. הוא צריך להכיר אותנו, להבין את הכוונות שלנו, שאנחנו רציניים ומדברים בצורה מסודרת, בלי תחפושות".
ואיפה הציבור הזה נמצא היום?
"חלקו לא יודע למי להצביע, וחלקו חונה אצל בנט וסער בניגוד לערכים שלו".
אבל גם הם נגד נתניהו.
"זה שמישהו נגד ביבי לא אומר שהוא לא רוצה לפגוע בבתי המשפט. יש פערים גדולים מאוד בינינו לבין סער ובנט בראיית הדמוקרטיה. אנחנו בעד דמוקרטיה שבה לכנסת ולבתי המשפט יש כוח, ולא כזו שבה הממשלה תשתלט על כולם כמו שמחנה הימין רוצה. סער בעד פסקת התגברות ואני נגד. הוא בעד שימוע פוליטי לשופטים שמתמנים לעליון ואני נגד, כי זו פוליטיזציה של מערכת המשפט ואני חושב ששופטים צריכים להיות בלתי תלויים ועצמאיים. הוא בעד צמצום הכוח של בתי המשפט ואני לא, כי אני חושב שבתי המשפט חייבים להיות עצמאיים וחזקים במדינת ישראל. אנחנו כלכלה חברתית עם שוק חופשי, ובנט הולך על שוק תחרותי לחלוטין ודוגל בחוק הצרפתי שמתיר לאנשי ציבור להיות מושחתים בזמן שהם מכהנים".
תרוצו לבד?
"השבוע הבא יהיה בסימן חיבורים ואנחנו נהיה במרכז של כל חיבור. היום המפה הפוליטית מאוד מבולבלת ומבולגנת, אבל בסופו של דבר, שמאלה מגדעון סער יתמודדו רק מרצ ועוד רשימה אחת או שתיים, תלוי אם יאיר לפיד ירוץ בנפרד או לא".
ניסנקורן עזב את הממשלה בטריקת דלת, ומשך אליו לא מעט אש. לפני כשבועיים טען שר האוצר ישראל כ"ץ בריאיון למגזין N12 כי שר המשפטים היוצא הוא האשם בכך שהמדינה שוב מתכוננת לבחירות. לדבריו, ניסנקורן חיבל בזדון בשיתוף הפעולה בין הליכוד וכחול לבן, ועצר במו ידיו רפורמות וחוקים שנועדו להיטיב עם אזרחי ישראל. "לניסנקורן היו מניעים להביא את הממשלה לסוף דרכה", האשים כ"ץ. "הוא היה מטען צד שהתפוצץ בסופו של דבר. עכשיו כשכחול לבן התפרקה והדברים נחשפו, קל להבין שמראש הוא לא רצה בפשרה".
כ"ץ כינה אותך "מטען צד" וטוען שאתה פירקת את הממשלה, מה דעתך על זה?
"מטען צד הוא שר אוצר שלא עושה את התפקיד העיקרי שלו, שזה להעביר תקציב. זו הייתה הסיבה העיקרית לנפילת הממשלה. מ-2018 אין תקציב, זה לא קורה בשום מדינה. במשך שמונה חודשים מאז הקמת הממשלה לא ידעו להעביר תקציב לשנת 2021 כי ישראל כ"ץ לא עבד על זה. הוא עשה במשרד האוצר פורפרה מכל הפקִידוּת. זה קרה בגלל שהוא פעל בהנחיה פוליטית של ראש הממשלה, שלא רצה להעביר תקציב כי זה היה סוגר לו את נקודת היציאה לבחירות ומחייב אותו לקיים את הרוטציה".
אתה זה שניהל מול הליכוד את המו"מ להסכם הקואליציוני שהשאיר את הפרצה הזו.
"אין הסכם בלי פרצות. אם היינו סוגרים את הפרצה הזו, ביבי היה מוצא אחרת. כל אחד יודע שנתניהו הוא אדם שקרן, אבל הממדים של חוסר הבושה שלו לשקר גם לשותפים שלו וגם לכל עם ישראל זה דבר שהוא יוצא דופן. הוא שיעבד את כל כלכלת ישראל בגלל עניינים אישיים, זה מטורף. איזה ראש ממשלה שרוצה את טובת העם מוכן שלא יהיה תקציב מדינה שנתיים-שלוש, ועוד בתקופת קורונה? תן לי מדינה נורמלית אחת שבה דברים כאלה קורים. אפילו מביבי לא הייתי מצפה לכזה דבר".
מה אתה מחשיב להישג הכי גדול שלך בחיים הציבוריים?
"שילוב אנשים עם מוגבלות. אני מאוד רגיש לזה. יש לי ילד בן 20 עם מוגבלות והרגעים הכי שמחים שלי הם כשאני רואה שהוא משתפר. הוא עושה אותי אדם יותר טוב".