"תמיד היו מביאים אותך לסיטואציות, קודם כול אף פעם לא ליד הבית - עכו, אילת, אשדוד, נתניה, לא קרוב לאזור שלך. ברוב המקרים את בלי כסף, כי את לא באה מבית שאימא אומרת 'קחי מאה שקל, כדי שאם תצטרכי מונית תוכלי לחזור'. ואז אם את רוצה לחזור היום הביתה, יש דרישות. את צריכה לעשות מה ש... כן, אם לא, כמו שקרה ל-ט', שזרקו אותה בנתניה", נזכרת נ' בקשר עם אייל גולן וחבורתו. "אותי בכוח הכניסו לתוך ואן - 'אם לא, את תישארי פה'. ואתה לא יודע איך לצאת מזה".
"הייתה גם הרבה אלימות. תחשוב שאני חטפתי סטירה באמצע סיטואציה מינית ולא הבנתי, לא הגבתי, לא בכיתי, קפאתי, לא הבנתי", היא נזכרת, וט' – צעירה נוספת שנפגעה כקטינה מגולן וחבורתו – שואלת: "על מה זה היה? על זה שאמרת 'לא'? על מה הסטירה?". נ' השיבה: "לא, פשוט סתם, תוך כדי. לא הבנתי בכלל מה קורה סביבי. הם דאגו כל הזמן שלא נהיה בהכרה מלאה. אתה יודע, נותנים לנו לשתות וזה אף פעם לא כוס. זה תמיד שלוש כוסות ומעלה, וודקה, וה'ראשן' או האקסל סתם לצבע". המסר לדבריה היה "תשתקי. תשתי ותשתקי", ועל גולן היא אומרת: "הוא, השליט הראשי, הוא גם המנתב – 'אתה יכול לעשות איתה מה שאתה רוצה', וזהו".
"אייל היה השליט הראשי, הוא גם המנתב - 'אתה יכול לעשות איתה מה שאתה רוצה', וזהו"
נ'
נ' הייתה בת 18, ט' הייתה בת 17 כשהתחילו לעבור מאחד לאחד, בין אייל גולן והחבורה, נדרשות לספק אותם מינית. לכאורה בת 17 או 18 יכולה להגיד "לא" - במקרה של שתיהן, לא בטוח שזה היה המצב. שתיהן מדברות על חטא ההערצה. להעריץ זמר זה לא חטא, אבל זה מעמיד נערה בת 17 בכוחות לא שווים מולו. וגולן, הן אומרות, ידע שביחסי כוחות כאלה הוא יכול לדרוש הכול עבור עצמו וקודם עבור חבריו, כתנאי להתקרב אליו.
"ההערצה הייתה עיוורת. אני הייתי רואה את הבן-אדם כאילו הוא מלך העולם ואתה זה שהכי קרוב אליו. אם לא תעשי מה שהוא אומר, אז הוא לא ידבר איתך שבועיים, יעשה כאילו עונש. אתה מבין? הוא לא יגיד 'זה כי לא עשית' - לא, הוא פשוט יעשה נתק".
זאת טכניקה פסיכולוגית מוכרת.
"כן, ואז אתה צריך לפצות כדי שהוא יחזור לדבר ולא יהיה כעס ולא... אז אתה רוצה לרצות אותו, אז מה שהוא אומר אתה עושה".
גם כשלא רצית.
"לא. לא רציתי להיות עם אף אחד מהחברים שלו".
חוקר המשטרה שאל את גולן על הקשר עם נ': "ספור לי אירועים, כמה פעמים היית איתה?".
גולן: "פעם אחת באילת ופעמיים באוטו שכבתי איתה".
חוקר: "אתה לבד?".
גולן: "לא, באוטו אני מדבר איתך אני והנהג".
"את מי את מביאה? תביאי אחת זורמת"
שמונה שנים אחרי שמצאו את עצמן בסיוט מתמשך, מועברות מיד ליד כשפחות מין בין אייל גולן, הלהקה והצוות שמקיפים אותו ואביו דני ביטון, הגיעו לאחרונה ט' ו-נ' לבית המשפט המחוזי בתל אביב - לדיון הראשון בתביעת ענק שהגישו נגדו. בחוץ הייתה הפגנת תמיכה בשתיים: "ט', נ', אתן לא לבד!".
נ', שחוותה התקף חרדה משתק לפני הדיון, הסבירה ביום הטעון: "חיכינו לרגע הזה הרבה זמן, עברנו המון טלטלות, השפלות והרגשה שמבזים אותך ולא רואים אותך. לא רואים שיש בן אדם עם נפש מאחורה". ט' הדגישה: "רמסו אז והמשיכו לרמוס, אבל לא עוד. לא עוד, נגמר. נגמר, הרמיסה נגמרה, וגם השתיקה נגמרה". שתיהן היום נשואות, שתיהן אימהות - ט' אימא לשתיים, נ' לשלושה. את הקול שלהן הן משמיעות בלי עיוות אבל הן עדיין מזוהות בשתי אותיות בלבד, לא מרגישות שהן יכולות להיחשף בזהות ובפנים גלויות. לא קל להן במקום שבו אי אפשר לפתוח רדיו, טלוויזיה, אינטרנט, בלי להיתקל בפרצוף של אייל גולן.
"אייל היה אורז את הכול באריזה יפה כזאת. דני היה המגעיל, הוא היה עושה הכול בצורה בוטה ומגעילה"
נ'
בשנת 2013 נחשף מעגל שפעל מסביב לאייל גולן, שהזרים אליו מעריצות צעירות, שנתנו להן להבין - בעיקר אבא שלו דני ביטון נתן להן להבין - שבשביל קרבה אליו הן יצטרכו לעשות דברים. המעגל ידע לזהות מי הכי זקוקות לזה. באחת השיחות אמר ביטון לקטינה: "את מי את מביאה? תביאי אחת זורמת. בתמורה הוא הבטיח: "מה שאת צריכה אל תדאגי, סיגריות, בגדים. נקנה לך, נביא לך. כי קודם כל את ילדה סבבה". בשיחה אחרת אמר: "מי שתרוויח לכל אורך הדרך זו רק את... כל הופעה את באה איתי באוטו הגדול, נהנית מכל רגע".
וכך זה נראה מהעיניים של נ': "פתאום אתה מגיע למסיבה, שירים, מוזיקה, אווירה, כביכול נעים לך, כיף לך, אתה רוצה להישאר. הוא לקח את המקום הזה, של ההערצה והרצון להיות בקרבתו, וניצל אותה לתאוות המיניות של החברים שלו. של עצמו".
"אין ערך לגוף שלך, היינו בשר"
העבר של השתיים היה קשה: "אני גדלתי בבית שההורים שלי היו גרושים, וחייתי עם אימא, רק אני ואימא, והיה לי אח שהוא נרקומן", משחזרת נ'. "התמודדתי הרבה מאז שאני ילדה עם מקרים אלימים, סמים, ללכת לחפש את אחי בחושות... הייתי רואה דברים הזויים, שכל מה שאתה רוצה בעצם זה שמישהו יראה אותך! ואותם אנשים נתנו לנו את התחושה. כל מה שרצינו זה חיבוק, אתה יודע..., זה החסכים שהיו, תשומת הלב, שמישהו יתייחס, שמישהו יראה אותנו". וט' מסבירה: "אני באה ממשפחה קשת יום, היו מצבים שלא היה מה לאכול בבית. אני גדלתי בלי אבא, לא הכרתי אותו, אני לא יודעת מי הוא. ואז הגיע היום הארור ההוא שהכרתי את אבא שלו. בהתחלה זה היה מרגיש כמו סוג של דאגה או אכפתיות".
מה שחוו באותה תקופה מלווה אותן עד היום הזה: "גם אחרי שמונה שנים, יש לי המון בעיות במיניות שלי. אני מאוד מקובעת", מסבירה נ'. שתיהן מסכימות שזכו ליחס של חפץ: "כן, אין ערך לגוף שלך, היינו בשר". ט' נזכרת: "רציתי להיות בקרבתך, מה שלא רציתי, כן? זה שתיקח אותי בובה, תעשה אותי כאילו אני בובה על חוט, תשלוט בי, תבטיח אותי לאנשים".
גם כשנלקחו לחקירת המשטרה לתת עדות, הן אומרות, עדיין היו תחת השפעה חזקה של אייל גולן, היו רחוקות מלעכל את המשמעות של מה שעברו, ולא סיפרו הכול. "ידענו שדני הוא המגעיל, הוא היה עושה את הכול בצורה בוטה ומגעילה", מציינת נ'. "אייל כאילו היה אורז את הכול באריזה יפה כזאת. תמיד שואל 'מה נשמע? מה שלומך?', כאילו מתעניין. הוא היה אורז את הכול יפה, מגיעים לסיטואציה, ופתאום הוא דוחף, אומר מה לעשות, 'לכי עם זה'. אבל אתה עדיין, היינו... אני, הייתי בתוך הקסם הזה, כביכול, עוד הייתי שבויה בתוך הקסם שלו. אתה יודע, הערצתי אותו".
גם בזמן חקירת המשטרה הערצת.
"כן, חד-משמעית. ובגלל זה גם פתחנו על דני בצורה מאוד חדה, ואמרנו את הכול ובאמת רצינו שהבן-אדם הזה ישלם. אצל אייל היינו כביכול, אתה יודע, מעורפלות ממנו". וט' מנסה להבהיר: "אני לא יודעת אם זה היה ממקום של להגן, באמת. אני היום מבינה שזה היה פחד".
"קשירות, זריקות, כמות מטורפת של כדורים"
אייל גולן מרבה לומר שהמתלוננות נגדו שיקרו, שחזרו בהן מעדותן. זה נכון לגבי כמה צעירות אחרות שנחקרו, אבל לא לגבי ט' ונ'. הן מעולם לא חזרו בהן וחשוב לזכור את זה. בתום חקירה שלדבריהן הייתה רצופה כשלים והנחות סלב שנתנו החוקרים לכוכב - המדינה מכחישה את זה וגם אותה הן תובעות - אייל גולן לא הועמד לדין בפרשה הזאת מחוסר ראיות. רק אבא שלו, דני ביטון, הורשע ונשלח לכלא, שם מת מקורונה. אייל גולן שיקם בינתיים את הקריירה, אפילו קיבל פרס בכנסת בתמיכת שרת התרבות דאז, מירי רגב.
ט', בניסיון חסר סיכוי לשכוח, הפכה מהר מאוד לנרקומנית: "נגמר גיהנום אחד, והתחיל גיהנום אחר. מהר מאוד מצאתי את עצמי בסמים כבדים על בסיס יום-יומי. כאילו, כל יום, כל היום, עד שמשם זה התגלגל לאשפוז בבית חולים פסיכיאטרי במחלקה סגורה. נגמר האשפוז, עוד נפילה לסמים, ואז זה היה כמו גלגל כזה - לצאת, להשתמש, אשפוז. בכפייה, במחלקה סגורה, בתנאים קשים. קשירות, זריקות, כמות מטורפת של כדורים. היום אני יודעת ממה ברחתי".
"מהר מאוד מצאתי את עצמי על סמים כבדים כל יום, כל היום, עד שמשם זה התגלגל לאשפוז בבית חולים פסיכיאטרי במחלקה סגורה"
ט'
אז היא גם הכירה את מי שיהיה בעלה. הוא ידע אבל לא הרבה והיא לא מצאה את הכוחות להרחיב. רק לפני שנתיים, כשכבר היו להן שתי בנות, אחרי שאורלי וילנאי וגיא מרוז מצאו אותה ושכנעו אותה להתראיין בפעם הראשונה, הכול צף והיא הרגישה שהגיע הזמן. "סיפרתי לו את הכול. הוא לקח את זה מאוד קשה. ותפס אותי יד ביד ואמר לי 'יוצאים לדרך'. קיבלנו החלטה. ומאז עם רגל על הגז, יורדות קליפות, תובנות פתאום. התחלתי טיפול".
גם נ' עברה אחרי התפוצצות הפרשה מגיהנום אחד לגיהנום שני. "נפלתי על הגבר הראשון שרצה להתחתן איתי, התחתנתי. כי אני האמנתי שאם מתחתנים אז יש לך את הבית. והוא היה מהמר והוא היה אלכוהוליסט, עד שאחרי שנתיים קמתי ואמרתי 'אני לא אחיה ככה'".
בעלך היום בהתחלה אפילו לא ידע, נכון? לא סיפרת לו.
"כשאני ובעלי הכרנו הוא לא ידע כלום. כבר היינו עם ילד והייתי בהיריון כשהוא גילה על הסיפור. הוא קיבל את זה נורא קשה בהתחלה. ואז הוא אמר לי: 'אני איתך באש ובמים, אנחנו נילחם'. אני הגעתי למצב שבעלי יושב, קורא חקירה ובוכה. אומר לי 'מה עשו לך?!' הוא התפרק והקשר בינינו רק התחזק".
"זה אייל של המחשכים, לא זה שעל הבמה"
הדיון הבא בתיק יהיה רק בספטמבר. ט' ונ' מחכות לרגע שבו אייל גולן ייחקר חקירה נגדית. "כסף אפשר להשיג גם בגישור", מסבירה נ', " אבל לנצח במשפט... כי אחריות לבד הוא לא ייקח, אז לפחות שבית המשפט ייתן חותמת – 'אתה אשם, עשית'". ט' מבהירה: "לפני הכסף, זה לחשוף אותו. את הפנים האמיתיות שלו לחשוף אותן, אחת ולתמיד. אני רוצה שהעם יכיר את מה שאני מכירה", ונ' מסכימה ומצטרפת: "זה אייל של המחשכים. זה לא האייל שעל הבמה".
"בעלי ישב, קרא חקירה ובכה. הוא אמר לי 'מה עשו לך?!', התפרק והקשר בינינו רק התחזק"
נ'
עורכת הדין רותם אלוני, שמייצגת את השתיים, אומרת: "אני אשמח לנהל את התיק הזה עד הסוף, כי באמת אני חושבת שפעם אחת ולתמיד, בית המשפט בישראל צריך להגיד מה סטנדרט ההתנהגות שאנחנו מצפים מגברים בכלל ומגברים ידוענים בפרט".
הן שתי נשים צעירות ואמיצות שנושאות צלקות עמוקות לכל החיים ומבינות זו את זו בלי לדבר בכלל, רק במבט של מי שהיו שם ביחד. אחרי שנים של בריחה הן חילצו את עצמן מההתרסקות, ומצאו בתוכן את הכוח להאשים ולתבוע מהזמר הכי מצליח במדינה לקחת אחריות".
"אני המון שנים לא דיברתי, פתאום הבנתי שזה עושה לי טוב לדבר, שצריך לדבר, שצריך להוציא, כי זה אוכל אותך", חושפת נ'. "זה אוכל אותך מבפנים. ולמדתי לעשות את זה בשנתיים האלה. זה נותן לי את הכוחות להילחם. כי אני מבינה שמה שנעשה בי, יהיה לי קשה מאוד... אי אפשר להחזיר אחורה. מה שנעשה נעשה. צלקות מאוד קשות, צריך לדעת לטפל בהן, כי גם יש לי אחריות, יש לי שלושה ילדים קטנים. אני חייבת לקום מזה. אז אני מוציאה ואני משחררת, ואני מבינה כמה אני חזקה וכמה כוח יש לי, ואם עקב המקרה הזה יקומו עוד גברים או נשים שעברו התעללות, וייצאו נגד אותם פוגעים, עשינו את שלנו".
ט' ו-נ' מתקשות לממן את הוצאות המשפט הכבדות והן פונות לעזרה למימון. לתמיכה במתלוננות: חפשו ברשת את "האמת מאחורי אייל גולן" או באתר Beactive.
מליאם הפקות נמסר בתגובה לכתבה: "עלילת הדם והפגיעה האנושה בזכויותיו של אייל גולן מזה 8 שנים התאפשרה כי כלל חומרי החקירה לא פורסמו. במקומן פורסמו אין ספור גרסאות שקריות והכפשות. גם הערב. התביעה האזרחית הוגשה ע"י אותן בנות כניסיון להתעשר שלא כדין על גביהם של אייל גולן ומדינת ישראל. לאורך כל השנים אייל גולן חוזר ומתנצל מעומק ליבו על כך שאנשים שהיו בסביבתו השתמשו בשמו הטוב למטרת מעשים נלוזים - וגרמו לעוול נורא שהוא מגנה בכל תוקף".
נציין אנחנו שבתגובה שנשלחה אלינו מצוטטים לכאורה סעיפים מתוך כתב ההגנה שהגישה הפרקליטות בתביעה האזרחית, אולם הם עוותו והוצאו מהקשרם - ולכן לא הבאנו אותם. יתרה מזו, ליאם הפקות מסיימת את תגובתה בסוג של איום כלפי המתלוננות, וגם אותו בחרנו להשמיט.
קווי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית: 1202 - נשים, 1203 - גברים.