הם פרטנרים מושלמים על הבמה, מוני ובראבא. הם חברים?
"לא, אני חושבת שהם גם אף פעם לא היו", משיבה סנדרה שדה. ומי כמוה, רעייתו של מוני מושונוב, יודעת מה באמת התחולל בין הצמד הזה. "בראבא נשאר כמובן כל החיים שלי כמין בן זוג של בעלי, עם עליות וירידות של היחסים שלהם. וכשהם היו קשים, היו קשים מאוד". עם זאת, ממרחק הזמן, היא מודה: "גם כשהם היו במתחים קשים, התוצאה של העבודה שלהם הייתה מעוררת קנאה. אני גם שחקנית, לי אין בן זוג כזה, אין לי את בראבא שלי".
אין עוד צמד קומי כזה בארץ. כמעט 50 שנה, מאז שלמדו יחד תיאטרון באוניברסיטה, הם יחד. מוני מושונוב ושלמה בראבא העלו אין-ספור מופעי בידור ביחד. הם התגלו לראשונה כשני מנחים אלמונים של תוכנית חדשה בטלוויזיה החינוכית – זהו זה: כיום הם גם מופיעים בגלגול החדש של התוכנית וגם סוגרים מעגל חדש, על הבמה. אך מתברר שלמרות שהשניים נתפסים כבלתי נפרדים, במשך שנים ארוכות שרר ביניהם נתק. ואולי זה בלתי נמנע בצמדים כאלה – כמו דז'יגאן ושומאכר, צמד קומי יהודי מיתולוגי שבערוב ימיהם לא החליפו מילה מחוץ לבמה. גם סנדרה מסכימה: "זו אהבה-שנאה כמו בזוגות קלאסיים של בדרנים, שהדרמה האישית שם היא עוצמתית מאוד".
"יש משהו סמוי, לא יעזור כלום", מודה מוני. "יש תחרות סמויה שאפילו לא מעלים בכלל את הנושא הזה, הוא לא עולה ולא צף. תמיד אמרו לנו שאנחנו שנינו יחד מצחיקים, זה ברור, אבל יש תחרות סמויה ויש את השאלה מי מצחיק ומי לא. אהבה גדולה הייתה בינינו, באמת, עדיין יש והערכה מקצועית ענקית אבל מה לעשות שהחיים הם לא רק על הבמה". מנגד, בראבא מזכיר: "הזוגיות הכי ארוכה שלי זה עם מוני, הזוגיות הכי יציבה, זה גם הסקס הכי טוב שהיה לי".
"אהבה גדולה הייתה בינינו, באמת, עדיין יש והערכה מקצועית ענקית אבל מה לעשות שהחיים הם לא רק על הבמה"
מוני מושונוב
30 שנה הם לא נפרדו ואז היה רע, נתק של 15 שנה שבו לא הופיעו יחד והיו תקופות שגם לא דיברו. "היו פרקים בחיים שבהם היה נתק והיה כעס והיה ברוגז והיו כל מיני דברים כאלה", מסביר בראבא, ומוני טוען: "האגו נכנס מתחת, אבל הוא אף פעם לא צף לכדי ריב".
מה, פשוט הפסקתם לדבר?
"זה לא שהפסקנו לדבר, כל אחד היה עסוק בעולמו", משיב מוני. "כעסתי מאוד, לא רבתי איתו מריבה אומנותית מעולם".
אז על מה רבת איתו?
"על זה שאנחנו לא ממשיכים לעבוד ביחד".
לפי בראבא, הסיבה להפסקת העבודה המשותפת הייתה ברורה - וגם התוצאה. "אני הרגשתי איזה צורך לממש את עצמי בצורות אחרות ואני בעצם הייתי הראשון שהלכתי. בסוף אתה רואה שהרווחנו מזה כי כל אחד עשה קריירה וביטא את עצמו בכל הצורות".
בחיים האישיים בראבא ביטא את עצמו בשנים האחרונות בחתונה שלישית עם אישה צעירה וילדה חדשה, שהיום היא בת שש. מוני נשאר עם סנדרה: "אני כמובן תמיד מתוסכלת שאין לי מה להציע למוני, בטח לא יכולה ללדת לו ילדה מתוקה כמו שיש לבראבא, אבל אני מאושרת בשבילו שהוא מצא חיים חדשים ונהדרים".
איך התחיל הכול, לפני שנהיה רע ואז שוב טוב? השניים הכירו בתיאטרון, ומשם שלפה אותם הבימאית נולה צ'לטון לעין הוד, לקומונת שחקנים שניסתה ליצור תיאטרון חברתי. בין אותם שחקנים צעירים הייתה גם סנדרה שדה שהייתה נשואה אז לאדם אחר.
מה חשבת על בראבא?
"תראה, אני התאהבתי במוני. חשבתי שבראבא מצחיק ומעל הכול פרטנר הכי טוב בעולם של מוני. מוני היה איטי יותר ובראבא היה היפראקטיבי לגמרי עם חן שלא מהעולם הזה וגם אנטיפת, הוא מורכב – מין תופעת טבע כזו".
לפי בראבא, "מהרגע שנפגשנו זה כמו סוג של התאהבות שמספרים בטלנובלות, בום. כימיה בין צמדים זה הדבר הכי נדיר בעולם, זה המחצב הכי נדיר על כדור הארץ. אם תבדוק סטטיסטית תראה שעל כל 617 מיליון תושבים יש צמד אחד שעובד – אבוט וקוסטלו, השמן והרזה". בראבא נזכר שהצמד התחיל ב"שיגועים ודחקות" ברחובות: "במשך עשר שנים זה היה העיסוק העיקרי שלנו - שטויות. דופקים לאנשים בדלתות, עולים על גגות, מתפשטים בלילה".
"מהרגע שנפגשנו זה כמו סוג של התאהבות שמספרים בטלנובלות, בום. כימיה בין צמדים זה הדבר הכי נדיר בעולם"
שלמה בראבא
ההסבר של מוני לסוד הקסם חושף לא מעט את הקושי בתוך הצמד: "זו הייתה ברית אחים כזו ממש מהרגע הראשון. הוא סימל בעיניי חופש, חופש שלא היה לי. עד היום באיזונים בינינו הוא נחשב למשוגע יותר ולאימפולסיבי יותר ואני למאוזן. זה כביכול נורמלי אבל לדעתי זה לא כל כך נורמלי להיות כל כך הרבה שנים ליד משוגע ולאזן אותו, אז אני כבר לא יודע מי המשוגע פה יותר".
לפני שנה היה אמור להתרחש האיחוד ההיסטורי של צמד הענקים. הקהל המתגעגע כבר התחיל למלא את המבואה ואנחנו היינו שם כשברגע האחרון התבטלה ההצגה בגלל הגבלות הקורונה. "ההצגה התבטלה, חוזרים למיטות, אנחנו כולנו באיזה מוסד סגור כמו בקן הקוקייה", סיכם אז בראבא והלך לישון על הסט. "נהנינו פה 70 שנה מכל רגע, לילה טוב עולם, להתראות".
בימים אלה הם חוזרים לבמה עם אותה הצגה - "הקומיקאים" בתיאטרון חיפה, לקהל שהמתין גם הוא שנה שלמה. מדובר במחזה של ניל סיימון על צמד קומיקאים קשישים, הכי מצחיקים ביחד אבל מטריפים זה את זה. אילן רונן, שמביים את השניים בהצגה, מסביר איך זה לעבוד עם הצמד: "גיליתי שהם לא מפסיקים להתווכח. הם גומרים מערכון ומתחילים לריב, נותנים ציונים אחד לשני – אתה לא היית מספיק טוב, תקפיד פה ותקפיד שם".
"ההתכתבות של המחזה והמציאות כל כך מטורפת, זה מוני ובראבא, זה כאילו נכתב עליהם", טוען מיכאל מושונוב, בנו של מוני, שחולק איתם את הבמה. "אני חושב שהם אוהבים את החירפונים אחד של השני. זה כמו מגנטים הפוכים, זה מה שנותן את הכוח לכל הסיפור הזה". עבור מיכאל זו הפעם הראשונה על הבמה עם אביו: "אלו כנראה הימים היפים ביותר של החיים שלי, לגמרי, אני לא חושב שיש משהו יותר גבוה, מעניין ומסקרן מאשר לעבוד עם אבא שלך".
מה לקחת משני הליצנים?
"קודם כל זה פחד היסטרי לעלות עם שניהם על הבמה, הם מלכי הפאנצ'ים ואני לומד כל הזמן, מנסה לשמור על השפיות שלי תוך כדי. לכל אחד יש את השטיקים שלו – בראבא מאחר, מוני מקדים יותר מדי, אבל זה מה שמייצר את הנוסחה הזו של השמן והמים"?
לאחרונה המשוגע והרגוע חזרו גם לטלוויזיה: ערוץ כאן 11 לקח הימור ועם פרוץ הקורונה קיבץ חזרה את זקני "זהו זה", והמהלך הצליח מעל למשוער. "בתקופה כזו לראות חמישה פנסיונרים משתטים זה מנחם, כנראה", טוען בראבא. גם לזוגיות שלו עם מוני האיחוד עשה פלאים: "ברומן הזה של זהו זה – רומן מאוד משפחתי ומאוד אינטנסיבי – אני גיליתי שוב את מוני, כל החמישה הם ביחסים חיוביים אבל עם מוני זה ערוץ מאוד מאוד אישי, ברית מרגשת, מצטברת גם, 50 שנה... נוצרה אינטימיות דווקא בתקופה הזו".
קליקה בתוך זהו זה?
"סוג של".
הופעת האיחוד של "הקומיקאים" שהתעכבה הזכירה לבראבא את ההופעה הראשונה של דז'יגאן ושומאכר אחרי השואה, שבה הם אמרו אחד לשני "נו, ממשיכים", והקהל הזיל דמעה.
רק שלא תגמרו כמו דז'יגאן ושומאכר, שלא דיברו אחד עם השני
"כבר עברנו את זה, אנחנו בסלואו מושן של הישורת האחרונה", משיב מוני, ובראבא ממהר לסכם: "אנחנו אחרי המשבר, ברקוויאם של הפיוס".