ביום שני, לראשונה מזה 12 שנה, התיישב אדם שאינו בנימין נתניהו על כיסא ראש הממשלה וכך - בגיל 49 בלבד, רק תשע שנים מאז שהצטרף לפוליטיקה, נכנס נפתלי בנט לתפקיד החשוב בישראל. לאחר חצי שעת חפיפה סמלית עם ראש הממשלה היוצא, בנט נזרק למים הסוערים של המשרה שרבים מגדירים אותה "המסובכת בתבל".
• הפנים של הממשלה: הכירו את השרים החדשים
• כתבי חדשות 12 כותבים לשרים בממשלה החדשה
• אפשר גם אחרת: כך התחלפו ראשי ממשלה במדינת ישראל
"הכניסה של כל ראש ממשלה ללשכה היא כמו כניסה של הכהן הגדול ביום הכיפורים לארון הקודש", מתאר תא"ל (מיל') אבי בניהו, שעבד בלשכותיהם של ראשי הממשלה יצחק רבין ושמעון פרס. "אתה פשוט נכנס במכה אחת לתוך קודש הקודשים של מדינת ישראל".
ראשי הממשלה שלא עברו חפיפה
ביקורת רבה נשמעה השבוע על משכה הקצר של פגישת העברת המקל החטופה בין נתניהו לבנט, אך בהיסטוריה של ישראל היו גם מקרים שבהם לראש הממשלה הנכנס לא הייתה חפיפה בכלל. אחד מהם היה כמובן בליל רצח רבין, כאשר פרס מונה על ידי הממשלה באופן מיידי למחליפו. וכך, למרות שבאמתחתו של פרס היו כבר שנתיים של ניסיון כראש ממשלה בשנות ה-80, הרגע ב-4 בנובמבר 1995 שבו הבין כי הוא חוזר לתפקיד בנסיבות טרגיות – נחרת בזיכרונם של הנוכחים.
"מעל ראש הממשלה אין כלום חוץ מאלוהים והאחריות עליו היא טוטלית"
תא"ל במיל' אבי בניהו, עבד בלשכותיהם של פרס ורבין
"מיד אחרי הרצח הגעתי לבניין של משרד הביטחון, שבו היה חדר ישיבות הממשלה", מספרת אפרת דובדבני, שעבדה בלשכה של רבין ובהמשך של מחליפו פרס. "כל הכיסאות שם באותו גובה, למעט זה של ראש הממשלה שגבוה מהשאר. הצצתי בדלת והסתכלתי על פרס נשען בהלם בפנים מאפירות - ואז ראיתי איך הוא מנער את עצמו, כי הוא מבין שכל גודל האחריות עליו. בזמן ששרים וראשי הצבא הלכו במסדרונות, החזיקו את הראש, צרחו, בכו וייללו - לו לא הייתה את הפריווילגיה לזה. הוא היה צריך להתחיל לנהל מדינה".
כעשור לאחר מכן, התסריט חזר על עצמו. הפעם זה לא היה בעקבות רצח, אלא לאחר אירוע מוחי חמור שבו לקה ראש הממשלה אריאל שרון בינואר 2006. עקב מצבו הרפואי, הוחלט כי נבצר ממנו למלא את תפקידו, וסמכויותיו הועברו מיידית לידי ממלא מקומו, אהוד אולמרט. העברת השלטון בוצעה בשיחת טלפון משולשת בין אולמרט, מזכיר הממשלה ישראל מימון והיועץ המשפטי לממשלה מני מזוז. הטלפון הבא לאולמרט היה מהמזכיר הצבאי של ראש הממשלה, אלוף במיל' גדי שמני.
"זה היה מעבר תפקיד מאוד משברי", משחזר שמני. "אמרתי לו שיש עניינים דחופים ואנחנו צריכים להיפגש כמה שיותר מהר. נפגשנו בשבע בבוקר למחרת והעברתי לו את הדברים".
במשך חודשים אולמרט נמנע מלהיכנס ללשכת ראש הממשלה, שנותרה ריקה, והמשיך לעבוד מהמשרד ששימש אותו כשר האוצר והתמ"ת. גם בדיוני הממשלה הוא לא ישב על כיסאו המיותם של שרון, עד שהקים ממשלה בעצמו, לאחר שניצח בבחירות ב-2006. הסיבה הייתה סימבולית – השארת פתח לחזרתו של שרון לתפקיד, על אף שהסיכויים לכך היו אפסיים, לאחר ששקע בתרדמת.
"כשאדם נכנס לתוך האקווריום ומתיישב על הכיסא הזה - הוא פתאום נראה ראש ממשלה, גם למי שלא חשב עליו בצורה הזאת"
ח"כ לשעבר איילת נחמיאס-ורבין, עבדה בלשכת רבין
מאחר שלא יכול היה לקבל סיוע והדרכה מקודמו, אולמרט פתח בלמידה אינטנסיבית של התפקיד. "במקרה הזה צניעות היא דבר לא רע", מסביר שמני. "אולמרט הבין שלמרות שהיה שר בכיר וממלא מקום ראש הממשלה, יש לו עוד הרבה מה ללמוד. הוא הקדיש לזה המון זמן וישב ימים שלמים עם הרמטכ"ל, ראש המוסד, ראש השב"כ וראש אמ"ן. במקביל הוא היה צריך לנהל את הדברים כראש הממשלה בפועל".
אך מלבד המחסור בחפיפה, בנט ייאלץ להתמודד עם אתגר נוסף, שמרבית קודמיו בתפקיד לא נתקלו בו. "גדל פה דור שלא מכיר חוץ מנתניהו אף בן אדם אחר שנראה לו כמו ראש ממשלה", טוענת חברת הכנסת לשעבר איילת נחמיאס-ורבין, שעבדה בלשכתו של ראש הממשלה רבין. "עם זאת, אני מעריכה בזהירות ובצניעות שעם הזמן בנט ייראה לנו כמו ראש ממשלה. כשבן אדם נכנס לתוך האקווריום ומתיישב על הכיסא הזה - הוא פתאום נראה ראש ממשלה, גם למי שלא חשב עליו בצורה הזאת".
ההבדל התהומי בין ראש ממשלה לשר בכיר
כבר ביום הראשון לכהונתו בנט נדרש לקבל החלטות בנוגע למצעד הדגלים הנפיץ בירושלים ולמחרת - כיצד להגיב להפרחת בלוני התבערה מעזה. אם היה לו ספק, בסוף השבוע הוא כבר מבין – בתפקיד הזה אין מאה ימים של חסד, אף לא שעה. בנושאים הללו בנט צבר ניסיון מתקופת כהונתו בת חצי השנה כשר ביטחון, אך תפקיד ראש הממשלה, מסבירים גורמי המקצוע, זו אופרה אחרת לחלוטין.
"יש הבדל עצום בין להיות ראש ממשלה לשר ביטחון", אומר שמני. "אסור לחשוב שאם היית שר ביטחון אתה יכול להשליך מזה על תפקיד ראש הממשלה, זה ממש לא עובד ככה. תמונת העולם של שר הביטחון הרבה יותר צרה משל ראש הממשלה, שעומד בראש המערכת. יש הרבה ראשי אמ"ן שמתהדרים בזה שהם המעריך הלאומי, אבל זה ממש לא נכון. המעריך הלאומי הוא ראש הממשלה, כי הוא היחיד במדינה שרואה את כל התמונה".
"כשאתה ראש ממשלה אתה באמת מרגיש, וזו לא מליצה, שגורל המדינה על כתפיך"
אבי פזנר, עבד בלשכת שמיר
"ההבדל בין שר, בכיר ככל שיהיה, לבין ראש ממשלה – הוא כמו יום ולילה", טוען אבי פזנר, שעבד בלשכתו של ראש הממשלה יצחק שמיר. "כשאתה שר יש לך תחום אחריות מסוים שאתה מטפל בו, אבל כשאתה ראש ממשלה אתה באמת מרגיש, וזו לא מליצה, שגורל המדינה על כתפיך".
פזנר, שליווה את שמיר עוד בתפקידו כשר חוץ, מתאר את השינוי שעבר כאשר מונה לראש ממשלה. "ראיתי במו עיניי איך הוא הפך להיות מוטרד יותר. גם אם תקרא מאה ספרים ואת ההיסטוריה של כל ראשי ממשלות ישראל – שום דבר לא מכין אותך לזה. אתה חייב ללמוד תוך כדי הכהונה. בקדנציה הראשונה הוא לא היה ראש ממשלה כל כך טוב, אבל הרגשתי שהוא גדל לתוך התפקיד ובפעם השנייה שנבחר ב-1986, הוא כבר ידע מה מצפה לו והיה ראש ממשלה מצוין".
"יש שני הבדלים עיקריים בין תפקיד של שר בכיר לראש ממשלה", מסביר בניהו. "הראשון - מעל ראש הממשלה אין כלום חוץ מאלוהים והאחריות עליו היא טוטלית. זה תפקיד שהבדידות בו מזהירה ומפחידה. השני – חלוקת הקשב הנדרשת. הוא צריך להיות קשוב גם לדו"ח המודיעין החמור שהוא קרא בבוקר על התזוזות בדיוויזיית הקומנדו הסורית, גם למשבר בוועדת החוקה, גם לצרחות של ראש עיריית קריית שמונה וגם למשבר בסניף המפלגה בצפת".
"הוא הגיע לתפקיד הכי בודד במדינת ישראל", מחזקת את דבריו נחמיאס-ורבין. "לשר ביטחון יש ראש ממשלה. לראש ממשלה אין אף אחד". חבר הכנסת לשעבר דני יתום, שהיה המזכיר הצבאי של ראשי הממשלה רבין ופרס וראש המטה המדיני-ביטחוני של ראש הממשלה אהוד ברק מוסיף: "בנט צריך לדעת שהוא לקח על עצמו את התפקיד הקשה ביותר בעולם. את זה לא אני אמרתי, אלא נשיא ארצות הברית ביל קלינטון לרבין".
הדרך של ראש הממשלה להצלחה עוברת דרך מקורביו
כדי להפיג מעט את אותה בדידות בפסגה, ראש הממשלה מוקף בשלל בעלי תפקידים שמטרתם לסייע לו בכל הנדרש, בין היתר המזכיר הצבאי, מנכ"ל משרד רה"מ, מזכיר הממשלה, ראש הסגל, ראש המטה לביטחון לאומי, ראש מערך ההסברה הלאומי והדובר. בנט כבר הודיע במי בחר לחלק מהתפקידים, אך יש עוד רבים שיצטרך לאייש בקרוב. מדובר בהחלטות הרות גורל, מאחר שבעלי הניסיון מעידים שאיכות עבודת הצוות הקרוב לראש הממשלה היא המפתח הקריטי ביותר להצלחתו.
"הדבר החשוב ביותר לכל ראש ממשלה זה הצוות של האנשים שסביבו", אומרת דובדבני. "הוא חייב לקחת אנשים חכמים ממנו, חזקים, שלא יהיו 'יס-מנים' ושידעו להגיד לו את דעתם. אומנם זה קשה לפוליטיקאים, אבל זה מחויב המציאות. גם פרס לא אהב את זה תמיד, אבל בסופו של דבר הוא העריך הרבה יותר את האנשים שאמרו לו את האמת בפרצוף".
"בנט צריך לדעת שהוא לקח על עצמו את התפקיד הקשה ביותר בעולם. את זה לא אני אמרתי, אלא נשיא ארצות הברית ביל קלינטון לרבין"
ח"כ לשעבר דני יתום, עבד בלשכות של רבין, פרס וברק
"אין לו סיכוי להצליח אם הוא לא ימנה סביבו אנשים מעולים ומנוסים", מוסיף בניהו. "לא מדובר בהכרח באנשי אמונו, אלא באנשים שיודעים מה הם עושים. הוא לא יכול להיות סוליסט".
"הדמויות שיקיפו את בנט הן קריטיות לפחות כמוהו כדי לשמר את הממשלה הזאת", טוענת נחמיאס-ורבין. "לשכת ראש ממשלה עובדת דרך כל מיני בעלי תפקידים נסתרים מן העין, שהם יהיו הדבר המרכזי".
"הוא חייב לייצר סביבו צוות שיודע לשמור עליו", אומר שמני. "אנשים אמינים שהוא סומך עליהם ושיודעים לעבוד ביחד. לא כמו אצל נתניהו, שבצוות הקרוב שלו היו חיכוכים קשים".
עצה מרכזית נוספת שיש לגביה הסכמה היא שיש לנצל דווקא את תחילת הכהונה לצורך המהלכים הגדולים ביותר. "השינויים הראשונים צריכים להיות ממש על ההתחלה, לא לחכות אפילו דקה", אומרת דובדבני. "מה שאתה לא עושה על ההתחלה - לא תצליח לעשות אחר כך. אם אתה לא נותן בתחילת הדרך כיוון לאן הממשלה הזאת הולכת - השוטף ישטוף אותך. צריך ללכת מיד על 3-2 דברים שהם מאוד מהדהדים ומשמעותיים ולנקז אליהם את כל הכוחות".
"החוק אומר שמה שלא עשית במאה הימים הראשונים - כבר לא תעשה", מוסיפה נחמיאס-ורבין. "אם אני רוצה להיות נדיבה יותר, מה שלא עשית בשנה הראשונה - לא תעשה בשנה השנייה".
החיים האישיים לצד התפקיד הבכיר במדינה
כהונתו של בנט תהיה הפעם השנייה בסך הכול שבה ילדיו של ראש הממשלה קטנים מגיל 18. לזוג נפתלי וגילת בנט יש ארבעה ילדים – יוני בן ה-16, מיכל בת ה-14, אביגיל בת ה-12 ודוד בן ה-9. משפחת בנט ככל הנראה לא מתכוונת לעבור באופן קבוע מביתה ברעננה למעון ראש הממשלה ברחוב בלפור בירושלים, שישמש רק לארוחות וביקורים רשמיים – כדי לא לעקור את הילדים מהמסגרות החינוכיות.
צביה ולדן, בתו של פרס, חושבת שזו החלטה חכמה. "זה מאוד קשה לגור בבית שהוא גם פרטי וגם מעון רשמי. בבלפור יש קומה שהיא המעון, החלק הציבורי, ומעליה קומה שמשמשת למגורים של בני המשפחה. ההפרדה הזו היא בעייתית ואף אחד לא היה רוצה לגור ככה. עם השנים הבית הזה גם שינה את פניו - אני לא חושבת שזה כל כך נחמד ללכת בכל בוקר לבית ספר ולחזור ליעד מבוצר".
שלמה הר-נוי, שאבטח מסוף שנות ה-70 ועד תחילת שנות ה-2000 שמונה ראשי ממשלה במסגרת היחידה לאבטחת אישים בשב"כ, סבור אחרת. "כדאי שראש הממשלה יעבור לביתו הממלכתי, זה יקל גם על האבטחה וגם על הסביבה. אם הוא נשאר בביתו הפרטי, צריך להשקיע הרבה מאוד משאבים שגם פוגעים בשכנים. בשביל זה יש את בית ראש הממשלה הרשמי, שסביבו כבר נערכו לכל האיומים. היה לי מקרה דומה עם ברק, שנהג להגיע הרבה לביתו בכוכב יאיר, ונאלצתי לסגור באופן קבוע את כל הרחוב".
הר-נוי פיקד על היחידה לאחר רצח רבין, שהיווה נקודת מפנה בכל הקשור לנוהלי האבטחה של ראשי ממשלה בישראל. בנט אומנם זכה בעבר לאבטחה כשר ביטחון, אך לא בממדים שהוא יצטרך להתרגל אליהם כעת. "מבצע האבטחה סביב ראש הממשלה, שהוא האישיות המאובטחת המרכזית בישראל, הוא שונה ורחב היקף", מתאר הר-נוי. "ראש הממשלה מוגבל בכל תנועותיו ותוכניותיו. יש עליו יותר מ-30 סוגי איומים, על כל הרצף מ'פיגוע השפלה' כמו שנשיא צרפת עמנואל מקרון ספג לאחרונה, ועד ירי של טיל על המטוס שלו. כדי להתמודד עם כל האיומים האלה, צריך תכנון מבצעי מוקדם ככל שניתן. הוא יכול להגיע רק לאזורים מסוננים, דבר שדורש היערכות בטווח זמן של כמה ימים. לכן אין מקום לספונטניות".
"כשאתה נכנס לתפקיד הזה, זה סוג של נישואים עם המדינה, אין מקום למשהו אחר. בנט ייאלץ להיפרד מהחיים האישיים, אבל זו הבחירה שלו"
אפרת דובדבני, עבדה בלשכתו של רבין
"הרבה פעמים המאובטחים היו אומרים לי 'אם אני מחליט ללכת למקום כלשהו מעכשיו לעכשיו, אז המתנקשים למיניהם לא יהיו ערוכים', אבל זה לא נכון לגבי מדינת ישראל", מסביר הר-נוי. "הדוגמה הקלסית היא יגאל עמיר, שהפעם הראשונה שהבין שהוא יכול להתנקש ברבין הייתה בבר מצווה שבה הוא ראה אותו במקרה, שנה לפני הרצח. כשרואים את נשיא ארצות הברית נכנס למסעדה בלי מאבטחים סביבו - זה לא ספונטני, זו הצגה למצלמות. שרון היה מבקש לעצור לפלאפל לפעמים, ועם זה הסתדרנו, אבל אי אפשר ללכת למשל לבית קולנוע בצורה ספונטנית".
"יש חובה לאבטח את הילדים של ראש הממשלה"
שב"כ החליט כי בשלב זה אין צורך באבטחה קבועה לילדיו של בנט, בניגוד לבניו של נתניהו. הר-נוי חולק על הקביעה הזו. "אני חושב שחובה לאבטח את הילדים של ראש הממשלה. אני לא רוצה להכניס רעיונות לראש של אנשים, אבל הילדים הם יעד לכל מיני דברים, וזה גורם ללחץ כבד מאוד על המאובטח. יש לי ניסיון בייעוץ ליחידות שמאבטחות ראשי מדינות זרות, ובכל המקומות יש דגש גדול מאוד על אבטחת הילדים, כי זה דבר רגיש".
"המאבטחים זה סיפור מסובך", אומרת ולדן. "אחרי רצח רבין, הכול השתנה. הרגשנו הבדל גדול מהקדנציה הראשונה של אבי בשנות ה-80, וזה העיק. האנשים האלה מתרגלים ללכת עם צל. פעם הלכתי לפגוש אותו בבית מלון והמאבטח רצה להישאר בחדר בזמן שדיברנו. הוא עמד שם ואבא שלי אמר לו 'זאת הבת שלי, אז תאבטחו מבחוץ'".
אך המחיר הגדול ביותר שראשי הממשלה משלמים הוא ככל הנראה אובדן החיים האישיים. התפקיד שואב אותם ולא מותיר להם כמעט זמן פנוי או אפשרות לנהל חיי משפחה תקינים. "ראש הממשלה קם בשבע בבוקר וחוזר הביתה בדרך כלל בחצות או אחת בלילה", מספר מני נפתלי, שהיה אב הבית במעון ראש הממשלה בתקופת נתניהו. "אני זוכר פעם אחת שהוא לימד את אבנר מתמטיקה, אז הוא הגיע יותר מוקדם הביתה, אבל באופן עקרוני הילדים גדלים בלי אבא".
בניהו מוסיף: "ראש הממשלה הוא עבד של התפקיד. קשה מאוד למצוא רבע שעה להתרווח בנחת". דובדבני מסכמת: "כשאתה נכנס לתפקיד הזה אתה הופך להיות משרת ציבור מלא. זה סוג של נישואים עם המדינה, אין מקום למשהו אחר. בנט ייאלץ להיפרד מהחיים האישיים, אבל זו הבחירה שלו".