"רמת הדיוק של התקיפות היא לפגוע בחדר ספציפי בבית שבו נמצאת המטרה, ניתן יהיה לתקוף מאות מטרות בזמן קצר" - כך מתארים קציני מבצעים ומודיעין בפיקוד הדרום את תוכנית הקרב החדשה והמתקדמת של צה"ל ברצועת עזה. מסתבר שדווקא בזמן שעל הדרום עוברת תקופה שקטה יחסית וכשההערכה השנתית של אגף המודיעין מדברת על ירידה בפוטנציאל העימות מול חמאס, המערכה בין המלחמות נמשכת ביתר שאת.
בסרטון שמתפרסם כאן לראשונה נראית תקיפה של צה"ל ברצועת עזה מ-22 בנובמבר. מטוסי ומסוקי קרב תקפו אז באופן מדויק מטרות של חמאס, בהן אתרים לייצור רקטות, תשתיות תת-קרקעיות ומתחם אימונים של הכוח הימי. זאת, בתגובה לירי הרקטה שפגעה במפעל באשקלון יום קודם לכן והסבה נזק למפעל. אז איך שיפרו ודייקו בצה"ל את בנק המטרות לקראת העימות הבא ולמה צריכים לצפות ארגוני הטרור? שוחחנו עם בכירים בפיקוד הדרום ובאגף המודיעין.
לפגוע בכל השרשרת
"כמות המטרות שניתן לייצר במהירות עלתה וכך גם איכות ודיוק המטרות השתפרו", אומר אל"ם ר', מפקד מרכז האש בפיקוד הדרום. "אנחנו יודעים לארוז הכל לתוכנית אחת, עבור אירוע ממוקד. יש לנו היום בנק מטרות לאירוע מאוד ממוקד - תקיפה של מאות מטרות בזמן קצר מאוד. במקרה אחר אנחנו יודעים לפרוס כמות גדולה של מטרות לאורך זמן".
"אתה רוצה לפגוע באויב בזמן קצר, לשלול ממנו יכולות ולגרום לו להפסיק להילחם"
השטח שתקף צה"ל בחודש נובמבר בעקבות ירי רקטה למפעל באשקלון. צילום: דובר צה"ל
מרכז האש בפיקוד הדרום אחראי לרכז את תוכניות הפעולה לזמן פקודה וכן להיות הזרוע הביצועית שמוציאה לפועל את התקיפות בעזה. בעבר הוא מנה ארבעה חיילים בסדיר בלבד, היתר היו אנשי מילואים שהגיעו לפי צורך. לאחר שינוי ארגוני שהחל ב-2019, הוא מונה היום 50 חיילים, בהם גם אנשי מודיעין, חיל אוויר, תותחנים, שב"כ ואף חיל הים.
"היום יש לנו צוות שמתמקד בכל מרכז כובד של האויב", מפרט אל"ם ר'. "צוות אחד שמתמקד למשל בתת-קרקע וצוות שמתמקד בירי תלול מסלול. ההיגיון היום אומר שאתה רוצה לפגוע באויב בזמן קצר, לשלול ממנו יכולות ולגרום לו להפסיק להילחם. בעבר זה היה קצת פחות ממוקד, היום הצוות שלי גיבש תוכניות שיודעות לשלול יכולת מהאויב ומאפשרות לפגוע בכל השרשרת".
כך למשל, כשירצו בפיקוד הדרום לפגוע ביכולתו של חמאס בכלל לשגר רקטות, תהיה להם תוכנית רחבה שכוללת מטרות שונות במערך הרקטות ובמצבורי רקטות. אבל לא רק אלו, התוכנית מאפשרת גם לנטרל את היכולת לתאם שיגור רקטות.
"כמו גרסה מתקדמת באייפון"
אלא שהזינוק במוכנות לא נשאר רק בתחום כוח האדם ובשנתיים האחרונות נרשמה גם התקדמות טכנולוגית. "זה כמו להוריד גרסה מתקדמת באייפון", מתאר אל"ם ר'. "היום קצין המודיעין, אני וגם הכוח שיבצע בסוף את התקיפה יושבים על אותה מערכת. אין יותר העברת ניירת. אנחנו עובדים עם תוכנות שיודעות לבצע חיתוכי מידע באופן אוטומטי מתוך מאגר המטרות, להעלות תובנות ואפילו לבחור מטרות טובות לפי פרמטרים ולגבש תוכנית אש איכותית. אם נניח היכולות שיש לנו היום מול אלו של צוק איתן - ההשוואה מאוד מעודדת".
השטח שתקף צה"ל ברצועת עזה בחודש ספטמבר. צילום: דובר צה"ל
"היכולת לנתח ביג דאטה ולעבד נתונים בכמויות גדולות עשתה קפיצה משמעותית. זה מוביל להתקדמות אקספוננציאלית באיכות המטרות וגם בכמות שלהן"
הצוות הרחב שיושב היום במרכז האש מאפשר גם לבצע התאמות בזמן אמת. "קצין המודיעין יודע לומר לי בדיוק איזו מטרה צריך לתקוף עכשיו, ובחיל האוויר יודעים להתאים חימוש כל כך מדויק שלפעמים לא נצטרך התראה מראש לאזרחים לפנות את המבנה", מסביר אל"ם ר'. "אנחנו יודעים היום מתי להפעיל לוחמה אלקטרונית ואף לחבר לתוכנית האש קרב תודעה, למשל באמצעות תקיפה של מפעל נשק שסמוך לאזור מגורים".
בינתיים גם בעזה לא שוקטים על השמרים. ההערכה השנתית של אמ"ן מחודש פברואר קבעה כי למרות הקורונה, חמאס ממשיך בהתעצמות, בניין כוח וכן בהברחות הנשק. "עזה היא הזירה הכי מורכבת בעולם, אין עוד זירה כזו", סבור אל"ם ר'. "אין ספק שהאויב מתעצם ובעימות הבא נראה ירי רקטי בהיקף גדול יותר. אבל אני חושב שהאויב יגלה שיש לנו יכולת לקחת לו מרכזי כובד משמעותיים בזמן יחסית קצר. אלו כבר לא תוכניות קרב של 50 יום, הרבה פחות".
להצליב, להפליל - ולתקוף
את המטרות שבסופו של דבר משמשות לתוכניות האש של פיקוד הדרום מגבשים באגף המודיעין. "היכולת לנתח ביג דאטה ולעבד נתונים בכמויות גדולות עשתה קפיצה משמעותית", מצהיר ש', ראש ענף מטרות בזירה הפלסטינית בחטיבת המחקר. "זה מוביל להתקדמות אקספוננציאלית באיכות המטרות וגם בכמות שלהן".
על פי שיטת העבודה החדשה, בצבא מחליטים קודם כול מהו ריכוז המאמץ, היכולת שרוצים לשלול לאויב ואחר כך חוקרי היעדים באגף המודיעין מזהים מטרות מתאימות. כל מטרה עוברת בשני מסלולים: היא מתחילה במסלול ירוק ובשלב ההפללה עוברת למסלול כחול.
"ההפללה היא למעשה לחם חוקם של חוקרי המטרות", מסביר ש'. "לאחר שמתקבל מידע מודיעיני על מטרה מסוימת, הם צריכים לאסוף ולנתח את המידע על המטרה מכל מקורות המודיעין השונים ולהגיע למצב שהם יכולים להגיד מה המהות והמיקום המדויק של המטרה לפי מידע מוצלב ומאומת. זה במידת הדיוק של באיזה חדר בבית נמצא היעד".
שטח ברצועת עזה מעיניו של צה"ל לפני תקיפה. צילום: דובר צה"ל
"ההערכה היא שתוכניות האש האיכותיות שיצרנו לפי ריכוזי מאמץ יגרמו לשינוי משמעותי", משוכנע ש'. "אנחנו בתחרות מול האויב שמשתכלל וכמובן מטמין את יכולותיו בלב אוכלוסיה אזרחית. עבודתם של חוקרי המטרות היום בהרבה מובנים עבודה שונה מבעבר, יותר דומה ללוחמים של פעם. מונחת בפנינו אחריות עצומה, ולפני שכל מטרה יוצאת לפועל, היא עוברת סט אישורים מודיעיניים ומבצעיים מקיף. אנחנו עושים הכול כדי לא לפגוע בבלתי מעורבים אבל כמובן לא ניתן גם היום להימנע מכך לגמרי נוכח מאמצי האויב להתחבא מאחורי האוכלוסייה".