א', אחיה הגדול של הגננת המתעללת כרמל מעודה, לא דיבר בשנתיים שעברו מאז נחשפה פרשת ההתעללות בפעוטון של אחותו. הסיטואציה של הריאיון אינה נוחה לו והוא בורר את מילותיו בקפידה, אך קשה שלא להבחין בזעמו. "יש בי כעס עצום על כרמל", הוא אומר בריאיון ראשון. "כשהסיפור התפוצץ לא הבנו איך להכיל את זה אפילו. לא האמנו שזה יכול לקרות, שזה הגיע מתוכנו. אנחנו תמיד חונכנו נגד אלימות – אני חונכתי ככה, היא חונכה ככה. ופתאום זה הגיע אלינו הביתה, זה מזעזע".
עם הכניסה לביתו של א', אחת מבנותיו הקטנות ממהרת להסתתר ומביטה על האורחים בחשש. "היא מפחדת מצלמים", הוא ממהר להסביר. "הרבה פעמים רדפו אחרינו עם מצלמות, צעקו וקיללו –זה עשה לה סוג של טראומה".
כרמל מעודה הייתה גננת בפעוטון "בייבי לאב" שבניהולה בראש העין. היא הורשעה בשורת סעיפי התעללות ותקיפת קטין, וכתב האישום נגדה מגולל סיפורי זוועה מהקשים ביותר שנחשפו בארץ. היא הצליפה בפעוטות באמצעות חיתול, הטיחה, הכתה וגם קשרה תינוקות לכיסא. טרם נגזר דינה.
היום (חמישי) החל שלב הטיעונים לעונש במשפט של כרמל, והפרקליטות דרשה מבית המשפט שיידון אותה ל-14 שנות מאסר. היא פרצה בבכי בדיון ואמרה: "רוצה להתנצל בפני הילדים ובפני כל הורה והורה, מתביישת ומתחרטת מעומק ליבי ומתביישת בעצמי, אני רוצה להתנצל, אני אפילו לא מסוגלת להסתכל בפני ההורים".
"קראתי הכול, היום אני מדחיק"
הקרבה של א' למעשי ההתעללות של מעודה לא נובעת רק מהיותו אחיה. בתו הייתה אחת מילדי הפעוטון. "אנחנו משתדלים להדחיק את הדבר הזה", הוא מגמגם מעט. "להשכיח את מה שהיה. לא להזכיר לה שהיא הייתה בגן הזה".
אתה ראית אותה באחד הסרטונים?
"לא, לא, לא – לא ראינו את הסרטונים. לא הייתי מסוגל. מאותו מקום של כעס כל כך עצום, יש דברים שאני מנסה להדחיק. אני מנסה להחזיק את עצמי על הרגליים ולא ליפול, לכן אני מדחיק. אני לא רוצה לראות, אני יודע מה היה. קראתי את כתב האישום ואת כל הפוסטים. כמובן שאני מגנה את הכול, אני מגנה כל מקרה של אלימות".
אבל זה לא כמו כל מקרה אחר.
"זה נכון, האירוע הזה הרס לנו את החיים. זה השמיד לנו את החיים השלווים שלנו. בניתי את החיים שלי 'ביי דה בוק' (לפי הספר) – בית ספר, תיכון, צבא, השכלה גבוהה, משפחה. פתאום, ביום בהיר אחד, החיים התפוצצו".
למעשה אתה לא יודע אם היא פגעה בבת שלך.
"אנחנו לא יודעים ואני לא יכול להיכנס לזה, זה נושא כאוב מדי".
"יש בי כעס עצום על כרמל. חונכנו נגד אלימות ופתאום זה הגיע אלינו הביתה, זה מזעזע"
א', אחיה של כרמל מעודה
איך הסברתם לילדה שלכם מה קרה לדודה שלה?
"אנחנו לא הסברנו, לא דיברנו על הדודה. אנחנו התייעצנו עם פסיכולוג והוא ייעץ לנו להדחיק את זה ולא לדבר על הנושא בכלל, ולכן אנחנו פשוט מדחיקים את נושא הזה מהבית שלנו".
היו אי פעם סימנים שהבת שלכם פחדה ממנה?
"לא, לא ראינו משהו כזה".
"האם אדבר איתה? אני עוד לא יודע"
א' עוצר לרגע ולוגם מכוס המים. הוא יושב על כיסאו בחוסר נוחות מובהק ועל השאלות שעוסקות בבתו הוא משיב בקצרה.
דיברת עם כרמל מאז?
"כן".
מה היה בשיחה?
"הייתה שיחה מאוד קשה, אני לא יכול להרחיב בפרטים. המעשים שלה פגעו בנו קשה מאוד".
אתם בקשר עדיין?
"אנחנו בקשר כי אנחנו בני משפחה ואין ברירה".
למה אין ברירה?
"אני לא חושב שאם אצבע אחת לא בסדר אני אוריד אותה".
גם אם יכול להיות שהאצבע הזו פגעה בבת שלך?
"וואו, השאלה הזו היא בדיוק במקום הכי כואב", משיב א' תוך שהוא שואף אוויר. "משפחה, אנחנו משפחה, אין לי בזה בחירה. אבל כמה קרובים אנחנו אליה? זו כבר שאלה אחרת".
איך אתה מסוגל לדבר איתה כשאתה יודע שיכול להיות שהיא פגעה בבת שלך?
"זה קשה, קשה מאוד. עד שבכלל דיברתי איתה לקח חודשים. אני הלכתי לפסיכולוג והתייעצתי כי ממש חוויתי טראומה. אחת ההחלטות שלקחתי על עצמי בסופו של דבר היא שזו בת משפחה וכרגע היא במצוקה ואעזור לה, אבל מה יהיה אחרי זה? האם בכלל נדבר או לא? זו שאלה מורכבת. אני עוד לא יודע".
אתה תיתן לה להתקרב שוב לבנות שלך?
"כרגע בוודאי שלא".
"זו אחותך הקטנה והיא עבריינית"
מאז שהתפוצצה הפרשה חווים בני משפחתה של מעודה הטרדות יומיומיות, השמצות ואפילו איומים, על אף היותם חפים מפשע. "עשו נגד משפחה שלמה דמוניזציה מטורפת", טוען א'. "לקחו כינויים נוראיים והשליכו את זה על כל המשפחה. מתינוק בן שנתיים ועד זקן בן 80 – אם הוא נושא את תגית שם המשפחה מעודה הוא שטן, הוא מפלצת".
מעבר להטרדות, טוען א', הוא ובני משפחתו נפגעו גם בפן הכלכלי וחלקם אף פוטרו מעבודתם או נאלצו לשנות את שמם. "אני בעל מקצוע חופשי. חלק מההורים פרסמו את השם שלי ואת התמונות שלי בכל מקום אפשרי וכתבו: 'הנה פני הרוע, הנה השטן בהתגלמותו'. ואז באו לקוחות ופשוט הודיעו שהם עוזבים. אמרו לי בפנים – אתה שטן. אני לא יכול אפילו לפרסם מאמר תחת השם שלי. באו קולגות ואמרו לי שבשביל להמשיך במקצוע אני חייב לשנות את השם שלי. זו התלבטות כואבת מאוד. שכל אחד ישקול אם הוא יהיה מוכן לשנות את שם המשפחה שהוא גאה בו בגלל משהו שהוא בכלל לא ביצע".
א' מספר על מקרים נוספים שבהם התנכלו לאנשים הנושאים את שם המשפחה מעודה, אפילו כאלה שאינם בני משפחה. "שמעתי על מישהו עם שם המשפחה מעודה שניהל עסק ומתחילת הפרשה תקפו אותו, לקוחות עזבו והוא בכלל לא קשור למשפחה שלנו. אני אפילו לא מכיר אותו ברמה האישית. אותו בחור לא יכול היה לעמוד בזה ושינה את שם המשפחה".
"יש לי בני משפחה שפיטרו אותם ממקום עבודתם", ממשיך א'. "יש לנו בנות משפחה שעובדות בגנים. הפיצו ברשת את שמותיהן וכתבו לא לשלוח את הילדים לגנים שבהם הן עובדות. יום אחרי באמת הילדים לא הגיעו, ומנהלת הגן באה לאותן בנות משפחה ואמרה להן שהן לא יכולות יותר להגיע לגן הזה. מה הן עשו? למה זה צריך להיות ככה?".
"לא אתן לאחותי להתקרב שוב כרגע לבנות שלי, המעשים שלה פגעו בנו"
א', אחיה של כרמל מעודה
"במקרה אחר בת משפחה שלי הייתה באמצע מבחן בגרות", מתאר א'. "כשחילקו את המבחנים לפי שמות, ניגשה אליה אחת הבוחנות ואמרה לה: 'אה, את קשורה למשפחה של השטן'. אותה בת דודה לקחה את זה קשה, ופשוט יצאה מהבגרות בבכי ונפסלה. מה עשתה ילדה בת 17? למה היא צריכה להיפגע? הקשר היחיד שלך לסיפור זה הדם בגוף. אתה לא אמור לחוות צלקות רק בגלל שיש לך דם בגוף כמו של עבריין. זה שאח, בעל או אישה פשעו לא אמור להשליך על כלל המשפחה".
היססת לפני שבחרת במילה עבריין. זה מוזר לך עדיין לראות באחותך עבריינית?
"כן, זה קשה. אבל יש חוק ואם מישהו ביצע עבירה כלשהי, ועוד כזו חמורה, בטח שהוא עבריין והוא צריך לקבל עליה את העונש. אני נחתך בין שני עולמות. מצד אחד, אתה רואה את אחותך הקטנה שאתה מכיר כל החיים. מהצד השני, אתה מבין שהיא פגעה בילדים ושהיא עבריינית. זה הקושי שלנו כבני משפחה בסיפור הזה".
"מישהו ירק ברחוב וצעק על הילדות שלי"
במשך זמן רב נמנע א' מלהתראיין או להתלונן. הוא מספר שהבין את הכעס של ההורים והעדיף פשוט להמתין עד יעבור זעם. אלא שעם הזמן, כשההטרדות לא הפסיקו ואפילו החלו לפגוע בבנותיו, הוא החליט שהוא חייב לדבר.
"לפני כמה זמן מישהו ראה אותי ברחוב עם הילדות שלי – הלכנו בדיוק לאכול פיצה", הוא מספר. "הוא פשוט ירק עלינו וצעק על ילדות קטנות. לא הגבתי, אמרתי לילדות שלי שזה מישהו שהתבלבל".
"אני לא מזמין מוצרים מהסופר תחת שמי. בת משפחה שלי פוטרה מהעבודה, אחר נאלץ להחליף"
א', אחיה של כרמל מעודה
מה אתה אומר לבנות שלך כשהן רואות את ההפגנות מחוץ לבית?
"היה ערב אחד שניסיתי להרדים את הילדות שלי ובחוץ היו הפגנות. חשוב לי להדגיש – אני יודע שמותר להפגין, זה חוקי, אבל היה בחוץ צעקות נוראיות וקללות נגדנו. הילדה שלי שאלה אותי: 'אבא, מה זה?'. אמרתי לה שזה כלום, אולי מישהו התבלבל וצועק בחוץ. זה נמשך ונמשך עד 23:00 בלילה. הן בכו בסוף. אותו ארגון של הורים – שמנסה לשדר בעצם שהוא נגד אלימות, ואני בעד זה – בא ופוגע בעצמו בילדים אחרים. ארגון שאומר 'די לאלימות' פועל באלימות ולוקח את החוק לידיים כלפי משפחה שלמה. היום זה בית משפחת מעודה, מחר חס וחלילה זה יקרה למישהו אחר ובבת אחת כל המשפחה שלו תיפגע".
חלה ירידה בכמות האיומים וההטרדות?
"אתמול אימא שלי שמרה על הילדה בת השנתיים שלי", הוא משיב בכעס. "כשהיא באה להחזיר אותה הביתה אחד ההורים ראה אותה, עצר את האוטו, קילל אותה בצעקות אימים וזרק חפץ לעברה. האם הילדה שלי מבינה מה הוא רוצה ממנה? ברור שלא. אבל זה לא משנה להם. ולמה? יש משטרה, יש בית משפט, הם מטפלים בזה. כשמישהו בא ופוגע בי ברחוב יום אחר יום – זה לא עוזר בכלום".
אתם מפחדים לצאת מהבית?
"פחדנו, לצערי כבר למדנו לחיות עם המציאות הזו. אבל כן, אני תמיד מסתכל ימינה ושמאלה כשאני הולך ברחוב או בסופר. אנחנו לא מפרסמים את השם שלנו בשום מקום. כשאני מזמין מוצרים מהסופר או מכל מקום אחר, אנחנו כותבים שם חלקי או שונה".
הביקורת מהורי הגן: "מגיע להם ששם המשפחה שלהם שרוף"
יוסי חברה, אבא של פעוטה שהייתה בגן של מעודה, מסביר למה הוא בוחר למחות מול בית משפחת מעודה: "הילדה שלי הייתה שם שנתיים וחצי. הגן הזה נבנה על הבית של משפחת מעודה, זה חלק בלתי נפרד ממשפחת מעודה כולה. לכן אנחנו כנפגעי עבירה יש לנו זכות להפגין מול המקום שבו הילדים שלנו עברו את הסבל הכי גדול שהם עברו. לא מעניין אותנו מה חושבים במשפחת מעודה על זה. ההצטדקות הזו כאילו הם לא קשורים זה שקר מוחלט, כי הם ניסו לסייע לה כשהיא הייתה צריכה חלופת מעצר".
חברה, יוזם המטה למאבק בהתעללות בגיל הרך, מוסיף ומפנה ביקורת כלפי א': "כמה ימים אחרי שנחשפה הפרשה אחת האימהות הגיעה אליהם לבית ומה הוא אמר? 'תקשיבי, אני לא מסכים עם שיטת החינוך שלה ובגלל זה אני מתכנן להוציא את הילדה מהגן'. לכן אנחנו לא יכולים לדעת, אבל לכאורה הוא ידע מה היא עושה. היום הוא מכחיש שהוא אמר את הדברים האלו, ופשוט תובע הורים כל הזמן".
א' אכן מכחיש טענות אלו, וטוען כי מעולם לא שוחח עם אימא ואמר לה כי הוא מתכנן להוציא את בתו
אתם מגנים את האלימות שמפעילים כלפי המשפחה? שיורקים עליהם וזורקים עליהם חפצים?
"מה זה שייך אלינו? להורים? שיבוא בתלונות לאחותו", משיב חברה. "כרמל מעודה הרסה לנו את החיים. אז מה אני אעשה שאיזה אבא רואה את אימא של כרמל מעודה הולכת ברחוב והכול עולה לו? אם הייתי אדם אלים המשפחה שלהם הייתה על טיל, אבל אני לא פותר אלימות באלימות, אני עושה ברשתות החברתיות".
אבל אתה מבין שחלק מהמקרים האלו הם בעקבות כל העליהום ברשתות.
"מעולם לא עודדנו שום שיח ושום תגובה נגד המשפחה, התמקדנו רק בגננת", ממהרת להתערב חן קובריץ כהן, דוברת המטה למאבק בהתעללות בגיל הרך". וחברה מדגיש "תראי, אני מגנה אלימות באופן כללי. מי שעושה דברים כאלה צריך לשלם. אבל את כל ההפגנות והאלימות כלפיהם זה אחותו יצרה, לא אנחנו ברשתות. העונש של כרמל מעודה זה שהיא מוכרת בכל מקום".
זה מגיע להם לדעתך? על אף שהם נמצאו חפים מפשע?
"מגיע להם. כן. אני נגד אלימות, מגיע להם ששם המשפחה שלהם שרוף", עונה חברה - ומתייחס לדיון המשפטי שבו בכתה הגננת המתעללת. "הנה, היום כרמל מעודה עמדה ובכתה והתנצלה רק כי היא שמעה את העונש שלה, לא כי היא מצטערת. ככה זה המשפחה הזאת. הם בוכים רק כי כואב להם עכשיו. אני לא לוקח את החוק לידיים כי אני לא רוצה שהילדה שלי תבקר אותי בבית סוהר, רק בגלל זה".
"די, תנו לנו להמשיך בחיים"
ביולי 2019 הוצת בית משפחת מעודה, שבו פעל הגן של הגננת המתעללת לפני שנעצרה. אדיר רצון, שהיה אז בן 19, הורשע במעשה ונגזרו עליו שלוש שנות מאסר וחצי. א' יוצא החוצה, אל מרפסת ביתו, ומציג שורה של צעצועי ילדים מפוחמים שמוצבים בחצר. סימנים שחורים דהויים נמשכים עליהם. "זה מה שהצלחנו להציל", הוא אומר ומלטף בידו את אחת ממשאיות הצעצוע. "ההצתה הזו נולדה מהסתה ארוכה. שבועיים של הסתה שלמה של מפגינים שצועקים שצריך לפגוע בנו ולשרוף את הבית".
"גם כששאלו את המצית על המניע להצתת הבית, הוא אמר רשתות החברתיות השפיעו עליו", ממשיך א'. "הוא ביצע פשע, ונכון שהוא עומד מאחוריו, אבל זה נבע מהמון הסתה. במקום שהארגון הזה של ההורים, שהוא כביכול נגד אלימות, יגנה את השרפה – ברשתות החברתיות היללו אותו: 'אלוף, כל הכבוד לו'. הרי כרמל לא הייתה שם בבית, אז מי בעצם קיבל את העונש? דיירי הבית, בני משפחה אחרים והשכנים. ילדים קטנים שישנו במיטה שלהם באותו זמן והתעוררו לסכנת חיים. אנשים חפים מפשע".
"ניסיתי להרדים את הבנות, אבל בחוץ היו צעקות נוראיות וקללות נגדנו. בפעם אחרת ירקו לכיווננו ברחוב – לא הגבתי"
א', אחיה של כרמל מעודה
כשהוא נשאל אם סלח לאחותו על מעשיה, א' משיב בשלילה: "לא הגעתי לשלב הזה עדיין. אני יודע שהיא ביקשה סליחה – לא רק ממני, אלא מכל המשפחה, מאותם הורים, היא מתנצלת על זה. זה לא… זה לא... אני מציע שנתקדם מהשאלה הזו, קשה לי מדי".
למה הסכמת להתראיין עכשיו?
"היה מקרה אחד שגרם לי לאבד את זה פשוט. בשבוע שעבר שתי אימהות צעקו מחוץ לבית שלי בזמן שניסיתי להרדים את הילדה, והיא לא הצליחה להירדם ובכתה. לא עמדתי בזה, יצאתי אליהן ואמרתי להן: 'די, מה זה נותן? למה להפריע לילדים שלי? אתם רוצים להגן על הילדים שלכם? אני מבין. רוצים להגן על כלל האוכלוסייה? אני מבין. אבל הפגיעה בילדים שלי לא תיתן לכם כלום".
א' נכנס שוב לביתו ומגיף את התריסים. הוא מביט בחלון החשוך ואומר: "באתי להתראיין בשם כל המשפחה. כל אחד מבני המשפחה חווה טראומה ונפגע רק בגלל שהוא מעודה. אנחנו רוצים להגיד די, חלאס. עזבו אותנו. לא פגענו באף אחד, לא עשינו לאף אחד רע. מה עשיתי לכם? מישהו מכיר אותנו? עד עכשיו לא התראיינו כי הבנו את הכאב והזעקה של ההורים. נתנו להם להוציא הכול, אבל הגענו למסקנה שדי – גם הכאב שלנו חזק מאוד. נענשנו מספיק כמשפחה על דברים שלא ביצענו והגיע הזמן שייתנו לנו להמשיך הלאה בחיינו".