הצצה לעתיד – פרויקט מיוחד: למה כולנו נעבור לאכול מזון מהמים ואיזו מצלמה תדאג שזה יקרה? מה יחליף את חלב הפרה? איך נקצר את טיפולי ההפריה? למה דווקא החולדה תשפר את טיפולי הפסיכולוג? איך הרחפן שישתלט לנו על החיים יהיה יעיל בהרבה? מערכת N12 נברה במחקרים ישראלים פורצי דרך שנערכים בימים אלה במוסדות מובילים בהם הטכניון, אוניברסיטאות תל אביב וחיפה, בית החולים איכילוב, מכללת תל חי, המכון הוולקני ועוד – ומביאה לכם על קצה המזלג את התחזית לחיים של כולנו.
פרה, מאחורייך: תחליף החלב הכי דומה שיש
להתראות לאנטרקוט: כל מה שאתם מכניסים לפה עומד להשתנות
המצלמה שתגלה את סודות הים שישנו את חיינו
הרחפן שיזיז את העולם: מכף ידכם ועד למרחקים מפתיעים
מה הייתם עושים אם באמצע הרחוב הייתם פוגשים בבן אדם זר שזקוק לעזרה? התשובה לשאלה היום-יומית הזו תלויה בהרבה גורמים. אם הייתם ממהרים או שמדובר בסיוע שידרוש מכם משאבים רבים, כנראה שהייתם מחשבים במהירות את כלל המשתנים ובסוף מחליטים. אבל אם מדובר היה בחבר שלכם, או באימא או אבא?
רובנו היינו עושים הכול כדי לסייע לקרובים לנו. ההבדל בין שני המקרים הוא שאנחנו חשים יותר אמפתיה כלפי קבוצות דומות לנו, ואנחנו לא היחידים. חולדות, בעל החיים שמחטט לנו בפחים ועולה מהביוב, הן הרבה יותר רגישות ממה שנדמה לנו ויותר דומות לנו מכפי שנראה. החולדה מסוגלת לשחזר זיכרונות, להביע חרטה ואפילו – כך מתברר – לחוש אמפתיה כלפי חולדות אחרות אבל לא כלפי כל החולדות האחרות - אלא אלו ששייכות לאותה קבוצה. אבל מה זה בכלל אמפתיה? ומה אנחנו יכולים ללמוד מכך?
על פי ההגדרה של ד"ר ענבל בן עמי ברטל, אמפתיה היא היכולת לחוות רגשות של אחרים ורצון לשפר את הרווחה שלהם. האמפתיה מובילה להתנהגות חברתית ומצריכה לזהות תחושות של אנשים או בעלי חיים אחרים ובמקביל להיות מסוגל לפעול לשיפור הרווחה של האחר. על פי ד"ר בן עמי ברטל, האמפתיה היא יכולת בסיסית של האדם ואינה מצריכה אינטליגנציה גבוהה כפי שחוקרים אחרים סבורים.
ד"ר ענבל בן-עמי ברטל היא חוקרת מבית הספר לפסיכולוגיה ובית הספר למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב. היא החליטה לבחון את המנגנון שגורם לנו להרגיש אמפתיה, את המנגנון הביולוגי שעומד מאחוריה. כבר אמרנו שחולדות יכולות לחוש אמפתיה ואנחנו יודעים ממחקרים קודמים שהן מבדילות בין קבוצות שונות. היונק הקטן נחלק לקבוצות שונות בעלות סממנים שונים, נחלץ לעזרתם של חבריו לקבוצה וממעט לעזור לקבוצות אחרות.
תחושת שייכות או אמפתיה למצוקת האחר?
לפני כעשר שנים ערכה ד"ר בן-עמי ברטל יחד עם חוקרות נוספות ניסוי שבו הכניסה חולדה לצינור ובחנה אם חברתה תשחרר אותה ואכן היא עשתה זאת. גם כאשר נתנו לחולדה לבחור בין שני מתקנים כשבאחד נמצאת חברתה ולמתקן השני הכניסו קוביית שוקולד, החולדה בחרה לשחרר את חברתה על פני הממתק שהיא כל כך אוהבת. תוצאות הניסוי הובילו למסקנה כי החולדה הצליחה לחוש אמפתיה כלפי חברתה ולהבין את המצוקה שלה. למרות זאת, חוקרים אחרים לא השתכנעו וטענו שהקולות שהשמיעה החולדה הכלואה עצבנו את המשוחררת והיא פעלה כדי שיפסקו.
המחקר החדש של ד"ר בן-עמי ברטל נועד לבדוק מה באמת מתרחש בראשן של החולדות - ומה אנחנו יכולים ללמוד מכך. ממצאי המחקר, שנעשה בשיתוף פרופ' דניאלה קאופר מאוניברסיטת ברקלי וחוקרים נוספים מסטנפורד ואוניברסיטת טורונטו, מראה שחולדות מפעילות את מערכת התגמול במוח בזמן שהן פועלות לעזרת חברה לכודה. לעומת זאת, כאשר החולדה הלכודה היא מזן אחר ובלתי מוכר - החולדות לא עוזרות לה ומערכת התגמול לא פועלת. מכאן שתחושת השייכות היא הגורם הדומיננטי שמשפיע על הסולידריות החברתית ולא האמפתיה לסבל ולמצוקה של האחר. במילים אחרות: אם תראו בן משפחה קרוב במצוקה, אתם תעזרו לו מפני שאתם קרובים אליו ולא מתוך תחושת אמפתיה.
אז למה הן לא אמפתיות לסבל של חולדה מזן אחר? זאת אחת השאלות המרכזיות ששאלו החוקרים. בן-עמי ברטל מסבירה כי במהלך המחקר החוקרים סימנו בעזרת סימון זרחני את הנוירונים במוח של החולדות, שהיו פעילים בזמן שהחולדות שהו לצד החולדות הלכודות. החוקרים גם הקליטו את הפעילות המוחית על ידי אות סידן שמשתחרר כשנוירונים פעילים. הממצאים באמת מעניינים: למראה החולדה הלכודה הופעלה מערכת מוחית שדומה לזו שרואים בבני אדם בשעה שהם מדווחים על אמפתיה. רק כאשר החולדות הבחינו שמדובר בחולדה מהזן שלהן, נצפתה "התנהגות עוזרת" והפעלה של "מערכת התגמול" במוח - כלומר הופעלה רשת מוחית שמעוררת מוטיבציה לבצע פעולות שתורמות להישרדות.
"מצוקה של אחר מפעילה את מערכת האמפתיה במוח"
לדברי ד"ר בן עמי ברטל, תוצאות המחקר שלה ושל חבריה יעזרו לנו להבין התנהגות אנושית ושבעזרתה נוכל לפתח טיפולים פסיכולוגיים חדשים וגם לשפר – בתקווה – את החינוך של הדור הבא: "המחקר מראה שלמערכת התגמול תפקיד חשוב בהתנהגות עוזרת, ואם אנחנו רוצים להגביר את ההסתברות להתנהגות פרו-חברתית יש לתגבר תחושת שייכות יותר מאשר אמפתיה. מחקר נוסף שנערך אצלנו עכשיו מנסה לבדוק מה קורה במוח של חולדות מהקבוצות השונות בשבועיים שהן גרות יחד ונהיות חברות, ואיך אפשר באמצעות גירוי מלאכותי של המוח לגרום לחולדות להיות אמפתיות למצוקה של חולדות מהזן השני".
"אמפתיה היא גורם מרכזי שמוביל אותנו לעזור לאחרים. רעיון זה מתבסס על כתביהם של מספר פסיכולוגים, מדענים ומחקרים שהראו קשר בין הדיווח של אנשים על אמפתיה והנכונות שלהם לעזור", מוסיפה ד"ר בן עמי ברטל. "הרעיון הזה הוביל למחשבה שהמנגנון המוחי מאחורי זה הוא שכשרואים מישהו במצוקה יש הפעלה של מערכת האמפתיה במוח, וזה מוביל למוטיבציה לעזור. כך שככל שמרגישים יותר אמפתיה, הנטייה לעזור גוברת. למרות ההיגיון שבדברים, יש סתירה בתיאוריה. הרבה אמפתיה עלולה לגרום למצוקה אצל הצופה ולהביא לירידה בנטייה לעזור. המחקר שלנו גרם לי לחשוב שאמפתיה ועזרה הם לא פועל יוצא אחד של השני אלא שני מנגנונים נפרדים עם תפקידים שונים".
אם כך, מתברר שמודלים בבעלי חיים יכולים לעזור לכוון את התאוריות על התנהגות אנושית ועל פעילות המוח בהתבסס על המערכת הביולוגית המשותפת הזו - ובצורה שאי אפשר לקבל מהדמיה מוחית ושאלונים. ד"ר בן עמי ברטל מסכמת: "אנחנו מסירים את הבלבול שנובע מחסר הסכמה על המושגים עצמם (מה זו אמפתיה, חמלה, סימפתיה) שיוצרים בלגן בספרות. אנחנו מפשטים את ההתנהגות לבסיסה הפשוט ביותר בשביל להבין מה המוח עושה כשרואים מישהו במצוקה ואיך המוח מגיע להחלטה האם לעזור או לא".