בין נחל זוויתן לנחל משושים מסתובב כבר שנים עדר פראי ללא רועה וללא מרעה, רק גרופית אחת שמגיעה לתצפת עם שחר. "אני מגיעה 3 פעמים בשבוע לראות אותם, זו שריטה רצינית", שיתפה רחלי גבריאלי, מנהלת תחום בקר לבשר במשרד החקלאות, "הן פראיות כמו חזירי בר ואפילו יותר, כי הן יותר חשדניות. אם תרד עכשיו לוואדי הן יעלמו, ירימו זנב ולא תראה אותן יותר".
תאורטית, אם נשחרר את 300 הפרות האלה לטבע, הן ישרדו?
"הרבה מהן לא", הסביר מגדל הבקר יחיאל אלון, "הן מתורגלות לקבל מזון מוגש יותר מורכב של חלבון ועם הזמן תהיה נחיתה מאוד משמעותית של הבקר שלנו". ד"ר דורון טיומקין, וטרינר מומחה לבקר, מחשיב אותן לפרות-על. "זה איזשהו דבר נדיר שנמצא לנו ביד, לדעתי בקנה מידה עולמי", תיאר, "איך יכול להיות שעדר של פרות שורד את הדבר הזה?! הן לא מקבלות שום חיסון, שום טיפול, אנטיביוטיקה או אוכל – והן חיות ומתרבות והן כל שנה מביאות את העגלים שלהן. זה עדר לתפארת – חיית בר לכל דבר".
יש תקדימים לחיות משק ש"התפראו", המקרה הידוע ביותר הוא של סוסי המוסטנג באמריקה. הם הגיעו באוניות עם הספרדים, ברחו מתישהו - והפכו לחיות עצמאיות וקשוחות. את ה"מוסטנגיות" שלנו מכנים "הבלדיות" או "הפרות הסוריות".
"בתוך בית כזה גרה משפחה", הסביר מגדל הבקר עומר ויינר בעודו מצביע על מבנה אבן שבור ונטוש בלב חורשה, "הפרות הבלדיות, אחת או שתיים, חיו עם המשפחה בתוך הבית. לא היו עדרים כמו אצלנו, הן היו מתאספות לעדר - ואז ילד בגיל 6-7 היה מוציא את הפרות של הכפר למרעה. הן היו הכי שקטות בעולם".
"ביום הראשון שעבדתי בבקר, בשעה הראשונה, אמרו לי שאני צריך לצאת עם העדר ולרעות אותו בשטח", שיתף ויינר, "שאלתי: 'מה עם כל הגדרות? אין מוקשים? אמרו לי שהכול בסדר ואין פה מוקשים. שמעתי מאחורי בום וראיתי פרה באוויר, ואחריה עוד ועוד פרות באוויר. 11 פרות עלו על מוקשים. למזלי המשקל שלי לא הפעיל אותם. אחרי 2 דקות עמדתי לבד אני והכלבה בשדה, אין פרות".
"צלפים התמקמו מעל הנחל והתחילו לטבוח"
מיכאל גבעון (ג'בל) הוא בעל עדר הבקר בשמורת יהודיה, הנושק לעדר המחייה של עדר הפרה. "הפר הזה שעכשיו ראיתם אותו עולה למעלה יגיע כנראה לפרות שלנו במהלך הלילה, אם יתמזל מזלו הוא ימצא פרה וירביע אותה – ואנחנו נזכה בשנה הבאה לוולד חצי בלדי, עם כל המינוסים שבזה". החסרונות בעגל "חצי בלדי" הם התוקפנות שמאפיינת אותו, בנוסף מדובר בעגל שיניב הרבה פחות בשר לעומת הגזעים שמגדלים היום.
בשנות ה-90 טענו בלשכה הווטרינרית בראש פינה שהתפרצות מחלת הפה והטלפיים הגיעה מהעדר הסורי של הפרות, סיפר ד"ר טיומקין, זאת למרות שלטענתו לא היו שום סימנים של מחלה בקרב העדר. רשות שמורות הטבע השתכנעו שמקור המחלה הוא באותו העדר והוחלט להשמידו. ג'בל תיאר כיצד זה התרחש: "צלפים התמקמו מעל גדות הנחל והתחילו לטבוח והשאירו את הגופות פה בוואדי כי לא היה אפשר להרים אותם, זה היה מקומם".
הטבח לפני 30 שנה נעצר לאחר שהווטרינר טיומקין פנה לשר יוסי שריד ז"ל. כעת שוב מרחפת הסכנה על הפרות הבלדיות. "מקור המים היחיד של עדר הפרות הבלדי הוא הנחל", הסביר ד"ר עמית דולב, אקולוג במחוז צפון מרשות הטבע והגנים, "אנחנו רואים בתקופת הקיץ שהרבה מאוד משעות הפעילות שלו הוא נמצא בתוך המים או בסמוך לו - ואז הרבה מההפרשות הן לתוך המים, שתן וצואה. הדבר הזה זורם אלינו לכנרת, מקור המים של המדינה ולבריכת המשושים שנוהגים לרחוץ בה". עם זאת, הוא הדגיש כי אין כוונה לחסל את העדר: "אף אחד לא כתב בשום מקום שיש לנו כוונה להשמיד אותן".
רחלי גבריאלי ממשרד החקלאות אמרה מנגד כי הפרות אינן מזהמות ככל את הנחל: "זו המצאה, זה חסר בסיס לחלוטין. לא נמצאה ולו הוכחה אחת שפרות בכלל ובוודאי שלא העדר הזה מזהם את הנחלים". על הטענה שאף אחד לא מעוניין להשמיד אותן אמרה: "גם אם משתמשים במילים כמו העתקה, הרחקה או הזזה אלה מילים מכובסות שמשמעותן גזר דין מוות".
אוצר גנטי שחייבים להגן עליו
המתנגדים לפגיעה בעדר אומרים כי העמידות הבלתי תיאמן של הפרות הסוריות היא אוצר גנטי שחייבים להגן עליו. "יש פה באזור של רמת הגולן הרבה קדחות קרציות", הסביר ד"ר טיומקין, "העדר הזה לא מקבל טיפולים, ריסוסים או חיסון – ואין קדחות קרציות, אין תולעי מעיים. בוא נלמד מזה משהו – אולי נעשה את הנובל שלנו".
בשביל לזכות בנובל, צריך קודם ללכוד אחת כזו וזה קל בערך כמו ללכוד את מוחמד דף. "אי אפשר להתקרב אליהן", הסביר ג'בל. אחד הבוקרים באזור עשה היסטוריה והצליח ללכוד עגל פרא קטן, הוא קרא לו בגין וגידל אותו כדי שיחדיר את העמידות שלו לעדר המבוית. "בגין הוא הפר הראשון והיחיד בינתיים שמסומן בכל העדר", אמרה גבריאלי.
המומחים מסבירים כי בניגוד לדעה הרווחת פרה היא לא חיה מטומטמת. "פרה זו חיה חכמה ביותר, באופן חד-משמעי יותר מסוס", אמר ג'בל. גבריאלי הוסיפה: "היא יודעת למצוא את המזון שלה בלי עזרה. לברור את החלקים הנכונים בכל אחת מעונות השנה וכל אחד ממיני הצמחים בשביל למקסם את האנרגיה שהיא מייצרת לעצמה בכרס שלה, שזה בעצם ריאקטור אחד מהמתוחכמים שיש. אני מבינה למה ההודים סוגדים להן – וגם אני סוגדת להן בדרכי".
עשרת אלפים שנה לאחר שבויתו על ידי האדם, יש פרות שעשו את הדרך ההפוכה. כל הסימנים מראים שלטבע נמאס מאיתנו, תכף הכלבים חוזרים להיות זאבים והחתולים לנמרים. רשות הטבע ומשרד החקלאות ממשיכים להתקוטט על גורלם של בגין וחברותיו, אבל נראה שלא ירו בהן בקרוב, הלקח נלמד – אל תתעסקו עם פרות.