כשמדברים על עבודות חלומות - תשכחו מהיי-טק - גיימינג הוא העניין האמיתי. מול המחשב בבית או ממתחמי המשחקים הממוזגים, יושבים השחקנים ומרוויחים אפילו עשרות אלפי שקלים בחודש. כל מה שנדרש מהם לעשות, ובכן, זה "פשוט" לשחק ממש טוב.
אני פוגשת כמה מהם במתחם הגיימינג NOM. למרות הסטיגמות שיכולות לקפוץ לראש לגבי אנשים שמבלים שעות בכל יום מול המחשב הם נראים כמו ספורטאים לכל דבר. אחרי לחיצת היד, הם קולטים מיד את מבטי הפליאה שלי נוכח עשרות המחשבים המהבהבים שמקיפים אותנו, ומתחילים לצחוק.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 - לחצו כאן
"יש פה עשרות משחקים", אומר רועי פלדמן, בן 20, שחקן eSport (ספורט אלקטרוני) מקצועי, על מתחם הגיימינג, "אני יכול להיות פה כל היום". "אנחנו משחקים כל הזמן ונהנים מזה", מוסיף יניב שרייבר, בן 30, מוותיקי הגיימרים בארץ. "אני לפעמים בא לפה עם החברה שלי ביום שישי ואנחנו יושבים אפילו עד אחת בלילה".
כמות הצופים עברה כבר את ההוקי והבייסבול
ל-NOM כמה סניפים ברחבי הארץ, והוא משמש כמועדון ספורטיבי עם נבחרת שחקנים. מלבדו פועל בארץ מועדון נוסף בשם טים פיינסט. "אנחנו מתייחסים לשחקנים כספורטאים לכל דבר", מספר שחר מאיר, מייסד ומנכ"ל נום. "אנחנו מועדון ויש לכל אחד חוזים עם שכר של אלפי ועשרות אלפי שקלים. זה נקבע על פי הצלחות - כמה העפלות לאירועים בינלאומיים או לשלבים מאוחרים כל אחד מהם רושם. מעבר לשכר הגלובלי, כל שחקן מקבל גם את הבונוסים על ההצלחות - לדוגמה, שני שחקנים שלנו הבטיחו העפלה לאירוע משמעותי שיתקיים בשוודיה, גם אם הם יפסידו את כל המשחקים - מה שאני חושב שלא יקרה - הם יקבלו 8,000 דולר".
22 שחקנים בני 14 עד 25 חתומים במועדון והשאיפה היא להתרחב עד סוף החציון ל-40 שחקנים. המועדון הוקם בשנת 2009 והתמקד תחילה במשחקי יריות כמו Call Of Duty ו-Counter Strike. כיום הוא פועל במספר זירות: קבוצות מקצועיות במגוון רב של משחקים כמו פיפ"א, פורטנייט, CS:GO, וולורנט ועוד, כאשר הקבוצות האלה ממוקמות בטופ האירופי.
לפי ההערכות לתעשיית הגיימינג התחרותי יש מעל 500 מיליון צופים ברחבי העולם, כמות שכבר עברה את הבייסבול וההוקי וצפויה לעבור בקרוב גם את כמות הצופים בפוטבול. מלבד סכומי הכסף המרשימים, יתרון משמעותי נוסף בתחום הוא העובדה שאת רוב המאמץ זוכים השחקנים לעשות מהכורסה הנוחה בבית - ולכן לרוב הם קובעים את הלו"ז של עצמם.
"צריך להיזהר לא לשחק יותר מדי כדי לא לשחוק את עצמך"
"אני קם סביב 10, אין לי מה לקום ב-7, כי פשוט לא יהיה לי עם מי לדבר גם ככה", אומר יניב שרייבר וצוחק. שרייבר הוא מנהל קבוצת הוולורנט (משחק יריות מרובה משתתפים). "לקראת אחרי הצוהריים מתחילים לשבת עם הקבוצה, ומסיימים את היום ב-22-23".
"אני בוחר מה אני עושה בכל יום", מוסיף רועי פלדמן, המדורג במקום 4 בעולם בפיפ"א - מהגיימרים המוכרים בישראל. "אם יש יום שאני אומר לעצמי בא לי לשחק בלילה, אני יכול לשחק עד 3-4 בבוקר, כי אני יודע שאני יכול לקום ב-12, אין לי סיבה לקום מוקדם. בשבוע האחרון נגיד בקושי שיחקתי שעה בערך בכל יום. בתקופות לפני טורניר משחקים יותר, סביב 4 שעות ביום - צריך להיזהר לא לשחק יותר מזה כדי לא לשחוק את עצמך".
"אין לי סיבה לקום מוקדם. בשבוע האחרון נגיד בקושי שיחקתי שעה בערך בכל יום. בתקופות לפני טורניר משחקים יותר, סביב 4 שעות ביום"
רועי פלדמן, שחקן eSport מקצועי
"בפיפ"א בשונה ממשחקים אחרים", הוא מספר, "יוצאת גרסה חדשה בכל שנה, ואז צריך ללמוד מחדש את המשחק. בתקופות כאלו בכיף זה מגיע גם ל-6 שעות. יכולים להיות לי חודשים כמעט בלי כלום, ואז פתאום חודש בלי זמן לנשום".
אנחנו נפגשים בדיוק לפני אחת התקופות הלחוצות האלה. אפריל החל עם טורניר של נבחרת ישראל. "שבוע אחרי זה יש טורניר יחידים", הוא מספר, "ואז טסים לשוודיה לעוד טורניר בשיתוף ליגת האלופות. אחרי זה יש עוד טורניר בלונדון. ואז כשיש לי תחרויות ותקופות עמוסות זה יכול להגיע גם ל-14 שעות ביום של עבודה".
כשפלדמן אומר "עבודה" הוא מתכוון שהוא מתאמן בפיפ"א. העבודה של שרייבר, לעומת זאת, כמנהל המקצועי של הקבוצה, מתנהלת ממש כמו של מאמן מקצועי של כל קבוצת ספורט אחרת – הוא מסתכל על הביצועים של קבוצתו ושל קבוצות אחרות, עובד על טקטיקות ואחראי על האימונים של קבוצתו.
"המשחקים היום עובדים אחרת לחלוטין מבחינת התשתיות של האינטרנט", הוא מסביר בהתלהבות. "פעם היינו משחקים עם 90-80 פינג בטופ העולמי, זה מאוד מורגש, הכול איטי יותר", אני נאלצת לקטוע אותו במבוכה, ושואלת מה זה פינג. שרייבר ופלדמן מחייכים.
"האינטרנט מעביר אותות במהירות מסוימת לשחקנים מולך, אז נגיד פעם הייתי יורה ורק שנייה אחרי הירייה באמת הייתה נשלחת. כיום זה הרבה יותר מהיר", ופלדמן מוסיף: "בכל משחק יש שרת שנמצא איפשהו. נגיד בפיפ"א השרת בגרמניה, אז מי שנמצא שם המשחק רץ לו יותר טוב".
"פיפ"א זה פשוט בבית שלי"
הגיימרים משתמשים במילים באנגלית תוך כדי השיחה ממש כמו היי-טקיסטים - אבל האמת, יכול להיות שהתחום הזה יהפוך מבוקש אפילו יותר.
"פעם הורים היו נלחצים מכך שהילד שלהם יותר מדי על המחשב, היום הם כבר דוחפים את הילדים שלהם לתחום," אומר מאיר. "הורים ממש מגיעים לטורנירים וקוראים לנו לבוא לראות כמה הילדים שלהם טובים ומנסים לשכנע אותנו לקחת אותם".
למה לא לבחור בספורט פיזי במקום?
פלדמן מחייך: "כשהייתי קטן רציתי להיות כדורגלן, אבל היו המון אימונים והרגשתי שאני מרוסק מזה, ופחדתי שזה יפגע לי בלימודים עם הנסיעות והכל. ופיפ"א זה פשוט בבית שלי. אני משחק ואז פותח תוך שנייה את הספר ללמוד אם אני צריך".
אבל כמו תמיד - ממש לא כל הנוצץ זהב. השחקנים נאלצים להתמודד עם לחץ רב ומחויבות משמעותית כשחקנים מקצועיים שמייצגים את ישראל מול מאות אלפי צופים - ועליהם לשמור על עצמם ממש כמו כל ספורטאי אחר.
"לא מזמן הייתי בטורניר הכי נצפה אי פעם", מספר פלדמן. "וכשאתה משחק מול כל כך הרבה צופים אתה ממש רועד כזה. אז יש לנו את האנשים מנום שמרגיעים אותך ומלווה אותנו גם פסיכולוג ספורט. בנוסף, יש גם כל מיני תרגילי מתיחה כאלו עם האצבעות שעושים לפני המשחקים", הוא צוחק ומדגים עם הידיים. "לא מתיחות כמו שעושה כדורגלן, שכיבות שמיכה וכזה, אבל לגמרי יש גם לנו. ובאופן כללי אתה צריך לשמור על עצמך - לא לאכול פיצה לפני טורנירים אלא לאכול דברים שיתנו לך ריכוז. ולהיזהר, אם נגיד לפני טורנירים אני הולך לשחק כדורגל אני נזהר יותר, שלא אפול ופתאום אשבור את היד".
"באופן כללי אתה צריך לשמור על עצמך - לא לאכול פיצה לפני טורנירים, אלא לאכול דברים שיתנו לך ריכוז. ולהיזהר, אם נגיד לפני טורנירים אני הולך לשחק כדורגל אני נזהר יותר, שלא אפול ופתאום אשבור את היד"
רועי פלדמן
שרייבר מוסיף: "בתחום הזה אתה חייב לשמור על קונסט… להיות עקבי," פלדמן מתחיל לצחוק ואומר לו: "כל הכבוד שתרגמת". יניב מחייך במבוכה וממשיך: "כן, קלטתי שאני מתחיל לומר משהו באנגלית אז החלפתי מהר, התכוונתי לומר שחשוב לשמור על הרמה שלך ועל העקביות בהצלחות".
"צריך גם לאכול נכון על מנת להזין את המוח", הוא מפתיע, "כי אצלנו המוח זה הכל. צריך גם לעשות ספורט, לספורטאי אלקטרוני זה לא פחות חשוב. צריך להגיע לתחרות ב-120 אחוז ולא לתת לכלום להפריע לך, כמו בכל ענף ספורט".
חווים לא פעם יחס מזלזל
ועדיין - ספורטאים אלקטרונים חווים לא פעם יחס מזלזל ומקטין לעומת ספורטאים אחרים, שנובע לדעתם בעיקר מחוסר הבנה של התחום.
"יש את אלו שאומרים 'וואו' וזה מעניין אותם, או שיש את אלו שצוחקים ולא מבינים", אומר פלדמן. "יש עדיין סטיגמות שאתה יושב כל היום ולא עושה כלום עם החיים שלך, אבל זה מזמן ממש לא ככה".
"אני חושב שחלק מהסיבה שיש אפילו אנטי מסוים לתחום הזה, זה כי קשה להבין אותנו", הוא אומר ושרייבר מהנהן בהסכמה. "כדורגלן נגיד קם ב-7 בבוקר ומסיים את היום אחרי שעות של אימונים. הוא זז ורץ, וקשה לאנשים לאכול את זה שאני כספורטאי נמצא בבית עם המזגן והכל. אבל כמו שלכדורגלן יש יום מטורף של המון אימונים, אני גם ככה, משקיע את אותו הזמן".
כמה נשים יש בעולם הגיימינג?
"יש כמה בנות שמשחקות, אבל לא הרבה. אני חושב שיש המון שלא נכנסות לזה כי הן מפחדות מה יגידו, וזה עצוב שזה ככה. יש בנות שהן לא פחות טובות מבנים, אבל זה כרגע עדיין עולם גברי".
"כדורגלן נגיד קם ב-7 בבוקר ומסיים את היום אחרי שעות של אימונים. קשה לאנשים לאכול את זה שאני כספורטאי נמצא בבית עם המזגן והכל. אבל כמו שלכדורגלן יש יום מטורף של המון אימונים, אני גם ככה, משקיע את אותו הזמן"
יניב שרייבר
כיום יש בארץ עשרות שחקנים מקצועיים בעולם הגיימינג בלבד, אך בכל שנה יותר ויותר נכנסים לתחום המתפתח הזה. "אני רואה את עצמי בעולם הגיימינג לעוד שנים ארוכות, זה חלום חיי", אומר שרייבר. "אני מרגיש שחוויתי והייתי במקומות מאתגרים ויש לי ערך מוסף להביא לשחקנים צעירים. אני באמת רוצה לטפח את דור העתיד, כי היום יש להם את האופציה באמת להצליח ולהתקדם ואני רוצה לעזור להם להגיע לשם. לדור שלי היה מאוד קשה להצליח בתחום הזה, והיום זה אחרת לגמרי. אני מקווה שככה זה ימשיך, שכמו שהורים גאים היום לומר 'הבן שלי רופא, הבן שלי עורך דין' - שיגידו בעתיד בגאווה שהבן שלהם שחקן מקצועי בעולם הגיימינג".