בחודש ספטמבר האחרון משפחת הנעמן-הלל חלתה בקורונה ("הוא הדביק אותי. והילדים גם נדבקו מיד", מספרת אם המשפחה רונית ו"מאשימה" את הבעל אסף). והוא משחזר: "כל הבית היה פה בבידוד, ארבעתנו, כל החולים, למעט 'הנס הרפואי', ככה אנחנו מגדירים אותה". תמר, בת 12, היא מה שמכונה "טפלון". מושג שטבע חברנו באולפן שישי אילן לוקאץ', כדי להגדיר אנשים שלא משנה כמה פעמים הם נחשפו מקרוב לחולי קורונה - נראה שהם פשוט לא נדבקים בנגיף.
אז מה את אומרת, את בטוחה שאת חלק מהמשפחה?
"כן", עונה תמר - ומספרת עד כמה לא נזהרה: "אני ממש התנשקתי בפה עם מי שהיה חולה קורונה, עם אח שלי הקטן, ולא נדבקתי. אכלתי איתם בלי מסכות, בלי כלום, בארוחת ראש השנה, כולם ביחד בשולחן ועדיין באמת לא נדבקתי".
לא פחדת אבל שתידבקי?
"אני אגיד לך את האמת, כבר באמת לא היה לי אכפת". על הבדיקות היא מספרת: "זה היה סיפור נורא נורא גדול. כי אתה רואה שאתה מבזבז עוד שעתיים ועוד שלוש שעות, כאילו לפחות שייצא מזה משהו, ולא יוצא מזה משהו. ואני לא חיובית, ולחשוב שכל הבדיקות שעשיתי, כל השנתיים האלה, עשיתי אותן לחינם, לא הייתי צריכה לעשות שום בדיקה, כלום". האח הקטן נזכר: "אני רציתי להיות עם אחותי והייתי רוצה להיות בריא" ותמר עונה לו בהתרגשות "איזה חמוד".
גם במשפחת בר קרה מה שהם מכנים "נס רפואי". הפעם הייתה זו האימא הצעירה מיכל שלא נדבקה בבית מלא חולי קורונה. "כשהתחילה כל המגפה, אני לקחתי על עצמי את תפקיד קצין הקורונה, ככה כולם קוראים לי", משחזר אב המשפחה ניר. "אני זה שאמרתי: 'לא להיפגש, שימו מסכות, לא לצאת'. בסוף אני נדבקתי, והיא פה לא נדבקה, למרות שהיא ישנה איתי, ולמרות שהיא הניקה את הבן הקטן שלנו כשהוא גם היה מאומת".
את היית בטוחה שזה עניין של זמן, שאת גם הולכת להידבק?
"אז זה היה עוד יחסית בהתחלה", מסבירה מיכל, "זה היה חריג גם שתינוק בן ארבעה חודשים בזמנו נדבק. זה היה ממש לפני הכול. זהו, זה באמת היה נטו להתמודד עם הבידוד, נטו להתמודד עם ההנקות, שהם לא ירגישו שום דבר חריג, שהוא יתמודד ב'חופשת לידה' שנכפתה עליו כמו שצריך".
וזה לא קורה רק בכמה משפחות יוצאות דופן, אלא גם במקום שלא מפסיק לקבל חולי קורונה - מחלקת הקורונה בבית החולים בילינסון. ב"ספירת המלאי" מתגלה שכמעט כולם נדבקו: "יש בצוות 17 אנשים שכבר היו חולים בקורונה, כולל חמישה שעכשיו בבית, והיתר - אנחנו עושים לוטו מתי זה יקרה". אבל מנהלת מחלקה פנימית ומחלקת קורונה בבילינסון, דוקטור נעה רז-אליקים, היא גם "טפלון", ובתור זיהומולוגית בכירה, יש לה הסבר די פשוט איך היא הצליחה להתחמק עד כה: "הדבר הכי חשוב בהדבקה זה באמת המסכות - כל עוד שני הצדדים עם מסכה, אתה שמור".
ואת לא מאמינה שיש דבר כזה אנשים שבאופן טבעי לא יכולים להידבק?
"במחלות נשימתיות כשההדבקה היא טיפתית, כמו שאנחנו מכירים שהקורונה מדבקת - אני לא יודעת. קשה לי להאמין, יכול להיות", היא עונה, "זה דבר מאוד מעניין, ברור שנחקור את זה. אני באמת מאוד מאמינה במיגון הבסיסי".
המדענים הטובים בעולם מבצעים ברגעים אלו ממש מחקרים פורצי דרך בניסיון להבין איך זה יכול להיות שיש יחידי סגולה שפשוט לא נדבקים בקורונה - או שאולי זה רק עניין של זמן.
עד לאחרונה היה אפשר לקרוא לך גם "טפלון" אבל החל מאתמול אתה חיובי לקורונה.
"כן. אתמול גיליתי שנדבקתי אבל בסך הכול אני מרגיש מצוין, כמו שצפוי למי שמחוסן ונדבק בווירוס הזה", עונה פרופ' אייל לשם, מומחה לרפואה פנימית ולמחלות זיהומיות מהמרכז הרפואי שיבא-תל השומר.
רציתי לשאול אותך אם יש אנשים שיכול להיות שהם לא הולכים להידבק, לא משנה מה ולמי הם ייחשפו - הם "טפלונים".
"למעשה אין אף מחלה זיהומית שהיא מדביקה את כל אוכלוסיית בני האדם", מסביר לשם. "בעבר תוארו חסרים גנטיים שהביאו לכך שאנשים, אפילו אם נחשפים באופן משמעותי, הם אינם נדבקים בווירוסים אחרים. דוגמה טובה היא וירוס ה-HIV – במחקרים תואר קולטן שאחראי להכניס את הווירוס לתוך התא, וכאשר יש פגם או מוטציה בקולטן הזה, אנשים שיש להם את הפגם הזה פשוט לא יכולים להידבק ב-HIV ולא לפתח איידס, לא משנה כמה הם נחשפים".
דוקטור אוונג'לוס אנדרקוס, חוקר בכיר במרכז הביו-רפואי באתונה, מוביל מחקר בין-לאומי שיוצא מנקודת הנחה שאכן יש הסבר גנטי לכך שאנשים מסוימים חסינים באופן טבעי לקורונה. "אנחנו דנים ברעיון לפיו יש אנשים בעלי רגישות גנטית לנגיף 2 SARS COV, נגיף הקורונה, ויש אנשים שחסינים בפניו", הוא אומר בריאיון ל"אולפן שישי". לדבריו, "זאת השערה. אנשים מכל העולם מגלים עניין רב בנושא - כרגע אנחנו עוד בשלבים מוקדמים. אנחנו מנסים לזהות את האנשים שלא נדבקים. כמובן, אנחנו מחפשים קריטריונים מסוימים מאוד, ואנחנו מחפשים את התופעה במשפחות - בעיקר בקרב זוגות".
אז אולי יתגלה כי מדובר בעניין גנטי, אבל מחקר אחר שכבר נמצא בשלב המסקנות נותן הסבר שונה לתופעת "הטפלונים". החוקרים של לונדון קולג' עקבו אחרי מאות עובדי מערכת הבריאות, בודדו את אלה שלא נדבקו והתמקדו בתגובה של תאי ה-T של מערכת החיסון שלהם לקורונה.
מה כמות האנשים שיש להם את תא ה-T הספציפי הזה? יש אותו להרבה אנשים, לאחוז גדול מהאוכלוסייה?
"אנחנו מעריכים שיש כ-15-10%. זה סוג של חסינות", טוענת פרופ' מאלה מייני, חוקרת בכירה באוניברסיטת לונדון קולג'. תאי T שהם חלק חשוב במערכת החיסונית. אלה לא הנוגדנים הרגילים שכולם בודקים, אלא חלק ממערכת החיסון שיכול לזהות את הווירוס ברגע שהוא נכנס לתאים. תאי ה-T הם בעלי זיכרון וכנראה התעוררו מזיהום קודם - אנחנו חושבים שסביר שזה בגלל וירוס אחר או בגלל וירוסים עונתיים אחרים, כמו השפעת והתקררויות נוספות שהעובדים האלו נחשפו אליהם בקביעות".
למעשה, פרופ' מייני אומרת שייתכן שהחסינות מקורה בכלל בנגיפים שהיו לנו בעבר, החל מהילדות, והם לא קוביד 19. "תאי ה-T יכולים להגיב מהר. הם יכולים להילחם בווירוס ולעצור אותו בדרכו. לפני שהוא יצליח להשתלט באופן הרגיל. וזה סוג התגובה שאנחנו רוצים לנסות ולעורר באמצעות חיסונים עתידיים", היא מסבירה.
אלה חדשות טובות למין האנושי, אני חושבת, מה שאת מספרת כאן. זה נשמע כמו פתרון למגפה הזאת והבאה.
"יש הרבה אנשים שמנסים לפתח את מה שאנחנו קוראים לו חיסון פאן-קורונה. כמובן שזה לא יהיה קל, אבל אני חושבת שיש הרבה כיוונים מרגשים כדי לנסות ולראות מה יהיה אפשרי בעתיד".
אז אולי להיות טפלון זה בזכות יתרון גנטי, אולי אלו תאי ה-T שזוכרים נגיפים מהעבר, אולי התנהגות חברתית והקפדה על הכללים, אולי אנשים שפשוט קיבלו False negative (תגובה שלילית כוזבת) - או אפילו כאלה שחלו מבלי לדעת זאת. ויש עוד אפשרות אם תשאלו את תמר בת ה-12 - שכמו שאומרים בטיקטוק, מדובר במתת אל.
את יכולה להראות לי את אתגר הטיקטוק של מצטייני הקורונה?
"אז יש בעצם טרנד כזה עם מוזיקה, באמת לא משנה איזה, שאומרים 'לא נדבקתי מ-2020 עד 2021' ויש כאלה שאומרים 'גם לא נדבקתי ב-2022' ואז בעצם כל האנשים בתגובות קוראים להם 'נבחרי האל'.