"תארזו ערכת עזרה ראשונה, מצפן ושק שינה": הפעם לא מדובר בציוד לקמפינג, אלא בחלק מרשימת הציוד שמומלץ לארוז בתיק החירום למקרה של פלישה רוסית, כך מדווחים בתקשורת האוקראינית. האיומים על כיבוש אוקראינה אומנם לא נשמעים בצורה ישירה מפי הרוסים, אך במערב בטוחים שפוטין נמצא בפוזיציה הנכונה כדי לפלוש למדינה - וההיערכות לרוחות המלחמה בהתאם.
המתיחות לקראת העימות רק הולכת וגוברת: עשרות אלפי חיילים כבר נשלחו לגבול עם אוקראינה, תרגיל מלחמתי משותף עם בלארוס עומד לצאת לדרך בימים הקרובים, וגם במישור הדיפלומטי הרוסים מנסים לשכנע את המערב שאוקראינה מאיימת על ביטחון המדינה הגדולה ביותר בעולם. מנגד בארצות הברית מעריכים שהפלישה הרוסית היא עניין של זמן - "בימים הקרובים או עד אמצע פברואר", ולפי הדיווח ביידן כבר אמר לנשיא אוקראינה זלנסקי "להתכונן לפגיעה".
"זה מפחיד. הפוליטיקאים משחקים ועושים מניפולציות בעולם, ואתה אף פעם לא יודע אם יפלשו למדינה שלך באמת, או שהפוליטיקאים הולכים לדרוש דברים שהם צריכים ממדינות אחרות", מספרת ל-N12 יבהניה, סטודנטית מהעיר חמלניצקי שנמצאת במערב אוקראינה. "אנחנו האזרחים הופכים לצעצוע שהמדינה הגדולה והלא נעימה הזו, רוסיה, משחקת בו".
אף על פי שבכלי התקשורת בארצות הברית ובאירופה מעריכים כי אם תתרחש פלישה, אז היא תחל בקרבת הגבול עם רוסיה, הפחד מהכוחות הרוסיים מגיע גם למערב, שנחשב בטוח יותר. "אני פשוט יושבת עם עצמי וחושבת על לנסוע, לטייל, ללכת לעבודה או ללימודים, ואז פתאום יש איזו חדשה ממזרח אוקראינה אני יוצאת מהבועה שלי ומרגישה אבודה", אומרת ל-N12 דרינה, סטודנטית מלבוב, עיר במערב אוקראינה.
סיקור נרחב:
הערכה: רוסיה לא תפלוש לאוקראינה בזמן הקרוב
במערב מחריפים את האיומים, רוסיה במסר מפויס
דיווח: ביידן הכין את נשיא אוקראינה - תקיפה רוסית היא עובדה מוגמרת
לא מפחדים מפוטין: "אם צריך, נהרוג אותם עם הנשק שלהם"
המתיחות בגבול מחריפה: "מקווים שנוכל למנוע מלחמת עולם שלישית"
ביידן: מעצמות המערב מאוחדות מול איומי רוסיה לפלוש לאוקראינה
נשיא אוקראינה מודה: "המצב לא פשוט", ביידן מאיים בסנקציות
מחשש שפוטין ישאיר את אירופה ללא חימום בחורף: הצעד החדש של ארה"ב
בריטניה: נעמוד לצד אוקראינה, אך לא נשלח חיילים
רשימת הדרישות של פוטין - וההאשמות החדשות
הדיווחים ברשתות הטלוויזיה הרוסיות מאשימים את המערב בהדרדרות המצב, ואומרים כי אירופה וארצות הברית מתגברות את הכוחות שלהם ומאיימות על רוסיה. כך למשל בדיווח של הרשת הממלכתית "רוסיה 24" שנחשבת לתומכת בפוטין, נאמר כי אירופה מפחדת להודות שהיא חושבת שצריך להתחשב ברצון של רוסיה לשמור על הביטחון שלה. במקביל מדווחים ברוסיה כי המערב לא מצליח להתאחד יחד בחזית מאוחדת מול הרוסים ומוסיפים כי שיתוף הפעולה של ארצות הברית ואירופה מתפורר, וזאת למרות פסגות משותפות שהתקיימו בשבועות ובימים האחרונים בין אותן המדינות.
המתח הצבאי בין רוסיה לבין אוקראינה מורגש כבר שנים ארוכות. עליית המדרגה בו התרחשה בשנת 2014, כשרוסיה פתחה במלחמה במזרח אוקראינה וסיפחה את חצי האי קרים, בטענה שהמקום ניתן לאוקראינה במתנה בתקופת ברית המועצות, ושהגיע הזמן להחזיר את ה"מתנה". הד"ר ורה-מיכלין שפיר, חוקרת אורחת בקינגס קולג' בלונדון שפרסמה לאחרונה את ספרה Fluid Russia בהוצאת קורנל, מסבירה כי פוטין מעוניין לצאת למלחמה באוקראינה כדי לשנות את מאזן הכוחות באירופה.
לדבריה, "יש לו רשימה של דרישות מהמערב ואף אחת מהן לא תיענה בפני עצמה: סיום ההתרחבות של נאט"ו, התחייבות שמדינות ברית המועצות לשעבר לא ייכנסו לנאט"ו, בהמשך כנראה יש הסרת סנקציות על רוסיה. זו הרשימה הרוסית שבאים איתה לכל דיפלומט מערבי והם מתקבלים בחצי גיחוך, ולכן הקרמלין ופוטין מרגישים בסביבה שלהם שהמקסימום שהמערב ייתן להם לא עובר את סף המינימום שלהם. הם רוצים לשנות את המצב".
עם זאת, היא מוסיפה כי המלחמה עם אוקראינה נתפסת ברגשות מעורבים בקרב הציבור הרוסי: "כשהתחיל המשבר במזרח אוקראינה בשנת 2015-2014, הציבור הרוסי הגיב לזה בצורה לא טובה, כי הוא לא רואה את עצמו נלחם באוקראינים, בטח שלא במזרח אוקראינה. זה אנשים קרובים, אין בנאדם ברוסיה שאין לו קשר לאוקראיני".
מאז קריסת ברית המועצות, ובמשך שנים ארוכות, הובטח לרוסים שיקום גוף ביטחוני אירופי שיכלול גם אותם, אך הדבר לא יצא לפועל. כעת, אומרת הד"ר מיכלין-שפיר, הרוסים אומרים למערב: "אתם לא עמדתם בהתחייבות שלכם ואתם דוחקים אותנו למקום שבו אנחנו צריכים לגרום לכם לעצור". לכן, היא מוסיפה, גם האופן שבו ממסגרים את המצב בתקשורת הרוסית מתקשר למשחק גיאו-פוליטי גדול שבו רוסיה מתנגדת למערב: "להגיד שאנחנו הולכים להילחם במזרח אוקראינה זה אסון, אבל להגיד שאנחנו הולכים לעצור את התפשטות נאט"ו מזרחה, זה פופולרי, ואנשים יכולים להתייצב מאחורי זה".
למרות הטענות הנחרצות של הרוסים, באוקראינה רואים את התמונה אחרת. אולקסנדרה, סטודנטית מהבירה קייב, אומרת ל-N12 כי היא מרגישה שבקרמלין מנסים להחזיר את רוסיה לגדולתה כמעצמה, ובעצם לאגד מחדש את מדינות ברית המועצות: "רוסיה חושבים שאוקראינה זה הטריטוריה שלה מבחינה היסטורית, ושאוקראינה לא יכולה להיות עצמאית. אני חושבת שזה בולשיט. לאורך ההיסטוריה, רוסיה ניסתה לרסק אוקראינה כמדינה. רוסיה מעולם לא הכירה בעצמאות של אוקראינה, ואנחנו מודאגים מהאפשרות שפוטין מנסה לאחד את ברית המועצות מחדש".
אבל פוטין עוד לא פגש את לודמילה בת ה-74, שהצהירה השבוע בריאיון לשליחתנו אפרת לכטר שהיא לא הולכת לשום מקום: "אני לא מפחדת משום דבר, אני לא מתכננת לפחד – לא מההתקפה הקודמת ולא מזו, נקודה!". לודמילה גרה באבדיבקה כל חייה, עיר שנמצאת במחוז דונצק שבלב המחלוקת בין הצדדים. היא ראתה שוב ושוב את שכניה עוזבים את בתיהם שנמצאים באזור הלחימה, קרובים מאוד לשטח שנמצא בשליטה פרו-רוסית. ייתכן שזו הסיבה שהעיר כמעט נטושה, אחרי שספגה כל כך הרבה הפגזות.
שכנתה היחידה ברחוב של לודמילה, חברתה גלינה, דווקא הודתה שהיא נשארת ממניע אחר: "אין לנו את היכולת למכור את הבית ולקנות אחד חדש. אנחנו פנסיונרים". עוד סיפרה על ההצעות וה"חיזורים" מרוסיה, שהציעה לתושבים לעבור: "מספקים להם מקומות עבודה, משלמים להם פנסיה וגם נותנים להם מקום מחייה". היא סירבה לאחר שנבה אמר לה "אני אוקראיני, אני לא הולך לשום מקום". תושב אחר בסלוביאנסק שבמזרח אוקראינה הצהיר: "אם תהיה פלישה קרקעית הציוד שלי כבר מוכן - אני אגן על המשפחה שלי".
"אם יקראו לי להילחם - אני אתייצב"
אחרי שנים של הפחדות, גם האזרחים באוקראינה חלוקים בדעותיהם לגבי האופן שבו תסתעף המערכה הנוכחית. "בכל תחילת שנה אומרים שיכולה להיות מלחמה. זה קצת כמו הקורונה, שבהתחלה פחדנו מאוד ועכשיו התרגלנו. גם לגבי רוסיה – התרגלו לחדשות הרעות", אומרת דרינה. לעומתה, סשה, יהודי אוקראיני, חושב שיימצא פתרון למשבר והמצב ישוב לקדמותו: "אני חושב שהם לא יעשו את זה. גם בשנה שעברה הפחידו אותנו, גם בשנת 2014 הפחידו אותנו. אבל החיים נמשכים".
עם זאת, סשה מדגיש כי אם אכן תחל מלחמה בין רוסיה לבין אוקראינה, הוא יתגייס לעזור למדינתו: "אני קצין במילואים בחיל הרפואה. אם יקראו לי – אני אתייצב". גם קארינה, יהודיה אוקראינית מלבוב, מעידה שחבריה יהיו מוכנים לנסוע ללחום ברוסים, גם אם הדבר יתרחש בצורה מחתרתית: "החברים שלי אומרים שהם יהיו מוכנים להתגייס לבריגדה כדי להגן על המדינה. אנחנו לא רוצים מלחמה, אבל אין בנו פחד ואם צריך – אנחנו נלחם". קארינה מדגישה ואומרת ל-N12 כי היא דבקה במחויבות שלה להגן על מדינתה: "אנחנו יהודים וגם אוקראינים. זה המדינה שלנו והאנשים הולכים להגן עליה – גם היהודים וגם האוקראינים".
ואכן הקהילה היהודית מוצאת את עצמה במצב מעט מסובך. בעוד הממשלות של שתי המדינות מתנגחות אחת בשנייה, לקהילות היהודיות ברוסיה ובאוקראינה חשוב לשמור על קשר הדוק ולא לערב פוליטיקה, כפי שמספרת ל-N12 אוקסנה (שם בדוי) יהודיה שמתגוררת באוקראינה: "יש הבנה שלאנשים רגילים אין קשר למה שעושה השלטון. גם בשבע השנים של הקונפליקט – שום דבר לא השתנה, ואנחנו מדברים ונמצאים בקשר. אנחנו אוהבים אחד את השנייה כמו שאהבנו לפני כן, מתעניינים, עוזרים ומוצאים ומחפשים את ההזדמנויות לבלות יחד".
"הכנתי תוכנית חירום"
נכון לכתיבת שורות אלה, הכוחות הרוסים עוד לא פלשו לאוקראינה. אף על פי שסוכנויות המודיעין המערביות מצביעות על כך שהמלחמה תפרוץ ממש בקרוב, הד"ר מיכלין-שפיר אומרת ל-N12 כי יכול להיות שפוטין יעדיף להשאיר את האוקראינים במתח ולחזור לעסוק בפלישה רק בעוד כמה שבועות. היא מספרת כי במערב ישנן הערכות שונות על האופן שבו הרוסים יתקפו את אוקראינה: "אחת ההערכות של שני מומחים אמריקנים היא שזה יתחיל בהפגזה או הפצצה מהאוויר של עמדות אוקראיניות, שתהיה מאוד מפחידה ותייצר שוק אצל האוקראינים. אסור לשכוח שהצבא הרוסי נלחם בסוריה ויש לו את הניסיון הזה עכשיו".
עם זאת, זהו כמובן לא התרחיש היחיד: "יכול להיות שתהיה כניסה לעומק השטח עם טנקים אחרי ההפגזה, ואז כנראה גם נסיגה כי אף אחד לא חושב שהרוסים הולכים לכבוש את אוקראינה. יכול להיות מצב של פלישה לעבר ערים עם מצור".
לעומת כלי התקשורת באירופה, בארצות הברית וכאן בישראל, שמציירים את הפלישה לאוקראינה כתרחיש כמעט ודאי, באוקראינה המצב מעורפל יותר, כפי שמספר ל-N12 בארי, ישראלי שמתגורר בחאריקוב שבמזרח המדינה: "אנשים פה לא באמת מדברים על זה, כאילו הדבר הזה קיים רק בחדשות. ברוסיה ובתקשורת המיינסטרים באוקראינה אומרים שהם [הרוסים] לא יתקפו. מי שאומר שיתקפו זה התקשורת בארצות הברית ובעולם. אני ניזון מהתקשרות הזו, זה מלחיץ".
עוד מספר בארי כי כבר הכין ציוד חירום לבריחה: "יש לי מזוודת חירום, אם משהו קורה – אני ישר מניע את האוטו ונוסע לכיוון לבוב. היום שקלתי לקנות עוד גלון של דלק שיהיה לי לתא מטען". עם זאת, בארי מדגיש כי הוא מחכה להוראות בעניין שיגיעו דווקא מירושלים: "אני מחכה לתגובה רשמית מהשגרירות הישראלית כי בקורונה אמרו לנו – 'תצאו מאוקראינה כי לא נהיה ערבים לכם', זה מלחיץ! אבל בינתיים אין יותר מדי מישראל".
כמו בארי, גם ולנטין, עיתונאי יהודי שחי על קו קייב-אודסה, מבולבל מהמסרים של אוקראינה ושל רוסיה: "הכוחות הרוסיים אמנם מגיעים לגבול, אבל לדעתי הם עושים את זה רק בשביל הנראות, ולא כדי ללחום באמת. גם אם מערכה כזו תחל, האוקראינים כבר הראו ב-2015-2014, שהם יכולים להתארגן ולתת פייט לכוחות הרוסים". עם זאת, ולנטין אומר ל-N12 כי הוא כבר הכין תכנית למקרה חירום, אך הוא לא בטוח שיהיה צורך להוציא אותה לפועל: "יש לי משפחה שחיה באודסה, ואם משהו יקרה – אז אני אוכל להביא אותם למקום בטוח. אבל אני לא חושב שזה יקרה".
גם כאן אצלנו בישראל המתח גואה בגלל המתיחות בין אוקראינה לבין רוסיה. לישראלים רבים יש קרובי משפחה וחברים שגרים במדינות חבר העמים לשעבר, בהם גם בלה, מדריכת טיולים מרמלה, שעלתה לישראל מאודסה ודואגת לחבר טוב שלה שגר בעיר: "האמת היא שאמרתי לו – 'בוא אלינו. עד שזה ייגמר תבואו לכאן לישראל, בבקשה מחכים לכם'. אבל הוא אמר שהוא לא מרגיש צורך לברוח. הוא אוהב את העיר הזאת והוא ממש חי ונושם את האווירה האודיסאית".
האדם היחיד שיודע אם ומתי תתרחש תקיפה באוקראינה הוא רק נשיא רוסיה פוטין עצמו. כבר שמונה שנים הוא מתחזק מערכה מלחמתית במזרח אוקראינה, ולמרות קריאות העזרה של האוקראינים - המערב ממשיך לשתוק. ועדיין, בקייב ממשיכים לתלות תקווה בעזרה הבינלאומית, בלי להסתפק במס שפתיים. אולי הפעם, כך הם מקווים, היא באמת תגיע.