באותו יום נפתלי בנט עמד רגע לפני הגשמת חלומו הפוליטי. אבל כבר באותו ערב, בתחילת יוני 2021, ראש הממשלה המיועד צפה כנראה את העתיד - ואת הרגע שבו הכול ישתבש. "פה מדובר באמת על נאמנות. דמה בנפשך חלילה שאחד הח"כים או שניים, יירדו מזה (מהקמת הממשלה) - אנחנו גולשים לכאוס נוראי", אמר בריאיון ל"מהדורה המרכזית" - וצדק. בתוך פחות משנה, מתוך סיעה של שבעה ח"כים שניים כבר מרדו בו - וראש הממשלה ה-13 נותר בלי רוב ועם מפלגה וממשלה שמאיימת להמשיך ולהתפרק.
ההחלטה של עידית סילמן לעבור את הקווים - והאיתותים מחברים נוספים בימינה - מעידים על ההתפרקות, שאת סדקיה היה ניתן לראות כבר תקופה ארוכה. "היו סימנים עוד קודם שהמפלגה הזו לא תחזיק מעמד", קובע פרופ' אשר כהן, מומחה וחוקר בתחום מדע המדינה. וכהן הוא לא רק מומחה חיצוני, אלא גם מועמד מפלגת ימינה לכנסת שעדיין נמצא במקום ה-13, אך הוא לא מתבייש להצהיר: "אין בכלל ימינה. עזוב אותך, זה פשוט חירטוט". הוא אומר ומתקשה להסתיר את הצחוק המתגלגל דרך הטלפון.
בין שמונה המפלגות בקואליציה נרשמו לא מעט מתחים וכיפופי ידיים, אך שני הפורשים היחידים (עד לרגע זה) היו מאנשיו של בנט, אנשים שהוא בעצמו שיבץ אותם ברשימה - עמיחי שיקלי ועידית סילמן. את סילמן הוא ושקד העבירו מהבית היהודי (אז של רפי פרץ), רגע לפני סגירת הרשימות, וגם שיקלי - כמו שני מתנדנדים נוספים, ניר אורבך ואביר קארה - צורפו על ידי בנט. מיטיבי לכת זוכרים שגם אלון דוידי ושי מימון פרשו מהרשימה של ימינה.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 - לחצו כאן
כשהתחילו הרחשים עוד לפני הקמת הממשלה ושיקלי החליט למרוד, בנט הבהיר לחברי הרשימה: "מי שלא מסוגל ללכת לממשלת אחדות - שיגיד לי היום וניפרד". לאחר שקיבל גיבוי הוא אף הבטיח לפעילים: "הממשלה תחזיק 4 שנים, נהיה מפלגת השלטון של ישראל". סילמן נשארה אז - אבל השבוע הודיעה: "אינני יכולה עוד". דווקא את האנשים שהיו מקורבים לבנט ולמפלגה, ההתפוררות הזו לא מפתיעה בכלל.
"נפתלי בנט הלך להיות ראש ממשלה ושום דבר אחר לא מעניין לו את קצה הסילמן", אומר איש התקשורת איתמר פליישמן. "זה היה יכול להיות כל אחד אחר ומבחינתו היא פשוט הורסת לו את החלום". פליישמן היה הדובר של נפתלי בנט, וזיהה מקרוב את הקרעים שמסביב. "זו הייתה התפתחות צפויה, היא קרתה אולי יותר מוקדם מהצפוי. לימינה לא היה עתיד, אין מפלגה בכלל. מה שיש זה אדם שחטף את המפלגה הזו וחטף את הדמוקרטיה הישראלית והיו לו שותפים לפשע הזה".
פליישמן לא מסתיר כיום את השמחה לאידו של בנט. "יש משפט מאוד נכון בעברית, 'מי שגונב למענך, בסוף יגנוב גם ממך'. וזה מה שקורה לו עכשיו, וטוב שזה קורה לו, וזה משמח מאוד ואני ממש מקווה שהוא סובל מכל רגע". פליישמן מנמק. "מבחינה פוליטית לא היה שום סיכוי. מדובר באדם בלי ציבור שאין לו שום מנוף על חברי הכנסת שלו וגם גילינו שאין לו שום כוח בממשלה הזו, לחברי הכנסת שלו יש יותר כוח ממנו ומה שסילמן עשתה פה חיבר אותו למציאות. אבל הוא כלום, הוא אוויר".
"בנט לא איתנו, זו דמות אחרת לגמרי"
למרות המילים הקשות, פליישמן מגדיר את בנט כחבר ועבר איתו תקופה ארוכה סביב כהונתו הראשונה כיו"ר הבית היהודי, כשהיה שר כלכלה ואז שר חינוך. הוא לא זיהה אז לטענתו את הסימנים לאותו אופורטוניזם הפוליטי כדבריו: "אני לא זיהיתי וגם עד הרגע האחרון שזה קרה לא האמנתי שזה באמת יקרה. נפתלי בנט שאיתו עבדתי ובנט של היום זה שני אנשים שונים, מספיק רק להסתכל על סרטונים שלו מאז וסרטונים מהיום. הוא לא איתנו, זה לא בנט. זו דמות אחרת לגמרי, שיכורת כוח ומגלומנית, מנותקת ועקומה, חסרת יושר חוט שדרה או אמינות. ובעיקר הוא חסר מנהיגות. צריך לסלק אותו מהמערכת הפוליטית במהירות האפשרית ואני שמח שזה עומד לקרות בקרוב".
מבחינתו, ההודעה של סילמן - שנחשפה לראשונה שלשום (רביעי) בחדשות 12 - היא לא האבן האחרונה שנופלת מהחומה שבנט ניסה לבנות. "כשיגיע ל-120 בעזרת השם יש לו חלקת אדמה בהר הרצל. זה מה שמעניין אותו, ושיהיה כתוב בוויקיפדיה שהוא היה ראש ממשלה. זה מה שהוא רצה, הוא השיג את זה, אני יכול אפילו לפרגן לו שהוא עשה פה אקזיט מרשים מאוד. אבל לכל שבת יש מוצאי שבת. אנחנו עוד לא שם אבל השבת עומדת לצאת, וזה יהיה מאוד מאוד נחמד לראות אותו כשהוא יבין מה קורה במוצאי שבת".
פליישמן מסתכל על הקונסטרוקציה הפוליטית ששמה ימינה בגלגול העכשווי שלה, אחרי הבחירות האחרונות, ומגדיר אותה כ"כלי לשירות היוהרה והאגו" של העומד בראש המפלגה. הוא סבור שזרע הפורענות טמון באופןרטוניזם של בנט, ביוהרה שבלקיחת תפקיד ראש הממשלה לעצמו בכל מחיר. הוא סבור שבנט היה זוכה ליחס אחר לחלוטין גם אם היה בוחר להיות חבר בממשלה של לפיד שבה חברים גם מרצ והעבודה, אבל לא כראש ממשלה.
"אם הוא לא היה ראש ממשלה, אם היה רק שר, אפילו בכיר, זה היה אחרת. ברור שזה היה אחרת", הוא מנמק. "אפשר היה אז לחיות יותר בשלום עם הזיגזוג שלו בבחירות כי היית יכול להגיד שהבנאדם באמת רוצה למנוע בחירות חמישיות ואת כל הסחרור הפוליטי, אז הוא נכנס לממשלה. זה לא מה שהוא עשה. אני במקרה כזה הייתי מבקר אותו על זה שהוא תקע סכין בגב של הימין, אבל לפחות הייתה לי הערכה בסיסית אליו שהוא מוכן להקריב קורבן בשביל משהו שהוא מאמין בו ולא שהוא מקריב את הבוחרים שלו קורבן בשביל להשיג מטרה אישית".
"לימינה לא היה עתיד, אין מפלגה בכלל. מדובר באדם בלי ציבור שאין לו שום מנוף על חברי הכנסת שלו וגם גילינו שאין לו שום כוח בממשלה הזו, לחברי הכנסת שלו יש יותר כוח ממנו"
איתמר פליישמן, איש תקשורת והדובר לשעבר של בנט
לדברי פליישמן, "זה לא מתקבל על הדעת לקחת את תפקיד ראש הממשלה עם שישה מנדטים, בטח לא בסביבה של תומכי טרור ושל אנשים שחושבים שחיילי צה"ל הם פושעי מלחמה. מרגע שהוא עשה את מעשה העוולה הזה לא היה שום סיכוי שהקריירה הפוליטית שלו תמשיך להתקיים או לשגשג. זה היה הימור, הוא עשה 'אול אין', לקח את התפקיד ועכשיו משלם את המחיר. זה גם מעביר מסר ליתר האנשים שיחשבו לעשות תרגילים כאלו. גם מהשמאל, דרך אגב - אם תעשה דבר כזה יהיה לזה מחיר גבוה ואף אחד לא יסלח לך. אבל זה מעניין אותו? הוא כבר השיג את מה שהוא רוצה".
"כשהוא הצטרף ל'רק לא ביבי' - נגמר הסיפור"
לא רק פליישמן נותר עם אכזבה קשה מהדרך המשותפת - והפעם מדובר גם באדם שעדיין יכול לייצג תיאורטית את ימינה בכנסת. פרופ' אשר כהן מהמחלקה למדע המדינה באוניברסיטת בר-אילן לא רואה את עצמו קשור יותר למפלגה, ולא חסך ביקורת פומבית מבנט מאז שנכנס ללשכת ראש הממשלה, אך הוא עדיין מופיע ברשימת המפלגה לכנסת במקום ה-13. למרות שהסבירות שימצא את עצמו כחבר כנסת בזמן הקרוב קלושה ביותר, לו אין ספק שבמקרה שכזה הוא ינצל את הכוח שיינתן לו בכדי להפיל את הממשלה.
"עוד לא קרה שראש ממשלה בתפקיד, עוד מעט כבר שנה, ושהתפקיד לא יצליח להרים אותו", חורץ כהן. "בנט פשוט הכניס את עצמו למלכוד שנראה כך: חלק גדול מהבייס הקטן ממילא עזב אותו עם הקמת הממשלה ולאלו שהיום מצהירים בסקרים שהם תומכים בו יש הרבה אלטרנטיבות אחרות, בעיקר במרכז-שמאל". במבט לאחור כהן מסביר: "אף אחד לא ידע מה יקרה, אבל היו סימנים עוד קודם שהמפלגה הזו לא תחזיק מעמד. כי אם כל הכבוד לזה שמנענו בחירות חמישיות, בסוף איבדת את הבייס ופעלת בניגוד למדיניות שעל פיה נבחרת. זה חסר תקדים".
"היו סימנים עוד קודם שהמפלגה הזו לא תחזיק מעמד. עוד לא קרה שראש ממשלה בתפקיד, עוד מעט כבר שנה, ושהתפקיד לא יצליח להרים אותו"
פרופ' אשר כהן מאוניברסיטת בר אילן, מקום 13 בימינה
"יש הרבה אנשים שהגיעו לראשות הממשלה לא בדיוק בדרך הרגילה. אבל זה לא קרה לאולמרט וגם לא לאף אחד אחר", מנמק פרופ' כהן. בהתבסס על פילוחי הסקרים האחרונים הוא טוען כי כוחו של בנט לכאורה נשמר יחסית - גם אמש הוא זכה ב-5 מנדטים - אלא שציבור הבוחרים התחלף. כהן מאבחן כי התמיכה בבנט זזה שמאלה: על חשבון רבים מאנשי הימין שלא סולחים לו על בגידתו לכאורה במחנה ונטשו אותו הגיעו מצביעים חדשים שמזוהים יותר עם המרכז הפוליטי.
הפיגורה הימנית, מי שהיה מנכ"ל מועצת יש"ע ואחד מאדריכלי רעיון הסיפוח, הוא היום יריב של גנץ, לפיד, כמובן גם סער - שמצבו בסקרים כרגע בשפל דרמטי - ואולי אפילו של מרב מיכאלי על אותו ציבור מצביעים. הציבור הזה גומל לו לכאורה על הצלחתו לבעוט את נתניהו ממשרד ראש הממשלה: ה"אימוץ" הזה על ידי המצביעים שמשמאל, שרשום כרגע כמובן רק על הקרח, יכול להסביר את חוסר היציבות שממנו סובלת מפלגת ימינה - או מה שנשאר ממנה.
"אני לא יודע כמה בנט חשב שאחריו המבול", ממשיך מספר 13 בימינה. "אבל בוא נאמר שהוא הפך את המטרה הזו של ראשות הממשלה למטרה שהיא הרבה מעבר להמשכיות של המפלגה או נאמנות לאנשים שהלכו איתו. בסוף זה פוגע בו. אני לא יודע מה היה שם עם עידית סילמן, אבל זה לא עובד. אתה לא יכול לשלוט בממשלה עם שישה מנדטים ועוד בממשלת חליפין, שיש חלק מהממשלה שאתה לא שולט בו בכלל". על המפלגה כהן אומר בזלזול: "מוסדות? לא היו מוסדות אף פעם ובטח שהם לא ייבנו עכשיו. יכול להיות שאני לא יודע מה קורה עכשיו כי אני מנותק, אבל אני לא רואה שטח או משהו כזה".
כהן מסביר בדיעבד איך בנט הגיע למעמד של ראשות הממשלה - תפקיד שהוא עלול לאבד דווקא בזכות האנשים הקרובים אליו, שהוא בחר אחד-אחד. "משהו קורה באגף של הימין שהוא לא ליכוד ולא ציונות דתית, כלומר לא מפלגה מגזרית. יש הרבה אנשים כאלו, ואני לא בטוח שכרגע יש להם מפלגה. מצד אחד זו המשבצת שתעניק למחנה את השלטון, זה כך עוד מימי מפלגת התחייה וזו עובדה שרואים אותה בסקרים. אבל מצד שני היא כל הזמן מתקשה, בטח עכשיו עם אחוז חסימה גבוה".
"אמרת 'בלי אולטימטומים' ועכשיו אין לך קואליציה"
לדבריו של כהן, "בנט זיהה את הנישה הזו כחלק מהאסטרטגיה שלו להקמת המפלגה. אבל מרגע שנפתחה האפשרות פתאום והוא הצטרף ל'רק לא ביבי' נגמר הסיפור. צריך שם איזו משבצת אחרת, אבל כזו שלא תברח ל'רל"ב' כמו שעשו סער ובנט. אולי זה משהו שיקרה בבחירות הקרובות ואני שומע כל מיני דיבורים, כמו אפשרות שעמיחי שיקלי יקים מפלגה יחד עם בועז ביסמוט".
אז לא יכולה להיות היום אלטרנטיבה ימנית שאיננה תומכת בנתניהו?
"בטח שאפשרי, אם היית עושה משהו בתוך הליכוד ומשכנע את הליכודניקים להעלות מישהו אחר", משיב כהן. "אבל הלכת על עניין 'רק לא ביבי' עד כדי ממשלת שמאל עם העבודה ומרצ. אתה לא יכול לצעוק 'אני ימין' כשאתה בתוך ממשלה כזו".
הוא היה יכול אולי לעשות משהו בתוך המפלגה בשנה הזאת שהוא ראש הממשלה בכדי "לתקן" את המצב?
"לתת יותר גיבוי", עונה בנחרצות מספר 13 במפלגה. "עידית סילמן אומרת משהו שמטריד אותה בנושא החמץ, למרות שזה רק תירוץ, אז אל תגיד 'בלי אולטימטומים ומכתבים' וכל זה. אמרת 'בלי אולטימטומים' וקיבלת אולטימטום. יופי, עכשיו אין לך קואליציה. בממשלה כזו אתה צריך להיזהר שבעתיים ופה לא הייתה זהירות, זה הכול".
אתה מתחרט היום בראייה לאחור על הצטרפותך לימינה?
"לא. כי כשאני הצטרפתי ידעתי מי הם האנשים, מה הם העמדות שלהם וגם איך הם תפקדו קודם. לא ידעתי שכל זה יקרה".
אמנון שומרון, יועץ אסטרטגי המתמחה בעבודה במגזר הדתי-לאומי, נחרץ לגבי הטעות הגדולה של בנט: "מעל לכל יש את החטא הקדמון שרשום קודם כל על שמו, ההבטחות שהופרו אחת אחרי השנייה והתחושה של אנשים שגנבו להם את הקול. הוא לא עשה שום דבר בשנה הזאת בכדי לכפר עליו בשום צורה. ההרגשה של הציונות הדתית היא שהשתמשו בה. השתמשו וזרקו. הציונות הדתית תמכה בו בהמוניה בראשית הדרך ואמרה לו 'אין בעיה שאתה עם כיפה קטנטונת, אין בעיה שהשותפה שלך היא חילונית. אמרו לו 'בוא ותהיו לנו למלך' והוא באמת היה מלך, הוא היה ממש כוכב רוק במגזר".
"כשעידית סילמן הולכת לחתונה של בן משפחה ברור לך ש-90% מהקהל שם עוין אותה. היא מריחה את זה, היא שומעת את זה. לכל מקום שהיא מגיעה היא מקבלת קריאות בוז"
אמנון שומרון, יועץ אסטרטגי המתמחה בעבודה במגזר הדתי-לאומי
על בנט - ועל שותפיו הלא כל כך יציבים במפלגת השלטון - שומרון אומר: "הם יכולים להיות בכנסת כוכבי על, ואז הם חוזרים הביתה והם חוזרים לקהילה הימנית הדתית-לאומית שלהם ואל בית הכנסת, והילד שלהם הולך לישיבה התיכונית או לאולפנה. הסנטימנט בציונות הדתית מאז שהוקמה הממשלה הזו הוא זועם, ושום דבר שם לא נרגע. בנט אולי חשב שהזמן יקהה את הכעסים וזה שהוא ראש ממשלה עם כיפה זה ירשים אותם, אבל זה לא עובד".
"שקד? יש תחושה שהיא שם בעל כורחה"
"ניר אורבך גר בפתח תקווה בשכונה דתית, כל החברים שלו הם ימנים, מפד"לניקים כאלה וכולם נגד הממשלה הזו", מציין שומרון. "עידית סילמן זה אותו דבר, גם יום-טוב כלפון. וקח גם את העוזרים שלהם - זה מגוש עציון וההוא מבת-אל - הם גם חשופים לזה ומביאים את זה לתוך הלשכות. זו מפלגה שנמצאת תחת מכבש לחצים חברתי מאוד-מאוד חזק, יומיומי ואינטנסיבי. כשעידית סילמן הולכת לחתונה של בן משפחה ברור לך ש-90% מהקהל שם, גם אם הם יהיו מנומסים, הוא עוין אותה. היא מריחה את זה, היא שומעת את זה. לכל מקום שהיא מגיעה היא מקבלת קריאות בוז. החברים של המפלגה הזו מאוד-מאוד פגיעים".
בנט לא יכול היה למנף את היותו ראש הממשלה הראשון עם כיפה בכדי לסחוף אחריו תמיכה ולבסס לעצמו מחנה?
"כן כיפה, לא כיפה, זה לא מרגש אף אחד. זה לא באמת מרשים", מסביר שומרון. "אם הוא היה מצליח לעשות מהלכים בהתיישבות או בביטחון, או בכל הדברים שחשובים לציונות הדתית, זה כבר עניין אחר. איפה הוא כן עשה? מתן כהנא שניסה לכבוש את העניין הדתי-ממסדי על ידי קידום של דתיים לאומיים, אבל את בנט התחומים האלו לא עניינו אף פעם. את הציונות הדתית לא באמת מעניין אם הרב של פתח תקווה יהיה ציוני או ש"סניק, יש לה דברים יותר חשובים שבהם בנט לא נגע".
בניסיון לפצח את ההתנהלות האישית של בנט, הוא אומר: "אני לא יודע אם הוא עבר שינוי, כמו שיש שטוענים, אבל הוא לא מסוגל בקואליציה הזו לעשות מה שהוא רוצה. כשהטרמינולוגיה של הממשלה, שמובילים גנץ ולפיד, היא נגד ההתיישבות והוא שותק - זה מוציא מהדעת. לא רק שהוא לא סיפק את הסחורה, הוא גם נמצא במקומות הכי משמעותיים ולא עושה עם זה כלום ונותן לאחרים לעשות מה שהם רוצים. יכול להיום שאם הוא היה שר זוטר יותר לא היה כעס עליו, כי הוא יכול היה בחלקת האלוהים הקטנה שלו לעשות דברים. אין לו שום יכולת לבכות על זה שהוא הלך עם השמאל והתנועה האיסלאמית".
אולי הוא היה צריך להקיף את עצמו באנשים יותר נאמנים?
"בסוף זה לא יעזור. אם לקחת אנשים שנאמנים לך, בסוף יש להם עוד נאמנויות. הוא לקח אנשים שהם הכי נאמנים שאפשר וכאלו שהם גם מושכי קולות. הוא לקח את ניר אורבך, שהוא מאוד נאמן, את עידית סילמן שבלעדיו אין לה שום תוקף פוליטי ולכאורה אמורה להיות הכי נאמנה אליו - והיא אכן הייתה נאמנה אליו. וגם מתן כהנא לחלוטין נאמן לו. אבל בסוף אם אתה רוצה שיצביעו לך אתה צריך להביא רשימה טובה ורשימה טובה זה לא 'יס-מנים'".
מה בכל זאת הוא היה יכול לעשות בשנה האחרונה בשביל לשפר את המצב הפוליטי שלו ושל המפלגה?
"בוא נדבר על נתניהו. למה הוא כל כך אהוד בימין? כי התחושה היא שתמיד הלב שלו במקום הנכון. אני זוכר איך אחרי נאום בר-אילן דיברתי עם אדם בכיר מאוד בהתיישבות ביהודה ושומרון והוא אומר לי 'שמע, איזה דברים הוא דיבר שם. איזה מרגש'. אבל בשורה התחתונה נתניהו אמר אז שתקום מדינה פלסטינית. אבל אותו אדם היה בכלל עסוק בלהתרגש מהדברים הציוניים שנתניהו אמר. היה חסר אצל בנט איזושהי יותר דקלרטיביות ימנית. גם איילת שקד, למרות שיש עליה כעס גדול , היא לא נמצאת במקום שנוא כי יש תחושה בסוף שהיא נמצאת שם בסוף בעל כורחה".
נכון לכתיבת שורות אלה, שקד - בעל כורחה או לא - נשארת לצד בנט. ראש הממשלה מנסה לשדר עסקים כרגיל ולטעון כי למרות שסילמן "נשברה", הממשלה יכולה להמשיך גם בלי רוב. העימות הסוער בישיבת הסיעה של ימינה מעיד כי לא כולם חושבים בהכרח חושבים כמוהו - והוא אף עשוי "לעקוף" את אהוד ברק מלמטה ולהפוך לראש הממשלה עם הקדנציה הקצרה ביותר בתולדות ישראל. מי שהבטיח ממשלה "10 מעלות ימינה" מסתכל לימינו ורואה בסיס פוליטי רעוע. "אני לא מצטערת אף פעם על מה שאני עושה", אמרה סילמן אחרי שעברה למפלגה של בנט, לפני שנתיים. "זו הפוליטיקה בסופו של דבר - משחקים של כוח ומשא ומתן. כשיש כאוס פוליטי יש מקרים שקורים". הכאוס הפוליטי לא נולד ביום אחד - אבל גם הסוף שלו עדיין לא נראה באופק.
לפניות לכתב: yoghevk@n12.tv
פרישת סילמן שנחשפה ב-N12 - סיקור נרחב:
בנט וחברי סיעת ימינה החליטו - ח"כ שיקלי יוכרז כפורש | ההחלטה והקשיים בדרך
למרות הפרישה: מה עומד מאחורי היחס ה"מלטף" לסילמן
בנט לבד בחזית: שתיקת הבכירים בקואליציה אחרי הטלטלה הפוליטית
ממשלה בערפל: האינטרסים של חברי הקואליציה אחרי רעידת האדמה
האולטימטום של אורבך לבנט: בלי מענה לדרישות האלה - לא אוכל להישאר בקואליציה
אחרי האולטימטום, ההתקפלות של ליברמן: דוחה את ביטול סבסוד המעונות בשנה
הרפורמות שתקועות בעקבות פרישת סילמן
שקד סיכמה לפעול במשותף עם קארה ואורבך
הפורש הבא? קארה, שיקלי וסילמן נפגשו – וניסחו הסכם להתפלגות מבנט
לאחר פרישת סילמן והטלטלה בקואליציה: תמונת המנדטים והגושים העדכנית
בנט בתגובה ראשונה: "המטרה - לייצב את הקואליציה"
לחץ בחברה הערבית על הרשימה המשותפת: "אל תפילו את הממשלה"