למי נשיא ארצות הברית הקדיש בחיוך את נפנוף השלום האחרון? מי זאת "האישה הקטנה" באדום? זו היא שמנהלת את ההצגה כבר עשרות שנים. עדנה חלבני היא אחראית הביקורים במשרד ראש הממשלה, וביקור ביידן הוא בשבילה "הריקוד האחרון".
רגע לפני הגעתו היא שואלת: "רגע, רגע, איפה המטוס עוצר? תראו לי". לאחר מכן היא מתדרכת: "חוץ מנשיא ארצות הברית כולם יורדים מאחור, אף אחד לא יורד מקדימה, אחרת זה יהיה... נואמים ואז הוא יורד וניגש, עולה יחד עם ראש הממשלה והנשיא לבמה נוספת שם יעמדו סגל א' הזה ויעשו צילום וזהו. לא לחיצות ידיים ולא כלום".
11 ראשי ממשלה באו והלכו, וחלבני לעולם עומדת. רק אל תזכירו לה את הסלפי ההוא של אורן חזן וטראמפ: "זה דבר שלא רק שהוא חורג מכללי הפרוטוקול, זה דבר שלא ייעשה. אני אומרת תמיד - על הדברים האלה נופל ביקור".
בגיחה למשרד היא נזכרת בתמונה עם ביידן מפעם: "זה כשהוא היה סגן נשיא. הוא היה פה והוא אומר לראש הממשלה... הוא נורא נורא נורא מחבב אותי". במהרה תמונות עם שרון, קלינטון וברק נשלפות, וגם אחת עם האפיפיור: "ביבי קד לי קידה, אתם רואים?"
את גיל הפרישה על פי החוק השאירה מזמן מאחוריה. והיא גם צייצנית פעילה שמשתפת בחוויותיה: מפגישה עם נשיא האמירויות ועד חבר קונגרס שהביא לה זר וכרע ברך. "כתבתי בטוויטר ובעוד כמה מקומות, התגאיתי בזה שאני עובדת מתקופת גולדה. ואנשים שומעים 'גולדה', חושבים שזה מתקופת המנדט. עכשיו מה קרה? מה הטעות? מ'תקופת המנדט' זה 'זמן מתושלח'. אז כל המחזרים שכבר היו לי כולם ברחו, אתה מבין?"
הקרב על המשרד: "איתה לא מתעסקים"
לפני 50 שנה היא הגיעה כמזכירה למסדרון הכוח של המדינה. במהלך השנים התקדמה והחליפה חדרים עד שהגיעה למיקום האסטרטגי - קרוב לאקווריום. "בכל פעם שבא שלטון חדש, מסתכלים על חדרים, כי כל אחד רוצה להיות הכי קרוב ואני פה די הכי קרובה. מגיע ראש ממשלה, הוא שולח את ראש הסגל שלו, את המנכ"ל שלו 'תעברו בחדרים, תראו איפה עכשיו אפשר - אני רוצה שהמשנה למנכ"ל שלי יהיה בפרוזדור הזה'".
"כשהם עוברים פה בחדרים – 'חבר'ה, בבקשה להמשיך ישר', אומרים: 'איתה לא מתעסקים, תמשיכו, היא... עזבו אותה'. אתה יודע, נתניהו היה אומר לאנשים, באמת, 'אומרים שהיא קשה, שהיא משוגעת - אבל תנו לה לעבוד'.
שיחת הפיוס עם פוטין: "צריך לטפל בברוגז הזה"
עד היום רק שני אנשים בכל העולם ידעו שמי ששיקמה את יחסי ישראל-רוסיה אחרי תקרית הפלת המטוס הרוסי הייתה עדנה חלבני. "היה אירוע מאוד מאוד גדול בארמון האליזה. הגיעו כל ראשי עולם, ואני רואה שנשיא רוסיה לא מביט בכלל לעבר ראש הממשלה. מדברים שם ראשי מדינות, אחד מדבר עם השני, מסתכלים לצדדים... הוא לא מסתכל עליו בכלל. אני אומרת: 'רגע, הברוגז הזה... צריך לטפל בזה'. מסתיים האירוע, קודם כול, אני אומרת לראש הממשלה: 'תלחץ את היד לנשיא ארצות הברית'. טראמפ קם, ראש הממשלה קם, ורציתי תמונה שהם לוחצים יד". נתניהו הגיב בחיוך: "זהו זה? עדנה, עכשיו את אומרת לנו מה לעשות?".
אחרי שהשניים לחצו ידיים, היא עברה לשלב הבא: "עכשיו אני אומרת - אני צריכה להפגיש בין נתניהו לפוטין. פוטין בצד השני קם, ראש הממשלה כבר עומד. אני אומרת לו: 'עכשיו אתה תפנה ימינה'. הוא אומר לי: 'למה? למה? מה הבעיה?' אני דופקת לו בגב ואני אומרת לו: 'אני רוצה שתיתקל בנשיא רוסיה'. הוא לא הבין, אמרתי לו 'עכשיו אתה תיתקל בו ואתה תתחיל לדבר איתו'. הפגשתי ביניהם, לפוטין לא היה לאן לסגת. אני עשיתי את הפגישה הזו. ואז הוא נעמד, שניהם נעמדו, והם התחילו לדבר".
"אני עומדת ומצלמת ויש מתורגמנית שמתרגמת. ואז מגיע מאבטח בריון, ואני יודעת שהוא שואל את הנשיא, הבנתי שהוא רוצה להעיף אותי. פוטין מכיר אותי המון שנים, מהרבה ביקורים במוסקווה. ואז הוא כנראה אמר לו 'לא', כי השאירו אותי. ואני ממשיכה לצלם, והם מתיישבים לפגישה כמו שפגישה צריכה להיות. ואחרי רבע שעה קמים, לוחצים ידיים".
"הוא לא יגיד 'עדנה חלבני סידרה'"
נתניהו נדהם מההתרחשות: "בדרך כלל אני לא יושבת עם ראש הממשלה ברכב, והוא אומר לי 'בואי, בואי, תשבי איתי ברכב. אני חייב שתראי לי את זה'. אני מראה לו - הוא היה בהלם, באמת. ואז מגיעים לתדרוך כתבים ישראלים והוא מתחיל להגיד להם: 'אתם יודעים, הייתה לי פגישה עם נשיא רוסיה'. וזו אמת, הייתה לו פגישה עם נשיא רוסיה. התחילו לשאול אותו איך - הוא לא יגיד 'עדנה חלבני סידרה'.
בפגישה עם בנט במסדרון הוא שואל אותה: "את עוד עושה את ביידן?" והיא עונה בחיוב: "הם ביקשו ממני אז..." ובנט מתערב: "כן, ברור, אין תחליף. את בסדר?". חלבני משיבה: "כן, אני בסוף החודש עוזבת, והיה לי מאוד מאוד מאוד נעים לעבוד איתו כראש ממשלה. ומי שקרא בטוויטר גם ראה מה כתבתי".
"חצי מהמדינה נורא אהבה אותי וחצי מהמדינה רצתה להרוג אותי. ואני בשלי ולא יעזור שום דבר. הוא בן-אדם ראוי, הוא בן-אדם מקסים, ואני מקווה מאוד שבהמשך הוא יחזור לפוליטיקה, כי אנחנו צריכים אנשים כאלה, בסדר? תודה".
מה אתה יכול לספר לנו על הטיפוס הזה?
"נכס לאומי, באמת", עונה בנט. "כל ראש מדינה שפגשתי, הכיר. ביידן הכיר אותה, ומוחמד בן זאיד, וכולם מאוד אוהבים". והיא עונה: "בהצלחה. שיהיה בהצלחה".
"לא הרשיתי לראשי ממשלה להיכנס, הם פחדו"
במבט לאחור היא אומרת: "אני הסתדרתי עם כולם. כי אם לא הייתי מסתדרת, אז אולי לא הייתי נשארת גם בתפקיד. תקשיב, זה תפקיד מאוד בעייתי. זה תפקיד לא פשוט. אתה עובד מול ראש ממשלה, ואני, באופיי, אתה כבר אולי הספקת קצת להכיר אותי... אני אומרת את מה שאני חושבת. אם משהו לא מוצא חן בעיניי אז אני אומרת לו: 'אדוני, זה לא מוצא חן בעיניי'".
היא גם הייתה יו"ר ועד עובדי משרד ראש הממשלה, ולא חששה להתייצב מול המנהיגים עם מגפון וכרזות. "עשיתי פה הפגנות וגם עלינו על מכוניות ושרפנו פה צמיגים. ורבין ז"ל הלך הביתה, וביבי הלך הביתה, ופרס הלך הביתה. הם לא יכלו לבוא, לא הרשיתי להם להיכנס - הם לא נכנסו, הלשכה הייתה סגורה. הם פחדו להגיע. נתתי מה שצריך - כוננויות, שכר, ודאגתי להם מאוד מאוד מאוד".
חלבני הגיעה למעמד שאליו הגיעה אצל ראשי ממשלה בזכות מסירות קיצונית. לפני תשע שנים התאלמנה מבעלה. "הוא היה חולה במחלת ריאות מאוד קשה. והוא בבית החולים, במצב קריטי, הוא גם לא היה בהכרה כל כך, ואני נוסעת. והעובדת שלי אומרת לי: 'עדנה, תגידי, את יצאת מדעתך?' אני אומרת לה: 'אין ברירה'. למה נסעתי? כי משרד החוץ שבת - אין שגרירות, אין משרד חוץ, רק אני ועובדת שלי. נסעתי וכל כמה זמן אני רק על הטלפון לשערי צדק - אני אומרת להם: 'תגידו, הוא בסדר? הוא בחיים או...?' והם אמרו לי: 'עדנה, נודיע לך'. לקח עוד קצת זמן, עוד איזה חודש, והוא נפטר. כשאח שלי נפטר, אני הייתי בפריז ואני לא נסעתי לארץ ללוויה, כי אני כזו".
הפדיחה של סבתא עדנה: "שלא יבינו שאני לא מזהה"
כשאת מכינה את ראש ממשלת ישראל, עד איזו רזולוציה את יורדת?
"לפרטים הכי קטנים, למשל איך הוגים את שמו של ראש הממשלה או נשיא המדינה שמגיע לארץ. יש שמות שקשים להגייה, ואז אנחנו מקליטים את הבן-אדם שבא מטעמו. הוא אומר בקולו איך הוגים את שמו של ראש הממשלה, ואנחנו משמיעים את זה לראש הממשלה. זה עד הפרטים הכי קטנים. לפעמים גם אם יש לו איזו חיבה למשהו - למשל, יש אחד שאוהב גלידות. אז אנחנו אומרים לראש הממשלה – 'תראה, הוא אוהב גלידה' ומביאים לו".
לא חשבתם שהיא תצא מהביקור הזה בלי התמונה הכי טובה של מישהו בישראל עם נשיא ארצות הברית. בכל זאת, בעוד שבועיים היא פורשת.
לאן תיסעי לחופשה?
"מוסקו, אני כמה שנים לא רוצה לראות נמל תעופה. אתה יודע מה, הבת שלי הבינה שמאימא שלה לא תבוא הישועה. אבל יום אחד היא אמרה לי: 'תשמעי, אני נורא לחוצה, אין לי עזרה, הבייביסיטר... תלכי למעון, תוציאי בבקשה את יותם ואת נועם'. אני מגיעה למעון, אני מסתכלת, אני אומרת: 'הנה, זה יותם, הגדול'. הוא רואה אותי, הוא מתחיל לצרוח. הוא לא זיהה אותי. הגננת אומרת לי: 'תגידי, מי את? אמרו לי שהסבתא תבוא'. אמרתי לה: 'לא, תשמעי, אין מה לעשות...'.
"ואז אמרתי ליותם 'עכשיו תהיה בשקט. בוא רגע בשקט. קח אותי לחדר של הקטנים. אח שלו היה בקטנים, בן חצי שנה. אני אומרת לו: 'עכשיו יותם, תראה לי מי זה נועם'. באמת, סיפור אמיתי: הוא היה בן שנתיים, נועם בן חצי שנה. הוא אומר לי: 'סבתא, זה נועם'. אני אומרת לו 'תשתוק עכשיו, יגידו ש... אתה השתגעת? תשתוק! שלא יבינו שאני לא מזהה את הנכד שלי".
"אני מופתעת, בוא נודה - מי אני?"
זהו זה. הביקור הגדול האחרון הסתיים. עכשיו אפשר לשאול מה ביידן אמר לה. "הוא פשוט העלה את כל קורות חיי, אפשר להגיד. הוא זכר שאני עובדת מתקופת גולדה ושעבדתי עם נתניהו ושעבדתי עם ברק - הוא גם הזכיר את זה לראש הממשלה הנוכחי, ליאיר לפיד. אני מאוד מופתעת. בוא נודה על האמת - מי אני?"
לאחר שראשי ממשלה חגגו לה ימי הולדת וראשי מעצמות פרגנו לה, לעדנה חלבני יש יומרות לקידום רציני בפרק הבא בחייה. "אני אבוא אליך, מוסקו, אנחנו נעשה כתבות נפלאות".
את איתי?
"בוודאי, אז עם מי? נשב, נספר סיפורים, אני אעביר לך קצת חוויות"
אני מרגיש שהכתבה האמיתית עוד לפנינו
"ברור, מוסקו, זה רק היה הפתיח"